פנינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פנינה, הקרויה גם מרגלית היא אבן יקרה המצויה ברכיכות ממחלקת הצדפות וכן לעיתים בקונכיות שבלולים. הפנינה עצמה עשויה חומר אורגני הנוצר מהפרשות בעל החיים שנוצרות כתוצאה מגרוי החודר לצדפה, כדוגמת גרגיר חול. הפרשות אלו נערמות אחת על השנייה בשכבות ויוצרות עם הזמן כדור מבהיק ומרהיב ביופיו.
תוכן עניינים |
[עריכה] הפנינה והאדם
הפנינה משמשת כקישוט בלבד, אין לה ערך כשלעצמה וערכה הכספי נובע מיופיה ונדירותה. ערך הפנינה משתנה בהתאם לגודלה, צורתה, בהירותה, ומין הצדפה או השבלול שממנו נלקחה. כבר העמים הקדמונים נהגו לייחס כוחות שונים לאבני חן בכלל, ולפנינה כוח של פוריות ומלכות. נמצאו תכשיטי פנינה מהתקופה שלפני הספירה בחפירות ארכאולוגיות ובקברים שנחקרו. בימי הביניים נהגו מלכים לשלוח משלחות גדולות בחיפוש אחר פנינים כדי לשבצן בכתריהם.
[עריכה] תפוצה
פנינים ניתן למצוא בדרום יפן, סביב סרילנקה וחופי דרום הודו, באינדונזיה, בפיליפינים, חופי קליפורניה ומפרץ מכסיקו שבאמריקה, ואיים רבים באוקיאנוס.
[עריכה] פנינים מתורבתות
שליית פנינים כרוכה במקומות רבים בצלילה לפרקי זמן ממושכים, לעיתים קרובות ללא אמצעי עזר. הצולל פוקק את אוזניו ונחיריו ושוהה במים במשך דקות תוך שימוש בצלילה חופשית בלבד. גם לאחר שהועלו הצדפות, הרי שלא בכל צדפה יש פנינה. כדאי לכן לגדל פנינים מתורבתות: פנינים הגדלות בתוך צדפות בשבי, באמצעות גירויין באופן מלאכותי. פנינים אלו עגולות יותר מן הפנינים הטבעיות, וערכן נמוך יותר.
[עריכה] פנינים בישראל
את הפנינים ייבאו בני ישראל לרוב מהפניקים אולם הפנינה הוזכרה בכתובים:
- משלי כ: "טו יֵשׁ זָהָב, וְרָב-פְּנִינִים; וּכְלִי יְקָר, שִׂפְתֵי-דָעַת."
- משלי ל"א: "אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא; וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ.
גם כיום אין שליית או ייצור פנינים בישראל והן מיובאות, אם כי שווין היחסי נמוך משהיה.
[עריכה] שיבוץ פנינים
בגלל ערכן הגבוה של הפנינים, שיבוצן בשרשרת נעשה על ידי השחלתן על חוט חזק וקשירת קשר בין כל פנינה לשכנתה. הקשרים מבטיחים שאם יתנתק החוט, לא יאבדו כל הפנינים, אלא יישארו עדיין על המחרוזת.
בתכשיטים זולים יותר נעשה שימוש באם הפנינה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
