ארון הספרים היהודי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארון הספרים היהודי הוא שם למכלול ספרי היהדות. ארון הספרים היהודי כולל בראש ובראשונה ספרי יסוד במחשבה היהודית ובהלכה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מה כלול בארון הספרים היהודי
[עריכה] ספרי יסוד
בארון הספרים היהודי כלולים ספרי יסוד של היהדות. הספרים היסודיים ביותר הנלמדים ונתפסים כבעלי סמכות בכל הפלגים הדתיים ביהדות הם התנ"ך, המשנה, התלמוד הבבלי, פירושי רש"י לתנ"ך ולתלמוד, משנה תורה לרמב"ם, השולחן ערוך ומסילת ישרים לרמח"ל.
[עריכה] ספרים נוספים
בנוסף לספרי היסוד כלולים בארון הספרים היהודי ספרים נוספים. קיימות הגדרות שונות לספרי ארון הספרים מעבר לספרי היסוד. דוגמה לדבר ספר אורות של הרב קוק לא יכלל לרוב בארון הספרים היהודי החרדי וספר ויואל משה לא יכלל לרוב בארון הספרים היהודי הדתי לאומי. עם זאת יתכן שגם ספרים כמו ספרי ש"י עגנון יכללו בספרי ארון הספרים היהודי לפי גישות שונות.
[עריכה] היווצרות ארון הספרים היהודי במשך הדורות
| ספרות חז"ל |
גודלו של ארון הספרים בימינו התפתח בשלבים. לבד מהסיבה הפשוטה שעדיין לא הומצא הדפוס ויצירת כתבי יד רבים הייתה כרוכה בעבודה רבה מה שהקשה על תפוצת ספרי היהדות. גורם נוסף, הִלכַתי, הוא האיסור לכתוב תורה שבע"פ. על התפתחות ארון הספרים בכפוף לאיסור זה להלן.
[עריכה] עד חיבור המשנה
התפתחות לכדי "ארון ספרים" בתחילה הייתה בלתי אפשרית כמוזכר לעיל משום האיסור ההלכתי לכתוב את התורה שבע"פ (מסכת גיטין דף ס) עם זאת התורה שבכתב, כלומר התנ"ך הותר לכתיבה ובזמן הלימוד היו התלמידים מסכמים לעצמם ראשי פרקים על מנת לזכור לימודם, סיכומים אלו נקראו מגילת סתרים. עם זאת על מנת להמנע מכתיבת תורה שבע"פ אחר הלימוד נגנזו מגילות הסתרים כך שבשלב זה כלל ארון הספרים היהודי רק את ספר התנ"ך.
[עריכה] מתקופת חיבור המשנה עד המצאת הדפוס
המחשבה על כתיבת ספר הלכות החלה לאחר החורבן, כאשר החכמים נוכחו לדעת שהמצב הלאומי הקשה מקשה על הלומדים. החל מתקופת רבי עקיבא כבר הועברו קובצי הלכות בין החכמים ותלמידיהם, אך עד ימיו של רבי יהודה הנשיא (רבי) לא נכתבו הלכות כספר כולל ומפורסם. כאשר רבי הבין שהתקופה שעם ישראל יוותר ללא שלטון עצמי תהיה ארוכה, הוא פסק שמותר לכתוב את התורה שבע"פ על מנת שלא תשכח מעם ישראל, וכתב את המשנה. חיבור זה כלל אמנם רק את יסודות הדברים בתמציות רבה, אך פתח את הדרך לכתיבת שאר ספרי תורה שבע"פ (שאמנם עד להמצאת הדפוס בדרך כלל נוסחו באותה דרך תמציתית).
עם הזמן נוצרו חיבורים מקיפים, בעיקר בהלכה למעשה: התלמוד הירושלמי והתלמוד הבבלי. נוסף לחיבורים הללו התחברו עם הזמן חיבורי אגדה והלכה נוספים כמדרשים, אך עדיין לא קיבל ארון הספרים היהודי תפוצה רבה בגלל שעדיין לא הומצא הדפוס. כך אנו מוצאים לדוגמה בדברי רש"י במסכת ברכות שמצטט את התלמוד הירושלמי מספר הלכות גדולות משמע שעדיין לא היו ברשותו כל כרכי התלמוד הירושלמי.
[עריכה] אחרי המצאת הדפוס
עם המצאת הדפוס החלה תאוצה בהתפתחות ארון הספרים היהודי. קלות התפוצה והאפשריות לעומת הזמן שלפני התפתחות הדפוס עודדו כותבים רבים להעלות רעיונותיהם והגיגיהם על הכתב ולהוציא לאור בדפוס. מצד שני היכולת להוציא לאור ולהפיץ בצורה מהירה יותר הובילה לכתיבת ספרים בגיל צעיר יחסית לזמן שלפני הדפוס. דבר זה הוביל לעיתים לחרטה על דברים שנכתבו ולפעמים אף בצורך בהגהות רבות. יש מהאחרונים שהתייחסו בגלל זה באופן שלילי להתיר לכל אחד להפיץ את ספרו ולהוסיפו לארון הספרים היהודי דבר שהוביל צורך בהסכמה רשומה על ידי תלמיד חכם מוכר על הדברים שנכתבו.
[עריכה] תקופת המיחשוב
התפתחות הטכנולוגיה עד לכדי אפשרות של אחסון מידע של ספרים שלמים הביאה לשיפור באחסון "ארון הספרים היהודי". מיזמים כמו פרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן, פרויקט אוצר החכמה של ארז סלע ופרויקט אוצרות התורה של הרשל מורגנשטרן איפשרו אחסנת מידע רב על ספרים כולל הטקסט המלא של הספר. התועלת מאפשרויות אכסון מידע ממוחשב של ספרי ארון הספרים היהודי היא בעיקר יכולת חיפוש המידע בתוך הספרים לפי נושאים ומילים מבוקשים (מנוע חיפוש). האינטרנט הוסיף לתהליך אחסון המידע.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- ספר סופר וסיפור, ש"י עגנון, שוקן תשל"ח (1978).
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ארון הספרים היהודי |
||
 טקסט בוויקיטקסט: ארון הספרים היהודי |
- אתר אוצר החכמה - ארון הספרים היהודי הגדול ביותר ברשת האינטרנט.
- ארון הספרים היהודי בקופסה קטנה - כתבה של זאב גלילי ב'מקור ראשון' על פרויקט אוצר החכמה.
- ארון הספרים היהודי - סקירת ספרים וכרונולוגיה (מינהל שירותי הדת על ידי משרד ראש הממשלה במדינת ישראל).
- כתבה על ארון הספרים היהודי - מאתר מיזם התרבות הישראלי
