רבי עקיבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי עקיבא
דור:	דור שלישי לתנאים
רבותיו:	רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי יהושע בן חנניה, נחום איש גמזו
חבריו:	רבי ישמעאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי טרפון
תלמידיו:	רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי אלעזר בן שמוע, רבי נחמיה, רבי יוחנן הסנדלר
בית מדרש:	בית הלל ובית שמאי [1], בֵּי רבי עקיבא [2]

רבי עקיבא (עקיבא בן יוסף) מגדולי התנאים ומגדולי חכמי ישראל בכל הדורות. חי במאות הראשונה והשנייה לספירה, בן הדור השלישי של התנאים, בתקופת מרד בר כוכבא. נאמר עליו שהוא אחד מארבעה שמתו בגיל מאה ועשרים שנים^[3]. רבי עקיבא נהרג על קידוש ה' ביום הכיפורים, בערך בשנת 136 לספירה, שמונה שנים לאחר החורבן. מאה ועשרים שנים אלו, מחולקות לשלוש תקופות שונות אחת מהשניה, בהם עבר מהפך עצום בחייו מדרגת עם הארץ לדרגת גדול החכמים. מסופר כי היה רועה ארבעים שנה, למד ארבעים שנה ופרנס את ישראל ארבעים שנה.

רבי עקיבא הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית. מוזכר בתלמוד הבבלי קרוב ל-1,500 פעמים. נחשב לסמל למסירות נפש על התורה. מת על קידוש השם בין עשרת הרוגי מלכות. הרומאים עינו אותו עד צאת נשמתו וזאת כעונש על שלימד תורה ברבים.^[4]

תוכן עניינים 1 משפחתו 2 רבותיו ותלמידיו 3 סמכותו התורנית 4 דמותו 5 חלקו במרד בר כוכבא 6 הערות שוליים 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] משפחתו

קיימת מסורת המתארת את רבי עקיבא כרועה צאן, ומעמדה כזאת זכה להיות גדול חכמי התורה. תיאור המהפך בחייו מתואר ב"אבות דרבי נתן":

"בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו, אמרו לו המים שתדיר נופלים עליה בכל יום , אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו: מה רך פיסל את הקשה דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם, מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות. אמר לו, רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח, ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה. היה לומד והולך שלמד כל התורה כולה. הלך וישב לפני רבי אלעזר ולפני ר' יהושע אמר להם רבותי: פתחו לי טעם משנה כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו, אמר, אלף זו למה נכתבה, בית זו למה נכתבה, דבר זה למה נאמר, חזר ושאלן והעמידן בדברים... אמר לו רבי טרפון עקיבא עליך הכתוב אומר (איוב כ"ח) מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור, דברים המוסתרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה". ^[5]

תחילתו של רבי עקיבא הייתה כרועה צאנו של כלבא שבוע, אביה של רחל. רחל ראתה שהוא "צנוע ומעולה" והתקדשה לו בתנאי שיילך ללמוד תורה. אביה של רחל הדיר אותה מנכסיו והם התגוררו בבית תבן בעניות רבה.

תיאור קשיי הפרנסה בהם היה נתון רבי עקיבא תוך לימוד התורה ניתן על-ידי חז"ל:

"בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה. (לשאר צרכיו. בנין יהושע) עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר, אמר להם הרבה סיפוקים אני מסתפק בהן, אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן, ואחד שאני יכול לישן עליהם".

ומסיימים הם תיאור זה באחריות העצומה שהתנהגותו של רבי עקיבא מטילה על כל אחד ואחד מישראל.

חז"ל מציינים את חלקה של רחל רעייתו, בתו של כלבא שבוע, בהשגיו בלימוד תורה ובהגיעו להיות גדול בה, בסיפור ירושלים של זהב.

[עריכה] רבותיו ותלמידיו

על פי הרמב"ם ^[6] רבותיו המובהקים של רבי עקיבא היו רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי. משני רבותיו אלו, רבי עקיבא דבק והתקשר במיוחד לרבי יהושע. ממנו אף למד מעשה מרכבה. הוא גם למד אצל רבי טרפון שהיה חברו, ואף למד ושימש את נחום איש גמזו, ממנו למד מידות טובות וכן את דרישת האותיות^[7]. וכמו שהיה רגיל לומר "גם זו לטובה", היה רבי עקיבא אומר: "כל דעביד רחמנא- לטב עביד"^[8]. תלמידיו המובהקים של רבי עקיבא היו רבי מאיר ורבי שמעון בר יוחאי.

