פלוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בכוכב לכת ננסי במערכת השמש. לערך העוסק במשמעויות אחרות, ראו פלוטו (פירושונים).

**134340 פלוטו**
מידע כללי

תאריך גילוי:	18 בפברואר 1930
מגלה:	קלייד ויליהאלם טומבאו
סוג עצם:	כוכב לכת ננסי
קטגוריה:	גוף טרנס-נפטוני, גמדי קרח
מיקום:	מערכת השמש החיצונית חגורת קויפר
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש:	5,906,376,272 ק"מ (39.481,686,77 AU)
אפהליון:	7,375,927,931 ק"מ (49.305,032,87 AU)
פריהליון:	4,436,824,613 ק"מ (29.658,340,67 AU)
אקסצנטריות:	0.24880766
משך זמן המסלול:	248.0208 שנים יוליאניות
משך זמן סינודי:	366.7 ימים
מהירות מסלולית: - ממוצעת: - מקסימלית: - מינמלית:	4.666 ק"מ/שנייה 6.112 ק"מ/שנייה 3.676 ק"מ/שנייה
נטייה:	17.14175°
מספר ירחים:	3
מאפיינים פיזיים
רדיוס של קו המשווה:	1,160 ק"מ
שטח הפנים:	1.795 ×10⁷ קמ"ר
מסה:	(1.305±0.007) ×10²² ק"ג
צפיפות ממוצעת:	2.05 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה:	0.6 מטר/שנייה², או 0.066 ג'י
משך זמן הסתובבות:	6 ימים 9 שעות 17.6 דקות
מהירות הסתובבות:	47.18 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
שיפוע הציר:	119.61°
אלבדו:	0.60
מהירות מילוט:	1.2 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח: - מינימום - ממוצע - מקסימום	33 קלווין 44 קלווין 55 קלווין
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספרי	0.30 מגה-פסקל
חנקן
מתאן
{{{חומר3}}}	{{{כמות3}}}
{{{חומר4}}}	{{{כמות4}}}
{{{חומר5}}}	{{{כמות5}}}
{{{חומר6}}}	{{{כמות6}}}
{{{חומר7}}}	{{{כמות7}}}
{{{חומר8}}}	{{{כמות8}}}
{{{חומר9}}}	{{{כמות9}}}
{{{חומר10}}}	{{{כמות10}}}

פלוטו (בשמו הרשמי: 134340 פלוטו), גוף טרנס נפטוני שהתגלה ב-1930 והוא כוכב הלכת הננסי השני בגודלו במערכת השמש. הוא נע במסליל אליפטי סביב השמש במרחק של 29 עד 49 יחידות אסטרונומיות מהשמש והוא הגוף הראשון שהתגלה בחגורת קויפר.

לפלוטו 3 ירחים כארון ניקס והידרה, אך הגדול מהם כארון הוא המעניין יותר היות וגודלו ומסלולו המשולב עם פלוטו יוצרים מערכת כפולה כמו שלא נראתה בשום מקום אחר במערכת השמש. אולם, כיוון שהאיגוד האסטרונומי הבינלאומי לא נתן את דעתו בנוגע לכוכבי לכת ננסיים במערכת בינארית כארון מוגדר כירח של פלוטו.

[עריכה] היסטוריה

קיומו של פלוטו שוער מיד לאחר שהתגלה כוכב הלכת השמיני, נפטון, בשנת 1846, ועלה הצורך להסביר חריגות לכאורה במסלולו. כוכב הלכת ההיפוטתי כונה "כוכב הלכת X".

האסטרונום פרסיוול לוול חיפש במשך שנים אחר כוכב הלכת אולם הוא התגלה רק לאחר מותו, במצפה הכוכבים שנקרא על שמו באריזונה. פלוטו התגלה על ידי קלייד טומבו, ב-18 בפברואר 1930, על סמך השוואת צילומים מה-23 וה-29 בינואר. דבר גילוי הכוכב פורסם ב-13 במרץ. לאחר מכן התגלו צילומים של פלוטו מ-19 במרץ 1915.

פלוטו קרוי על שם האל הרומי פלוטו, אולם תחילת שמו גם מורכב מראשי התיבות של פרסיוול לוול והסמל שהוא קיבל () מבוסס על ראשי תיבות אלה P-L.

במשך 7 עשורים, מפברואר 1930 ועד אוגוסט 2006, פלוטו נחשב לכוכב הלכת התשיעי והמרוחק ביותר במערכת השמש. פלוטו הוא הקטן מבין כוכבי הלכת במערכת, וסיבה זו, כמו גם מסלולו האקסצנטרי הביאו לחוסר הסכמה בשאלת סיווגו ככוכב-לכת. ב-24 באוגוסט 2006 הורד פלוטו ממעמדו בעקבות הצבעה שהתקיימה בוועידת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בפראג, והוגדר כוכב לכת ננסי, והוא הכוכב לכת הננסי השני בגודלו, בדומה לשאר כוכבי הלכת הננסיים ולגופים הקטנים במערכת השמש הוסף מספר לפני שמו, כך ששמו החדש: 134340 פלוטו.

