כוכב לכת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית Πλανήτης, "נע ונד") מוגדר על פי הגוף המדעי הרשמי בתחום האסטרונומיה - האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU), כגרם שמים, במערכת השמש^[1],

(א) נמצא במסלול סביב השמש;

(ב) בעל מסה גדולה דיו כדי שהכוח המשיכה שלו יצור צורה הקרובה לצורה כדורית;

(ג) הוא מפנה את מסלולו מעצמים אחרים;

או מחוץ למערכת השמש^[2],

(1) נמצא במסלול סביב כוכב או שאריות של כוכב;

(2) המסה שלו מתחת למסה הדרושה להיתוך תרמו-גרעיני של דאוטריום;

(3) מעל דרישות מסה/גודל למעמד פלנטרי שמערכת השמש שלנו;

למרות שהגדרת כוכב לכת במערכת השמש התקבלה על ידי האיגוד (בשנת 2006), ההגדרה של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש היא בגדר הגדרה מאז 2003.

ההגדרות החדשות של האיגוד האסטרונומי באו להביא הגדרות פורמליות מסודרות לתחום שהיה חסר-סדר במידה מסוימת לאחר עשורים של תגליות, ונכון להיום מערכת השמש מכילה 3 סוגים של גופים:

כוכבי לכת;
כוכבי לכת ננסים;
גופים קטנים במערכת השמש (אסטרואידים, קנטאורים, שביטים, גופים טרנס-נפטוניים ואחרים);

על פי אותן הגדרות במערכת השמש ישנם 8 כוכבי לכת - ארבעת כוכבי הלכת הארציים כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, וארבעת ענקי הגז צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון כאשר השניים האחרונים מסווגים בתת קבוצה של ענקי קרח.

[עריכה] היסטוריה

כוכבי הלכת במערכת השמש: חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.

לאורך ההיסטוריה האנושית, רבים ניסו לחקור את הגרמי השמיים - כך נולד מדע האסטרונומיה. תת ענף במדע זה אסטרונומיה פלנטרית חקרה את הגופים במערכת השמש בכלל ואת הפלנטות (כוכבי הלכת) בפרט. לאור המחקר והגילויים לאורך השנים הצליח האדם להבין כי כדור הארץ הוא לא מרכז היקום ועם הזמן המודל ההליוצנטרי הפך למודל המקובל על פני המודל הגאוצנטרי. עם פיתוח הטלסקופ חוקרי שמיים גילוי כוכבי לכת חדשים כך שהרכב מערכת השמש בעיניי האנושות שונה מספר פעמים:

1543 - 6 כוכבי לכת (כוכב חמה , נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק ושבתאי)
1781 - 7 כוכבי לכת (עם אורנוס)
1807 - 11 כוכבי לכת (עם קרס, פאלאס, יונו ווסטה)
1845 - 12 כוכבי לכת (עם אסטריה)
1846 - 13 כוכבי לכת (עם נפטון)
1851 - 23 כוכבי לכת (עם הייבה, איירס, פלורה, מטס, היגייה, פרטנופה, ויקטוריה, איגריה, איירנה ואבנומיה)
1852 - 8 כוכבי לכת (ללא האסטרואידים)
1930 - 9 כוכבי לכת (עם פלוטו)
2006 - 8 כוכבי לכת (ללא פלוטו)

כאשר גילו את הגופים החדשים קרס, פאלאס, יונו ווסטה במסלול סביב השמש באזור שבין מאדים לצדק הם הוגדרו ככוכבי לכת ונותרו כאלה במשך 5 עשורים. אך בהמשך, כשהתגלו גופים נוספים באזור זה הוחלט לשלול מהם את מעמדם ככוכבי לכת ולהגדירם כאסטרואידים. המתנגדים הרבים טענו כי קרס הוא גדול מכדי להחשב אסטרואיד פשוט אך קול המתנגדים לא היה חזק מספיק ומעמדו כאסטרואיד לא השתנה.

