צדק (כוכב לכת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

**צדק**
מידע כללי

תאריך גילוי:
מגלה:
סוג עצם:	כוכב לכת
קטגוריה:	ענקי הגז
מיקום:	מערכת השמש התיכונה
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש:	778,412,027 ק"מ (5.203,363,01 AU)
אפהליון:	816,081,455 ק"מ (5.455,167,59 AU)
פריהליון:	740,742,598 ק"מ (4.951,558,43 AU)
אקסצנטריות:	0.04839266
משך זמן המסלול:	4,330.595 ימים
משך זמן סינודי:	398.9 ימים
מהירות מסלולית: - ממוצעת: - מקסימלית: - מינמלית:	13.0697 ק"מ/שנייה 13.712 ק"מ/שנייה 12.446 ק"מ/שנייה
נטייה:	1.30530°
מספר ירחים:	63
מאפיינים פיזיים
רדיוס של קו המשווה:	71,492 ק"מ
שטח הפנים:	6.41×10¹⁰ קמ"ר
מסה:	1.899×10²⁷ ק"ג
צפיפות ממוצעת:	1.33 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה:	23.12 מטר/שנייה², 2.34 ג'י
משך זמן הסתובבות:	9h 55.5m
מהירות הסתובבות:	12.6 ק"מ/שנייה (בקו המשווה)
שיפוע הציר:	3.12°
אלבדו:	0.52
מהירות מילוט:	59.54 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח: - מינימום - ממוצע - מקסימום	110 קלווין 152 קלווין - קלווין
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספרי	70 מגה-פסקל
מימן	~86%
הליום	~14%
מתאן	0.1%
אדי מים	0.1%
אמוניה	0.02%
אתאן	0.0002%
פוספין	0.0001%
מימן גופרתי	<0.00010%
{{{חומר9}}}	{{{כמות9}}}
{{{חומר10}}}	{{{כמות10}}}

צדק הוא כוכב הלכת המסיבי ביותר במערכת השמש. צדק הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש והראשון בסדרת כוכבי הלכת הגזיים. צדק עשוי בעיקר מגז: כשלושה רבעים ממסתו הם מימן וכרבע - הליום. מערכת הצדק היא כעין מערכת שמש זעירה. במבנהו דומה הצדק לכוכב (שמש), אך מסתו קטנה פי 50 עד 100 מהמסה הדרושה לכוכב של ממש.

צדק קרוי בלעז "יופיטר" (Jupiter) על שמו של האל הרומי יופיטר.

[עריכה] מידע כללי

קוטרו 142,990 ק"מ וצפיפותו הממוצעת היא 1.33 גרם לסמ"ק. צדק יותר מסיבי מכל כוכבי הלכת יחדיו כמעט פי 2.5. הוא יותר מסיבי מכדור הארץ פי 318, עם קוטר של פי 11 משל כדה"א ונפחו גדול פי 1300 מזה של כדה"א. למרות שצדק מרשים בגודלו, נתגלו כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלהם מסות גדולות בהרבה.

לצדק יש גם את קצב ההסתובבות המהיר ביותר בין כוכבי הלכת במערכת השמש. כתוצאה מכך הוא נראה רדוד כאשר צופים בו בטלסקופ. אחד הדברים הבולטים בצדק הוא הכתם האדום הגדול שהוא סערה שגדולה מכדור הארץ. כוכב הלכת מכוסה שכבת עננים באופן תמידי.

צדק הוא בדרך כלל העצם הרביעי בבהירותו ברקיע (לאחר השמש, הירח ונוגה; עם זאת בזמנים מסוימים מאדים נראה בהיר מצדק, ובפעמים אחרות צדק בהיר יותר מנוגה).

