תלמוד תורה (מצווה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצוות תלמוד תורה היא אחד מהיסודות הגדולים של היהדות. מלבד עצם הלימוד על מנת לדעת, שחיובו הוא לגברים ונשים כאחד, מצוות לימוד תורה היא עצם הלימוד והיא מחייבת את הגברים בלבד.
"לעסוק בדברי תורה", נוסח ברכת התורה שאותו אומרים האשכנזים (אצל הספרדים והחסידים הנוסח הוא "על דברי תורה"), מבטא, לדעת רבים, את ההשקפה כי עצם העיסוק, החקירה, השינון, החזרה וההתעמקות הם הם המצוה, אף אם הדבר לא יגיע לתוצאה מעשית או פסיקת דין בשטח. כמובן שעם כל זה התפיסה היא גדול תלמוד המביא לידי מעשה.
מצוות תלמוד תורה כוללת היא הן תורה שבכתב והן התורה שבעל פה. ספרות התורה שבע"פ ענפה ורבה וכוללת את דברי התנאים ("משנה", מדרשים וכד'), האמוראים ("גמרא"), סבוראים, גאונים (כדוגמת רב אחאי גאון), ראשונים (כדוגמת רש"י, הרמב"ם, הרמב"ן, הרשב"א ועוד - פרשנות על הגמ', פסיקת הלכה ועוד) ואחרונים (ר' עקיבא איגר, המהרש"א ועוד - דיון וחקירות בדברי הגמ' והראשונים וכן ספרי שאלות והתשובות). אנו נמצאים בתקופת האחרונים.
בתלמוד מסכת עבודה זרה דף י"ט כתוב, שאדם צריך לשלש תלמודו: וללמוד מקרא משנה ותלמוד. וכשסיים את שני החלקים הראשונים הלכה פסוקה ב"שולחן ערוך" שכל זמנו הפנוי יעסוק בתלמוד - והכוונה ללימוד בעיון.
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