דבר דומה התרחש כאשר בשנת 1930 התגלה בקצה מערכת השמש גוף חדש, פלוטו, אשר מיד נחשב ככוכב הלכת החדש - התשיעי במספר. מעמדו ככוכב לכת נשאר במשך 7 עשורים אך מעמד זה עורער כאשר בשנת 2003 התגלה גוף נוסף, מרוחק יותר, וגדול מפלוטו ב-5% - בשם אריס. תחילה רצו להגדיר את אריס ככוכב העשירי אולם הדבר חייב להגדיל את מספר כוכבי הלכת ל-13 היות וגופים מרוחקים נוספים שהתגלו התאימו להגדרה.

בשנת 2006 כונסו האסטרונומים מרחבי העולם תחת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, הגוף העולמי הרשמי האחראי על מדע האסטרונומיה, כדי להחליט האם להגדיל שוב את מספר כוכבי הלכת או לשלול את מעמדו של פלוטו. לאחר דיונים, ויכוחים, והרבה הצעות שונות הוחלט להגדיר מחדש את הגדרת כוכב לכת ולהוסיף קטגוריה חדשה כוכב לכת ננסי שתתאים לגופים קטנים יותר כדוגמת האסטרואיד קרס,והגופים הטרנס-נפטוניים פלוטו ואריס.

בעולם המערבי שמות כוכבי הלכת במערכת השמש מבוססים על שמות האלים מהמיתולוגיה היוונים והמיתולוגיה הרומית. באירופה היו אלה היוונים שנתנו שמות לכוכבי הלכת הראשונים שהתגלו, אבל בשלב מאוחר יותר, בגלל השפעתה של האימפריה הרומית ואחרי זה השפעתה של הכנסייה הקתולית, כוכבי הלכת היו ידועים בשם הרומי (הלטיני) ולא בשמם היווני.

הרומאים אהבו את התרבות היוונית וחלקו איתם את אותה התרבות אותם המנהגים ואותם האלים - רק בשמות שונים. רק בתקופה המאוחרת של הרפובליקה הרומית המשכתבים הרומאים השאילו את מרבית העלילות של היוונים ויישמו אותן על האלים שלהם. מאוחר יותר כאשר הרומאים למדו את האסטרונומיה היוונית הם נתנו לשבעת כוכבי הלכת את השמות של האלים שלהם:

כוכב חמה נקרא אצל הרומאים מרקורי ואצל היוונים הרמס;
נוגה נקרא אצל הרומאים ונוס ואצל היוונים אפרודיטה;
מאדים נקרא אצל הרומאים מרס ואצל היוונים ארס;
צדק נקרא אצל הרומאים יופיטר ואצל היוונים זאוס;
שבתאי נקרא אצל הרומאים סטורן ואצל היוונים קורונוס;

כאשר התגלו כוכבי הלכת העוקבים במאה ה-18 ובמאה ה-19 מנהג השמות לא השתנה:

אורנוס נקרא אצל הרומאים אורנוס ואצל היוונים אואורנוס;
נפטון נקרא אצל הרומאים נפטון ואצל היוונים פוסידון;

[עריכה] כוכבי לכת במערכת השמש

מערכת השמש, כוכבי הלכת, חגורת האסטרואידים ושביט.

כוכבי לכת ארציים משמאל לימין: חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים.

ענקי הגז משמאל לימין: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון.

ערך מורחב – מערכת השמש

על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) מערכת השמש מכילה 8 כוכבי לכת:

() כוכב חמה
() נוגה
() כדור הארץ
() מאדים
() צדק
() שבתאי
() אורנוס
() נפטון

ניתן לזכור את סדר הכוכבים לפי המנמוניקה הבאה:

My Very Eager Mother Just Served Us Noodles

(אמי הנלהבת מאוד הגישה לנו כרגע אטריות).