על פי התלמוד ^[9] בנוסף לרבי מאיר ורשב"י גם רבי יהודה, רבי יוסי ורבי אלעזר בן שמוע היו תלמידיו. ואכן במקור תלמודי נוסף נאמר: ^[10] "דאמר רבי יוחנן: סתם מתניתין - רבי מאיר, סתם תוספתא - רבי נחמיה, סתם ספרא - רבי יהודה, סתם ספרי - רבי שמעון, וכולהו אליבא דרבי עקיבא." דבר שעושה את רבי עקיבא בעצם לעמוד השדרה של תורה שבעל פה.

התלמוד מתאר ^[11] שהיו לרבי עקיבא 24 אלף תלמידים מגבת ועד אנטיפרס, וכולן מתו בזמן אחד בין פסח לעצרת, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה. מות תמידיו במהלך ימי העומר כתוצאה ממגפה, החל מנהג אבלות בימים אלו, הכולל איסור הסתפרות וגילוח, ואיסור להתחתן.

ישנם חוקרים ורבנים הסוברים שה'מגפה' הנזכרת כאן, היא ביטוי אלגורי הרומז למות תלמידיו במרד בר כוכבא. הם מבססים זאת בעיקר על תמיכתו הברורה של רבי עקיבא במרד זה, על כך שבתי המדרש לא היו יכולים להכיל מספר כה רב של לומדים, ועל כך שהדבר עשוי להסביר מוות של תלמידים רבים כל כך בפרק זמן קצר. תלמידיו מתפרש לא כתלמידים היושבים בבית המדרש, אלא כאלו הדוגלים במשנתו הרוחנית.

[עריכה] סמכותו התורנית

ההערצה שרחשו לרבי עקיבא כחכם וסמכות גבלה בהערצה שאין למעלה ממנה, והיו אומרים עליו בתלמוד שהיה "קושר כתרים לתורה" ואפילו משה רבינו, לאחר שראה אותו במראה נבואי, על פי התלמוד התפעל ממנו ואמר, "אדם כזה בעולמך ואתה נותן תורה על ידי?".^[12] בר-הפלוגתא שלו היה רבי ישמעאל לו מיחסים את הגישה ש"דיברה תורה בלשון בני אדם". רבי עקיבא טען לעומתו שיש להתעמק בכל תג ותג בתורה, שכן אין ולו אות אחת מיותרת בתורה שניתנה מידי שמיים.

רבי עקיבא היה בקיא לא רק בהלכות אלא גם בהגות ובתורת הנסתר. התלמוד אומר עליו שהוא נכנס לפרדס ויצא ממנו בשלום, בניגוד לחכמים אחרים שהציצו ונפגעו. ^[13]

רבי עקיבא נדרש גם לסוגייה של חופש הבחירה ונושא הדטרמיניזם. זהו נושא בעייתי בדת ובתורת המידות, אם עקרון חופש הבחירה לא קיים בעולם, אזי לעקרון החטא ועונשו אין זכות קיום. הרמב"ם ב"שמונה הפרקים" שלו עמד על נקודה הזו, והמחיש את הענין בהביאו את דבריו של רוצח שטוען שהפשע שביצע לא היה בשליטתו, ולשם פתרון הענין מאמץ את הכלל "הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים", כלומר האמונה היא כן בידי האדם, כך שאם הוא אדם מאמין לא יבצע מעשי פשע. רבי עקיבא לעומתו טבע כלל אחר והוא: "הכל צפוי והרשות נתונה".^[14]

על הפסוק (ויקרא יט, יח), "ואהבת לרעך כמוך", אמר רבי עקיבא, "זהו כלל גדול בתורה" ^[15] במסכת אבות הובא בשמו שהיה נוהג לומר: "חָבִיב אָדָם שֶׁנִּבְרָא בְצֶלֶם" תפיסה נוספת שסבר שהאדם צריך לנקוט בה תמיד, היא שעשייתו של אלוהים תמיד הינה לטובה. "כל דעביד רחמנא - לטב עביד" (=כל שעושה הקב"ה - לטוב עושה). ^[16]

[עריכה] דמותו

דמותו של רבי עקיבא הותירה את חותמה בקרב הוגים רבים. כבר בהיותו עם הארץ, ראתה בו רחל את מידותיו המעולות- צניעות, ענווה ואהבה. הרב קוק למשל ראה בו את "איש האהבה" - דמות שמתמזגות בו כל האהבות: האנושית, הלאומית והאלוהית ביחד, באופן יוצא דופן. רבי עקיבא היה שטבע את האימרה, "ואהבת לרעך כמוך" - "זהו כלל גדול בתורה". ^[17] נאה דרש ונאה גם קיים, באהבה טבעית טהורה לאישתו רחל, כשליקט משערה את התבן ומילא את בקשתה לגלות למקום תורה. את הערכתו הרבה לה ביטא בתכשיט 'ירושלים של זהב' שהיה כנראה יחודי ויקר. אהבתו הלאומית הנאורה התגלתה בשאיפתו לגאולת ישראל, ואילו האהבה האלהית בסיכונו את עצמו ללמד תורה עד שנתפס בידי הרומאים, ואף בשעה שהוציאו אותו להורג, ביטא את אהבתו בקריאת שמע והאריך ב"אחד". ולכן הוא דוקא היה זה שצידד בשיר השירים, ויכל לומר, "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים". ^[18]

