היקום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ביקום שהוא העולם כולו. לערך העוסק בקיבוץ יקום, ראו יקום (קיבוץ).
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
היקום הוא המכלול שמרכיביו הם כל החומר והאנרגיה הקיימים במציאות הפיזית, וכן המרחב (לרבות החלל והזמן) שבו מתרחשים כל האירועים.
השאלות על טבעו של היקום, מה הרכבו, מתי נוצר וכיצד, ומה יהיה בעתידו, העסיקו את האדם מאז ראשית ההסטוריה הכתובה, ומן הסתם גם קודם לכן. סוגיות אלה משתרעות בטווח שבין הפילוסופיה של הטבע לבין הבעיות היסודיות ביותר בפיסיקה ובקוסמולוגיה.
מקורה של המלה העברית בפרשת נח (פרק ז') "וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ... וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיִּמָּחוּ, מִן-הָאָרֶץ", שבה המושג מצומצם לעולם החי בלבד.
תוכן עניינים |
[עריכה] מיתולוגיה דת, ופילוסופיה
הנסיונות הראשונים לטפל במבנה היקום, ובפרט באופן בריאתו, נעשו במסגרת המיסטית של המיתולוגיות והדתות השונות. שאלות על מהותו של היקום עמדו במרכזה של הפילוסופיה הקלאסית, שראתה אותו כמקום לכל הצורות, העצמים וההתרחשויות.
[עריכה] אסטרונומיה וקוסמולוגיה
עד לעת האחרונה הניחו בני האדם, כמובן מאליו, שהמרכיב העיקרי ביקום הוא מערכת השמש, ואליה נלווים שאר הכוכבים. בתחילה האמינו במודלים שונים שבהם הארץ במרכז היקום. מעט אחרי גילוי הטלסקופ, ובעקבות עבודתם של האסטרונומים קפלר וגלילאו, ואחרים, התקבל מודל שבו השמש במרכז היקום. נדרש זמן, שבו השתכללו אמצעי התצפית, כדי לזהות אל נכון את המרחקים בתוך גלקסיית שביל החלב, ולמקם את מערכת השמש בשוליה. רק בתחילת המאה העשרים הוברר כי הערפיליות, שנחשבו למצבורי גז בתוככי הגלקסיה, הן למעשה גלקסיות נבדלות, המרוחקות מאיתנו מליוני שנות אור ויותר.
האסטרונומיה התפתחה במחצית השניה של המאה ה-20, בעיקר דרך הרדיוטלסקופיה, שהגדילה באופן משמעותי את אופק הראיה האסטרונומי, ואיתו את הבנת מבנהו של היקום ואופן היווצרותו.
[עריכה] היקום הנצפה
חלק היקום הניתן לצפייה על ידי האנושות הוא קטן מאוד וקרוב לוודאי שהוא אך חלק מזערי מכלל היקום. הסיבה לכך היא שגם לאור דרוש זמן בכדי לעבור ממקום למקום, ולכן החלק המרוחק ביותר ביקום הניתן לצפייה, בכל אמצעי שהוא, מרחקו שווה, בשנות אור, למספר השנים שעברו מאז יצא אותו אור מרוחק לדרכו. חלק זה של היקום נקרא היקום הנצפה (observable universe), או היקום הידוע (Known Universe), והוא כולל בתוכו מיליארדי גלקסיות שבכל אחת מהן מאות אלפי מיליארדים של כוכבים, ואת המרחבים העצומים המשתרעים בין הגלקסיות, ובין הכוכבים שבתוך הגלקסיות, הנקראים אזורים בין כוכביים ובין גלקטיים. באזורים אלו קיים גם חומר שקשה להבחין בו, וקיומו ניכר באמצעים עקיפים בלבד.
[עריכה] הרכב היקום
רובו של החומר הנראה ביקום מורכב ממימן שהוא היסוד הקל ביותר, ומהליום שהוא היסוד השני הקל ביותר. למעשה כל החומרים המוכרים לנו מורכבים משני יסודות אלו, ומיסודות כבדים יותר וכולם לא מהווים יותר מאחוז אחד מהחומר הנראה. כמעט כל היסודות הכבדים נוצרו בתוך כוכבים, לאחר מכן הם התפזרו בחלל בצורה של גז ואבק, חזרו והתחברו ויצרו כוכבים חדשים. כך שצודק מי שאמר כי כדור הארץ ולכן למעשה כולנו עשויים בעצם מאבק כוכבים, או מפסולת גרעינית.