ראשי התיבות של המשפט הם ראשי התיבות של כוכבי הלכת:

Mercury, Venus, Earth, Mars, Jupiter, Saturn, Uranus, Neptune

[עריכה] קטגוריות

כוכבי הלכת במערכת השמש סווגו על פי הרכבם לשלוש קטגוריות:

כוכבי לכת ארציים - אלו הם כוכבי לכת (וכנראה גם כוכבי לכת ננסים) הדומים בהרכבם לכדור הארץ. הם מורכבים בעיקר מסלעים מאחר ורוח השמש העיפה את מרבית החומר הנדיף שלהם. קטגוריה זו כוללת את חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים ואם מתחשבים בכוכבי הלכת הננסים קרס גם כן יכלל בקטגוריה זו יחד עם אסטרואידים רבים הנמצאים בחגורת האסטרואידים.
ענקי הגז - אלו הם כוכבי לכת המורכבים בעיקר מגזים והם הרבה יותר מסיביים מכוכבי הלכת הארציים. קטגוריה זו כוללת את צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. ענקי קרח הם תת-קטגוריה של ענקי הגזים אשר מאופיינת במחסור במימן והליום והם מורכבים בעיקר מקרח וסלע.
גמדי הקרח - אלו הם גופים המורכבים בעיקר מקרח אך אינם גדולים דיו כדי להיחשב כוכבי לכת. קטגוריה זו כוללת את כוכבי הלכת הננסיים פלוטו, אריס ומספר גופים שעדיין לא סווגו.

[עריכה] מאפיינים

כל כוכבי הלכת הסובבים את השמש נמצאים במסלול הפוף לכיוון השעון אם מסתכלים על המערכת כולה מעל הקוטב הצפוני של השמש. משך סיבוב שלם סביב השמש נקרא שנה. שנה של כל כוכב לכת תלויה במרחק שלה מהשמש - ולא רק שככל שהמרחק מהשמש גדול יותר יש מסלול ארוך יותר אלא גם המהירות של העצם איטית יותר היות והוא מושפע פחות מכוח הכבידה של השמש.

שיפוע ציר

יתרה מכך, כוכבי הלכת סובבים סביב עצמם על ציר מרכזי. משך סיבוב שלם של כוכב לכת סביב עצמו נקרא יום. וכל כוכבי הלכת סובבים על ציר בכיוון הפוך לכיוון השעון מלבד נוגה ואורנוס אשר סובבים סביב עצמם עם כיוון השעון. "יום" של כוכבי הלכת השונים מושפע מגורמים רבים, בעוד שיום בכדור הארץ אורך 24 שעות, בנוגה אורכו של היום אורך 243 ימי ארץ, ואורכו של יום על ענקי הגז אורך שעות בודדות.

מאפיין חשוב נוסף של כוכבי הלכת הוא שיפוע ציר (Axial Tilt) אשר קובע את הזווית של כוכב הלכת ביחס לקו המשווה של השמש. מאפיין זה משפיע ישירות על כמות האור שמקבל כל קוטב של כוכב הלכת, וכך נוצרות העונות של כוכבי הלכת ושינויי אקלים לאורך השנה. בצדק שיפוע הציר מאוד נמוך ולכן התנודות העונתיות שלו מינימליות. אורנוס לעומת זאת, בעל שיפוע ציר כה קיצוני עד שהוא נמצא כמעט על צידו.

מאפיינים של כוכבי הלכת
	שם	קוטר^* (בקו המשווה)	מסה^*	רדיוס מסלול (AU)	משך מסלול (שנים)	נטייה (°)	אקסצנטריות	יום (ימים)	ירחים	טבעות פלנטריות	אטמוספירה
כוכבי לכת ארציים	כוכב חמה	0.39	0.06	0.39	0.24	3.38	0.206	58.64	אין	אין	מינימלית
	נוגה	0.95	0.82	0.72	0.62	3.86	0.007	-243.02	אין	אין	CO₂, N₂
	כדור הארץ	1.00	1.00	1.00	1.00	7.25	0.017	1.00	1	אין	N₂, O₂
	מאדים	0.53	0.11	1.52	1.88	5.65	0.093	1.03	2	אין	CO₂, N₂
ענקי הגז	צדק	11.21	317.8	5.20	11.86	6.09	0.048	0.41	63	יש	H₂, He
	שבתאי	9.41	95.2	9.54	29.46	5.51	0.054	0.43	56	יש	H₂, He
	אורנוס	3.98	14.6	19.22	84.01	6.48	0.047	-0.72	27	יש	H₂, He
	נפטון	3.81	17.2	30.06	164.8	6.43	0.009	0.67	13	יש	H₂, He

* ביחס לכדור הארץ.

