שמע ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים, פרק ו, פסוק ד': "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". הפסוק נתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן הוא נאמר בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר ובכל ערב, בקריאת שמע - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות על קידוש השם.
מבחינת תוכנו, הפסוק הוא קריאה לעם ישראל להכיר באלוהותו של ה', בהיותו אלוהיו של עם ישראל, ובהיותו אחד ויחיד (כתפיסת המונותאיזם). במקור אמר אותו משה רבנו במהלך נאומו לעם ישראל לפני מותו. הגמרא מציינת[1] שהפסוק נאמר עוד לפני כן על ידי בני יעקב ליעקב לפני שנפטר, אך ספר דברים זהו המקור הכתוב הקדום ביותר.
בספר התורה מופיע הפסוק "שמע ישראל" ובו האותיות עי"ן של "שמע" ודל"ת של "אחד" מוגדלות (אותיות רבתי). בעקבות כך הוא נדפס כך גם בחלק מהסידורים. לפי התלמוד הבבלי (מסכת ברכות, דף י"ג ע"ב) חשוב להאריך בהגיית המילה "אחד", בעיקר באות דל"ת שלה, וזאת על מנת להבדיל את אלוהי ישראל מאלוהים אחר.
בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות (ס"א, ב'), מופיע סיפור מותו של רבי עקיבא, המדגים אמירת "שמע ישראל" בעת מוות על קידוש השם:
- "בשעה שהוציאו את ר' עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה והיו סורקין את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמיים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- רוני מגידוב; מיכל שמחון, "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", באתר "מקראנט"
- דוד דב לבנון, שמע ישראל - קבלת עול מלכות שמים
[עריכה] הערות שוליים
- "אמר ר' שמעון בן לקיש: 'ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם' - בקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה. אמר: 'שמא חס ושלום יש במיטתי פסול, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל וכאבי יצחק שיצא ממנו עשיו?' אמרו לו בניו: 'שמע ישראל: ד' אלהינו ד' אחד. כשם שאין בלבך אלא אחד, כך אין בליבנו אלא אחד.' באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'."
