תקופת האבות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תקופת האבות היא התקופה שבין הולדת אברהם אבינו (בשנת א' אלפים תתקמ"ח, 1948, לבריאת העולם) ובין יציאת מצרים (בשנת ב' אלפים תמ"ח, 2448, לבריאת העולם).
אבות האומה ואימותיה, שעל שמם נקראת תקופה זו, הם אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ורחל ולאה - המהווים את ראשיתם של הדת היהודית, העם היהודי ואמונת הייחוד, כפי שמסופר בספר בראשית. הקבצה אחרת שלהם היא שלושת האבות: אברהם, יצחק ויעקב, וארבע האמהות: שרה, רבקה, רחל ולאה. אף שבלהה וזלפה ילדו ליעקב ילדים שמהם נולדו אחדים משנים-עשר השבטים, אין הן נכללות באמהות האומה, משום שהיו שפחות. עם זאת, במספר מקורות משמשים ראשי התיבות "ברזל" לציין את נשות יעקב: בלהה, רחל, זלפה ולאה כקבוצה אחת.
על פי סיפורי המקרא, האבות היו אנשי רוח ונביאים אשר אלוהים דיבר אליהם, ואף הבטיח להם הבטחות וייעד להם שיצא מזרעם עם סגולה מיוחד שיירש את ארץ כנען. עוד מסופר במקרא כי הם היו אנשי חיל שהצליחו מבחינה כלכלית, אף שהיו מיעוט בקרב הכנענים עובדי האלילים שתרבותם הייתה מנוגדת, לתרבות שהאבות הביאו עמהם.
על-פי המסופר בספר בראשית ולפי המסורת, האבות והאמהות קבורים במערת המכפלה בחברון, מלבד רחל שנקברה בדרך לבית לחם, בקבר רחל.
[עריכה] אישים מתקופת האבות
- ערך מורחב – עץ משפחה של דמויות מקראיות
- אברהם ושרה
- יצחק ורבקה
- יעקב, לאה ורחל, והשפחות בלהה וזלפה
- בני יעקב, שהם אבותיהם של שנים עשר השבטים
- משה רבנו, אהרון הכהן ומרים הנביאה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- פעילויות על אבות האומה באתר מקראגשר
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