[עריכה] כוכבי לכת ננסים

לפני שנת 2006 מרבית הגופים הגדולים שהתגלו סווגו ככובי לכת, ואולם בשנה זו חלק מגופים אלה סווגו מחדש ככוכבי לכת ננסיים היות והמסה והרכב שלהם היו שונים מכוכבי הלכת המקובלים.

נכון להיום רק שלושה גופים סווגו ככוכבי לכת ננסים והם קרס, פלוטו ואריס.

מאפיינים של כוכבי הלכת הננסיים
	שם	קוטר^* (בקו המשווה)	מסה^*	רדיוס מסלול (AU)	משך מסלול (שנים)	נטייה (°)	אקסצנטריות	יום (ימים)	ירחים	טבעות פלנטריות	אטמוספירה
כוכבי לכת ארציים	קרס	0.08	0.0002	2.76	4.60	10.59	0.080	0.38	אין	אין	אין
גמדי קרח	פלוטו	0.18	0.0022	39.48	248.09	17.14	0.249	-6.39	3	אין	אין
גמדי קרח	אריס	0.19	0.0025	67.67	~557	44.19	0.442	~0.3	1	אין	אין

*ביחס לכדור הארץ.

[עריכה] כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

ערך מורחב – כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

תנועת כוכבי הלכת במערכת השמש מעט מורכבת. חוק הכבידה קובע כי שתי מסות מושכות זו את זו. כלל זה חל גם על כוכב לכת והשמש, כלומר לא רק השמש מושכת את כוכב הלכת, אלא גם כוכב הלכת מושך את השמש.

אם נתמקד בתנועה של כדור הארץ והשמש, הרי שיש כאן תנועה שבה סובבים כדור-הארץ והשמש סביב נקודה משותפת, כתוצאה ממשיכתם ההדדית. מאחר ומסת השמש גדולה לאין ערוך ממסת כדור הארץ, הרי שהנקודה המשותפת תהיה בתוך השמש עצמה (לא במרכזה, אך קרוב אליו), ולכן כשמתבוננים בהקפה העצמית של השמש רואים תנודות, כמו תנודות כדור הארץ הנגרמות מתנועתו ההדדית עם הירח. אחד היישומים לעקרון זה הוא במציאת מערכות שמש אחרות. אם רואים כוכב שתנועתו ההקפית העצמית "זיגזגית" יוצאים מנקודת ההנחה שהוא מופרע בתנועתו בגלל כוכב לכת או כוכבי לכת שיש לו, ויוצרים עמו מערכת שמש.

מחקרים חדשים מזהים קיום של כוכבי לכת גם במערכות שמש אחרות. החל משנת 1995 החלו להתגלות, בעזרת טכניקות חדישות, מספר כוכבי לכת בכל שנה סביב כוכבים אחרים. נכון להיום, התגלו מעט יותר מ-170 כוכבי לכת כאלה.

את תנועתם של כוכבי הלכת סביב השמש מתארים שלושת חוקי קפלר:

מסלולו של כוכב לכת מהווה אליפסה, כשהשמש באחד משני המוקדים. (בניגוד לאינטואיציה שרווחה במשך דורות, בגלל ראיית המעגל כמבנה המושלם ביותר הקיים בטבע).
ככל שכוכב לכת נמצא קרוב לשמש, הוא נע מהר יותר במסלולו, כך שקו דמיוני המחבר את השמש לכוכב הלכת יתאר בזמן נתון אותו שטח.
ככל שכוכב הלכת רחוק יותר מהשמש, כך פרופורציונלית ארוכה יותר ההקפה שלו סביב השמש.