את צדק ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים: הליבה, החלק הפנימי והחלק החיצוני. הליבה מכילה ניקל וברזל, רדיוסה 10,000 ק"מ ומעליה מצויה שכבת מימן במצב של נוזל מתכתי. החלק שמעל ליבת המימן המתכתי הוא החלק הגזי של צדק ואנו רואים את חלקו החיצוני. על פני צדק נראות חגורות עננים כהות וכתם אדום גדול. צדק משלים הקפה סביב השמש אחת ל-11.86 שנה במהירות ממוצעת של 13.06 ק"מ לשנייה. צדק מוקף בטבעות והטבעת העיקרית מצויה במרחק של 1.72 עד 1.81 רדיוסי צדק והיא מכילה בעיקר חלקיקי אבק הקטנים ממ"מ.

[עריכה] מאפיניים פיזיים

[עריכה] הרכב פלנטרי

צדק מורכב מליבה סלעית קטנה יחסית, המוקפת על ידי מימן מוצק, המוקף על ידי מימן נוזלי שמוקף במימן גזי. אין גבול או שטח פנים ברור בין פזות שונות אלו של מימן.

[עריכה] אטמוספירה

פרטים של האטמוספירה של צדק כפי שצולמו על ידי וויאג'ר 1

האטמוספירה של צדק מורכבת בעיקר ממימן (כ-81%) ומהליום (כ-14%). האטמוספירה מורכבת גם מכמויות מזעריות של מתאן, אדי מים, אמוניה וחומרים נוספים. היא מורכבת גם מכמויות זעומות של פחמן, אתאן, מימן גופרי, ניאון, חמצן, פוספין וגפרית. השכבה החיצונית של האטמוספירה מכילה גבישים של אמוניה קפואה.

ההרכב האטמוספרי דומה מאוד להרכב של הענן השמשי. לשבתאי יש הרכב דומה אך לאורנוס ולנפטון יש הרבה פחות מימן והליום.

האטמוספירה העליונה של צדק עוברת רוטציה דיפרנציאלית, אפקט זה הובחן לראשונה על ידי ג'ובני קאסיני (1690). ההסתובבות של האטמוספירה הקוטבית של צדק ארוכה יותר בכ-5 דקות משל האטמוספירה בקו המשווה. נוסף לכך, רצועות עננים בקווי רוחב שונים נעים בכיוונים מנוגדים ברוחות השכיחות. רוחות במהירות של 600 קמ"ש הן רגילות. סערה חזקה במיוחד, בערך פי שלושה מקוטרו של כדור הארץ, ידועה ככתם האדום הגדול.

החללית היחידה שירדה באטמוספירה של צדק היא גלילאו.

[עריכה] טבעות פלנטריות

לצדק מספר טבעות פלנטריות המחוברות על ידי חלקיקי אבק דמויי עשן המוכים מירחיו על ידי פגיעות מטאורים. הטבעת העיקרית עשוייה מאבק הירחים אדרסטאה ומטיס. שתי טבעות מקיפות את הטבעת העיקרית, טבעות אלו נוצרות מתבה ומאמלת'אה. נוסף לכך יש טבעת חיצונית רחוקה ודלילה מאוד המקיפה את צדק במהופך.

[עריכה] ירחים

ארבעת הירחים הגליליאניים של צדק בתמונה המראה את גודלם ביחס לצדק

לצדק יש עשרות ירחים (נכון לעכשיו, המספר הידוע הוא 63, כאשר חלקם הוא למעשה אסטרואידים אשר נלכדו בכוח המשיכה שלו) כאשר ארבעת הגדולים מביניהם נקראים הירחים הגליליאניים (משום שהראשון שגילה אותם היה גלילאו גליליי, בעת שצפה לראשונה בטלסקופ לעבר צדק): איו, אירופה, גאנימד וקליסטו. ירחים נוספים הם: מטיס, אדרסטאה, אמלת'אה, תבה, לדה, הימליה, ליסיתאה, אלרה, אננקה, קארמה, פסיפאה, סינופה.

