עננת אורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עננת אורט היא אזור העוטף את מערכת השמש שלנו כקליפה כדורית. גודלה של 'עננת אורט' משתרע על פני שטח עצום של כ-10% עד 20% מהמרחק שבין מערכת השמש לבין הכוכב הקרוב ביותר. כמו כן, 'עננת אורט' מכילה כמאה מיליארד גושי קרח ואבק ההופכים לשביטים בשעה שהם מתקרבים אל השמש ומפתחים את הזנב המוכר שלהם. בעננת אורט קיים כאוס (אי סדר) מוחלט בייחס לתנועת החומר שבו ולמעשה גושי החומר מושפעים בתזוזתם בעיקר מהכוחות המגנטיים של כוכב השמש.

במשך שנים רבות תהו האסטרונומים מהו מקורם של השביטים. כיום התאוריה הרווחת היא שישנם שני מקורות לשביטים:

• עננת אורט שהיא מקור השביטים ארוכי המחזור,
• חגורת קויפר, שהיא מקור השביטים קצרי המחזור.

קיומה של עננת אורט הוצע לראשונה בשנת 1950 על ידי האסטרונום ההולנדי יואן אורט, שחישב את מסלוליהם ההתחלתיים של כ-20 שביטים ארוכי-מחזור, לפני שמסלולם הופרע על ידי כוכבי הלכת. אורט מצא, שהשביטים נעים במסלולים אליפטיים מאורכים, שאורכם נע מ- 100000 עד 150,000 יחידות אסטרונומיות. ממצאיו של אורט התבררו כבלתי מדויקים, וכיום מוערך הרדיוס של עננת אורט בכ-30,000 עד 50,000 יחידות אסטרונומיות בלבד. כתוצאה מפרטורבציות הפועלות על השביטים שבעננת אורט, נזרקים שביטים אל פנים מערכת השמש. יש שלוש סיבות עיקריות לערעור, מקומי, של עננת אורט:

1. השפעת הכבידה של כוכבים חולפים על יציבותה של עננת אורט.
2. מעבר של השמש באזורים של גז ואבק בגלקסיה. השפעה זו מחזורית, בהתאם לסיבוב זרועות הגלקסיה סביבה.
3. השפעת הפוטנציאל הכבידתי של הגלקסיה על עננת אורט עצמה (לפי חוק הכבידה העולמי של ניוטון, לפיו, כל גוף ביקום משפיע על גוף אחר, ומכאן - כל הגופים בגלקסיה על עננת אורט).

לפי אחת מההשערות מחזורי הכחדות המוניות נגרמים כתוצאה מפגיעה של עצם בכדור הארץ שמקורו בעננת אורט .