תפילת שחרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

תפילת שחרית היא התפילה השנייה בסדר היום היהודי (שמתחיל בלילה). תפילה זו היא הארוכה מבין תפילות היום והיא מורכבת מכמה חלקים כמפורט בהמשך.

בימים שני, חמישי, שבתות, חגים, תעניות וראשי חודשים נוספת לתפילה גם הקריאה בתורה לפני הקדושה דסדרא.

בימי חול נאמרות תוספות לתפילה לאחר קדושא דסידרא, תוספות אלו כוללות, לפי רוב המנהגים, את תפילת עלינו לשבח, שיר של יום ופיטום הקטורת (הסדר שונה לפי הנוסח) ובחלק מן הקהילות אף קטעים נוספים כמו פרשת המן, י"ג עיקרים, שש או עשר זכירות ועוד.

[עריכה] יסודה של תפילת שחרית

חלק מהדעות בגמרא מיחסות את קביעת תפילת שחרית לאברהם אבינו, על פי הפסוק "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-עָמַד שָׁם אֶת-פְּנֵי ה'" (בראשית יט, כז). דעות אחרות סוברות כי עיקר יסוד התפילה הוא כתחליף לקורבן התמיד של שחר, שהיה קרב בשחר. (ועיינו בתלמוד הבבלי,ברכות כו, ב)

[עריכה] זמנה

זמנה של תחילת תפילת שחרית הוא מהנץ החמה. זמן הזריחה נחשב לזמן הטוב ביותר להתפלל תפילת שחרית, על פי הפסוק "יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ..." (תהילים עב,ה) - תפילה בעת הזו נקראת תפילת ותיקין (עיינו ברכות ט, ב). לגבי סוף זמן תפילת שחרית נחלקו תנאים במשנה "תפלת השחר עד חצות; ר' יהודה אומר: עד ד' שעות" (משנה ברכות ד, א)

סדר התפילה ביהדות לימי חול