[עריכה] גיל היקום
- ערך מורחב – גיל היקום
גיל היקום הוא, על-פי הגדרה פשטנית, הזמן שחלף מאז החל היקום להתקיים. לא תמיד הייתה למושג זה משמעות - היו זמנים שבהם התיאוריות השליטות קבעו שהיקום יציב, ולכן חסר גיל. תיאורית המפץ הגדול, המקובלת כיום, קובעת שהיקום התחיל בנקודה מסוימת, ואם כך נראה שאפשר להגדיר את גיל היקום כזמן שחלף מאז המפץ. אולם, דווקא התיאוריות המודרניות מחייבות הגדרה מדויקת יותר של המושג.
לפי הערכות משנת 2004 המבוססות על ניתוח קרינת הרקע הקוסמית, גיל היקום הוא 13.7 מיליארד שנה, עם טעות דגימה אפשרית של 200 מליון שנה לכאן או לכאן.
[עריכה] מבנה היקום
- ערך מורחב – מבנה היקום
שאלת מבנה היקום העסיקה את האדם מימי קדם ותפישת העולם של האדם בסוגיה זו עברה שינויי פרדיגמה רבים במיוחד. היקום של הקדמונים הצטמצם בעיקר במה שמצוי במסגרת מערכת השמש: כוכבי הלכת הגדולים והקרובים והירח, כשכדור הארץ מהווה את מרכז היקום. גישה זו, שמוכרת כגיאוצנטריות, התחלפה לאחר המהפכה הקופרניקאית לשיטה ההליוצנטרית, שבה השמש משמשת כמרכז. לשינוי זה היו השלכות דתיות וחברתיות מרחיקות לכת, מלבד ההשלכות המדעיות.
המצאות כגון הטלסקופ, שהרחיבו את מפת השמיים מעבר למערכת השמש, העלו לתודעת האדם את בלתי המוגבלות של גודל היקום, לפחות במונחים אנושיים. גם גילוי הגלקסיות בטלסקופ, היפותזה אותה העלה כבר הפילוסוף עמנואל קאנט, נתן מושג כמה גדול הוא היקום ובלתי נתפש, למעשה, במוחו של האדם.
[עריכה] התפשטות היקום
- ערך מורחב – התפשטות היקום
גילויי תחילת המאה העשרים חוללו מפנה עיקרי, בעיקר עם התגלית של אדווין האבל שהובילה להכרה בהתפשטות היקום, בד בבד עם התגבשות תורת הקוסמולוגיה, שהחלה לתת תשובות מדעיות לשאלות שבעבר היו שאלות מטפיסיות בלבד.
[עריכה] היווצרות היקום
- ערך מורחב – המפץ הגדול
ההכרה בדבר התפשטות היקום הולידה את מודל "המפץ הגדול" (שהתחרה בעוד מודלים כגון "המצב היציב"), שמתאר את רגע היווצרות היקום: אם היקום מתפשט, סביר שהוא היה מרוכז בנקודה אחת, ממנה "נולד". קביעת אופן היווצרותו של היקום מובילה לדרך לחישוב גילו ולקביעת ההרכב הכימי של היקום.
[עריכה] גורל היקום
התפשטות היקום הובילה לשאלה הבלתי נמנעת, עד מתי יימשך התהליך ומה יהיה גורל היקום. האם ההתפשטות תהיה לנצח או שמא תיעצר בשלב מסוים? שאלה זו הביאה לעולם את המושג "דילמת אומגה", כלומר האם יש די חומר שיעצור את ההתפשטות באמצעות הכבידה ההדדית או לאו.
[עריכה] שאלות פילוסופיות
הגדרת המושג "יקום" היא בעייתית, שכן תמיד נשאלת השאלה שהמוח לא יכול להימנע ממנה: אז מה יש מעבר ליקום? זה מסוג התופעות שקאנט קרא להם "אנטינומיות".
שאלה פילוסופית נוספת עוסקת באפשרות קיומם של יקומים נוספים, המקבילים ליקום שלנו, או בתוך היקום שלנו, העשויים מממדים אחרים.
רעיון נוסף הוא שהיקום הוא רק חלק ממה שקרוי יקום על, ולמעשה, נראה שמושג היקום יתרחב וילך ככל שמוח אנושי או ישות אחרת ימשיך להגות בו.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- יורם קירש, היקום על פי הפיזיקה המודרנית, הוצאת עם עובד, 2006.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אשכול אסטרופיזיקה - היקום, באתר "הידען" (עדיף לפתוח בחלון נפרד)
- בלדד השוחי, מה גילו של היקום?, באתר נענע
- בלדד השוחי, מה גילו של היקום? חלק שני ואחרון, באתר נענע