[עריכה] חלקו במרד בר כוכבא

חלקו של רבי עקיבא במרד בר כוכבא רב. רבי עקיבא שייך לזרם החכמים הקנאים שצידדו בהתנגדות אקטיבית לאימפריה הרומית יחד עם תלמידו רבי שמעון בר יוחאי, שגינה את הרומאים, וברח מפניהם למערה בפקיעין. רבי עקיבא ראה במנהיג הקנאים הגדול, שמעון בר כוכבא - משיח שעתיד לגאול את ישראל, וקרא עליו את הפסוק "דרך כוכב מיעקב". את האגדה בתלמוד במסכת ברכות^[19], המספרת כי בלילה לא נתנו לו להכנס לעיר מסוימת והוא נאלץ ללון לבדו בשדה וניצל לאחר שגייסות של רומאים פשטו על העיר בלילה, ראה הרצי"ה קוק על רקע המאבק ברומאים, מכיוון שבניגוד לרבי עקיבא שתמך במורדים, אנשי העיר התנגדו למאבק, ולכן לא נתנו להכנס. דבר המסביר את יחסם של אנשי העיר לאחד מגדולי החכמים של היהדות. ^{[דרוש מקור]}

כאלף שנה לאחר מכן ראה הרמב"ם ברבי עקיבא, "נושא כליו של בר כוכבא". ^[20]. את דבריו של הרמב"ם היו פרשנים שהבינו בדרך מטאפורית. למעשה, הרוב הגדול של חכמי הפרושים נקטו בדעתו של רבי עקיבא ^[21] , ומכל החכמים המתונים (עליהם נמנו רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי בן קיסמה) רק חכם אחד התנגד לתמיכה בבר כוכבא, הוא רבי יוחנן בן תורתא שאמר "עקיבא, יעלו עשבים בלחייך (=תקבר באדמה ועשבים יצמחו בה) ועדיין משיח לא בא". ^[22]

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ רש"י בבא מציעא לז ע"ב ד"ה אמר רבי עקיבא; ראו שם בתוספות ד"ה מודה. דרכו בלימוד ובמדרש הייתה מורכבת משתי השיטות גם יחד, היה מפלפל כבית שמאי ומקפיד על מידות טובות כבית הלל. (ע"פ "קובץ יסודות וחקירות", ר' אחיקם קשת, כרך ראשון עמ' 274, 238. מקורות מובאים שם).
2. ^ בבלי שבת, יח, ב
3. ^ ספרי וזאת הברכה, פסקה שנז
4. ^ בבלי ברכות, סא, ב
5. ^ אבות דרבי נתן ו, ב
6. ^ רמב"ם - הקדמה לפירוש המשניות
7. ^ בבלי חגיגה, יב, א
8. ^ (בבלי, ברכות דף ס עמוד ב)
9. ^ (בבלי מסכת יבמות דף סב/ב )
10. ^ (מסכת סנהדרין דף פו/א)
11. ^ (בבלי מסכת יבמות דף סב/ב )
12. ^ (בבלי, מסכת מנחות דף כ"ט ב')
13. ^ (בבלי, מסכת חגיגה דף י"ד ב')
14. ^ (משנה, מסכת אבות פרק ג ט"ו)
15. ^ (תלמוד ירושלמי - נדרים ל, ב).
16. ^ (בבלי, מסכת ברכות דף ס' ב')
17. ^ (מדרש רבה בראשית פרשה כ"ד פסקה ז', ספרא פרשת קדושים פרק ד')
18. ^ שיר השירים רבה א, יא
19. ^ בבלי ברכות, ס, ב
20. ^ משנה תורה, הלכות מלכים, יא, ו
21. ^ "שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו..." משנה תורה, הלכות מלכים, יא, ג
22. ^ מדרש רבה איכה פרשה ב פסקה ד

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: רבי עקיבא

• אנציקלופדית דעת
• שיר של דליה רביקוביץ על רבי עקיבא ואשתו רחל
• רבי עקיבא, באתר של רשת אמי"ת

עשרת הרוגי מלכות

רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול | רבן שמעון בן גמליאל הזקן | רבי חנינא בן תרדיון | רבי עקיבא | רבי יהודה בן בבא רבי חוצפית המתורגמן | רבי ישבב הסופר | רבי אלעזר בן שמוע | רבי חנינא בן חכינאי | רבי יהודה בן דמא