הירחים מהווים שלוש מערכות נפרדות:

הירחים הגליליאניים והירחים הפנימיים. אלה מקיפים את צדק במישור המקביל, כמעט, למישור קו המשווה של צדק ומסלוליהם כמעט מעגליים.
ארבעת הירחים המרוחקים יותר מקיפים את צדק בכיוון השעון, בניגוד לכיוון שבו מקיפים אותו יתר ירחיו, במסלולים אקסנטריים שונים, הנטויים בזווית של 153 מעלות בממוצע, יחסית למישור המשווה של צדק.
ארבעת הירחים המרוחקים ביותר מקיפים את צדק במישור הנטוי בזווית של 28 מעלות, בממוצע, יחסית לקו המשווה של צדק.

[עריכה] שומייקר לוי 9

ביולי 1994 פגע בחצי הכדור הדרומי של צדק השביט שומייקר לוי 9. לאחר שהתגלה כשהוא מפורק ליותר מ 20 שברים, התברר כי מסלולו מוביל אותו היישר אל תוך צדק. הפגיעה הייתה בצד שהיה נסתר מכדור הארץ בזמן הפגיעה, אך אזור הפגיעה הופיע כ 20 דקות מאוחר יותר עקב הסיבוב המהיר של צדק סביב צירו. כל שבר של שביט השאיר את חותמו על צדק בצורת כתם כהה באטמוספירה, ואת הכתמים הרבים ניתן היה לראות גם בטלסקופים חובבניים. תוצאת פגיעות אלו נצפתה גם שנה לאחר הפגיעה על ידי טלסקופ החלל האבל.

[עריכה] חקר צדק

צדק היה ידוע מאז העת העתיקה ונראה גם לעין בלתי מזוינת בשמי הלילה. ב-1610 גילה גלילאו גליליי את ארבעת הירחים הגדולים ביותר של צדק באמצעות טלסקופ.

מספר חלליות מחקר חקרו את צדק:

החללית פיוניר 10 חלפה ליד צדק ושלחה לראשונה תמונות ממנו לכדור הארץ ב-3 בדצמבר 1973. בדיוק שנה לאחריה הגיעה חלפה ליד צדק גם פיוניר 11. חלליות אלו סיפקו מידע חדש על המגנטוספירה של צדק וצילמו כמה תמונות ברזולוציה נמוכה של צדק.

תמונה זו נלקחה על ידי וויאג'ר 1 ב-24 בינואר, 1979, כאשר הייתה במרחק של למעלה מ-40 מיליון ק"מ.

וויאג'ר 1 חלפה ליד צדק במרץ 1979 ולאחריה ביולי אותה שנה חלפה וויאג'ר 2. חלליות אלו שיפרו את ההבנה על הירחים הגליליאנים וגילו את טבעותיו של צדק. חלליות אלו גם סיפקו לראשונה צילומי תקריב של האטמוספירה של צדק.

בפברואר 1992 החללית יוליסס חלפה ליד צדק במרחק של 900,000 ק"מ במטרה להגיע למסלול קוטבי סביב השמש. החללית ביצעה מחקרים על המגנטוספירה של צדק. בפברואר 2004 הגיעה החללית לסביבת צדק בשנית, אולם אז המרחק היה גדול בהרבה, כ-240 מיליון ק"מ.

החללית היחידה עד כה שהקיפה את צדק הייתה גלילאו, שנכנסה למסלול סביב צדק ב-7 בדצמבר 1995. היא הקיפה את כוכב הלכת במשך למעלה מ-7 שנים וחלפה לצד הירחים הגליליאניים ואמלת'אה. ביולי 1995 שחררה גלילאו גשושית שנכנסה לאטמוספירה של צדק ב-7 בדצמבר 1995. הגשושית צנחה 150 ק"מ באטמוספירה ואספה מידע במשך 58 דקות, לפני שנכתשה על ידי הלחץ הרב אליו הייתה נתונה. החללית גלילאו זכתה לגורל דומה כאשר כוונה לתוך כוכב הלכת ב-21 בספטמבר 2003 במהירות של למעלה מ-50 ק"מ לשנייה.

בשנת 2000 החללית קאסיני שהייתה בדרכה לשבתאי חלפה לצד צדק וסיפקה מספר תמונות ברזולוציה גבוהה של צדק.