[עריכה] מאפיינים

אין בידי המדע מידע רב אודות פלוטו היות ואף חללית לא התקרבה דיו לפלוטו כדי לחקור אותו מקרוב והמרחק הרב שלו מכדור הארץ מאפשר רק להעריך את מאפייניו והרכבו אך תצפיות שנעשו בשנים האחרונות על ידי מטלסקופ החלל האבל רב העוצמה שפכו אור נוסף אודותיו.

פלוטו מצוי במרחק ממוצע של כ-39 יחידות אסטרונומיות מהשמש ומשלים הקפה אחת סביבה במשך 248.54 שנה, במהירות 4.74 ק"מ לשנייה (כשישית ממהירות כדור הארץ). צפיפותו הממוצעת 2.02 גרם לסמ"ק. בשל האקסצנטריות הגדולה שלו, 0.2481, הוא חוצה את מסלולו של נפטון, ונעשה קרוב ממנו לשמש; הפעם האחרונה שזה התרחש הייתה בין 7 בפברואר 1979 עד 11 בפברואר 1999.

זווית הנטייה של פלוטו היא 17.148 מעלות, זווית הנטייה הגדולה משל מסלולי כוכבי הלכת יחסית למישור המילקה. ציר סיבובו סביב צירו נטוי יחסית למישור סיבובו סביב השמש ב 122.46 מעלות ומכאן, שתנועתו סביב צירו, הנמשכת 6.3872 ימים, היא בכוון המנוגד יחסית למרבית כוכבי הלכת, להוציא את נוגה ואורנוס. גודלו של פלוטו, צפיפותו הנמוכה וצורת מסלולו מרמזים כי מדובר, למעשה, בכוכב שביט ענק המהווה חלק מחגורת קויפר ולא בכוכב לכת.

פלוטו קטן משבעה ירחים של כוכבי לכת אחרים: גאנימד, טיטאן, קליסטו, איו, הירח של כדור הארץ, אירופה וטריטון. קוטרו ומסתו של פלוטו היו בלתי ידועים במשך מספר עשורים מהגילוי ורק ניתנו להערכה. גילוי העצם כארון איפשר את קביעתה של מסת המערכת פלוטו-כארון.

[עריכה] ירחים

פלוטו ושלושת ירחיו, צילום האבל.

לפלוטו שלושה ירחים ידועים: כארון, ניקס והידרה.

הראשון, כארון, זוהה לראשונה ב-1978, וקוטרו כ-600 קילומטרים, כמחצית מקוטרו של פלוטו עצמו. לפי הצעת ההגדרה מחדש של כוכב לכת של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי (IAU) מ-16 אוגוסט 2006, כארון יוגדר ככוכב לכת ננסי תאום של פלוטו, כיוון שמרכז המסות של פלוטו וכארון נמצא מחוץ לשניהם. כדי שעצם אחד יחשב כירחו של העצם השני, צריך שמרכז המסות של שני העצמים ימצא בתוך העצם השני. ואולם כיוןן שהם מרכיבים מערכת בינארית והאיגוד עדיין לא הביא את דעתו בנוגע לסוגייה של מערכת בינארית, פלוטו הוגדרת ככוכב לכת ננסי ואילו כארון הוגדר כירח שלו.

שני הירחים האחרים ניקס והידרה התגלו רק במאי 2005, כאשר נבחנו בקפידה צילומים שערך טלסקופ החלל האבל, וקיומם אושר כמה חודשים לאחר מכן. מרחקם מפלוטו כ- 50,000 ו- 65,000 קילומטרים, וקוטרם ככל-הנראה כמה עשרות קילומטרים [1].

[עריכה] חקר פלוטו

פלוטו מהווה אתגר לחוקרים בגלל גודלו הקטן ומרחקו מכדור הארץ. החללית וויאג'ר 1 שחקרה את שבתאי ביקרה מרחוק את פלוטו בדרכה מחוץ למערכת השמש. ולחללית וויאג'ר 2 מעולם לא הייתה תוכנית לחלוף על פני פלוטו.

החללית הראשונה שתגיע לחקור את פלוטו תהיה ניו הוריזונס של נאס"א אשר שוגרה ב-19 בינואר 2006 ותגיע לפלוטו בשנת 2015. מטרת העיקריות של ניו הוריזונס היא לאפיין את הגיאולוגיה והמורפולוגיה הגלובליות של פלוטו וכארון ולמפות את הרכבי פני השטח שלהן. משימות נוספות כוללות חקר השונות של פני השטח והאטמוספירה של פלוטו, צילום ומיפוי אזורים על פלוטו וכארון ברזולוציה גבוהה, אפיון האטמוספירה העליונה והיונוספירה של פלוטו וסביבת החלקיקים הטעונים הנובעים ממנה; חיפוש אחר אטמוספירה סביב כארון, עידון הידע המדעי הידוע באופן גס ביותר אודות פלוטו וכארון וחיפוש אחר ירחים נוספים.