ונציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ונציה (Venezia, באנגלית: Venice) היא עיר בצפון-מזרח איטליה, השוכנת בלגונה שלשפך הנהר פוֹ לחוף הים האדריאטי.

ונציה מורכבת מ-118 איים, המקושרים ביניהם בכ-400 גשרים. בין האיים עוברים כ-170 תעלות מים, ובעיר כולה יש כ-3000 סימטאות.

ונציה היא אחד מיעדי התיירות החשובים בכל העולם. תיירים פוקדים את העיר בכל עונות השנה, ובקיץ ידועים לשמצה הצפיפות, החום והלחות המתקיימים בה. ההערכה היא כי בעיר מבקרים כשנים עשר מיליון תיירים בכל שנה.

מאחר שוונציה שוכנת על איים מתבצעת רוב התחבורה הפנימית בעיר באמצעות סירות. אחת מהסירות הנפוצות בוונציה היא הגונדולה, אשר הפכה לאחד מסמלי העיר. השיט בגונדולה נחשב ליקר במיוחד - כ-50€-70€ עבור שעה של שיט.

בעיר פועלת גם תחבורה ציבורית המופעלת רובה ככולה באמצעות סירות-אוטובוס. ניתן לרכוש כרטיס לנסיעה בודדת (5€), כרטיס יומי (12€), וכן כרטיס לשלושה ימים (25€). את התחבורה הציבורית בעיר וכן אוטובוסים ממנה ליישובים הסמוכים מפעילה חברת Actv ‏(Azienda Consorzio Trasporti Veneziano).

בעיר העתיקה גרים כיום כ-64,000 תושבים, כרבע מכלל תושבי ונציה.

במרכזה של ונציה עוברת "התעלה הגדולה" (Canal Grande), העורק הראשי של העיר. תעלה זו בנויה בצורת האות S, ומסביבה שוכנים ארמונות מפוארים, בהם גרו בעבר המשפחות החשובות של העיר. אתר מרכזי נוסף בוונציה הוא כיכר סן מרקו שלצידה בזיליקת סן מרקו, ארמון הדוג'ים ומגדל הפעמונים. גם 400 הגשרים שעוברים מעל התעלות הם אתרים בפני עצמם. בין המפורסמים שבהם הוא גשר ריאלטו, המופיע במחזה של שייקספיר "הסוחר מוונציה".

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 ההשפעה התרבותית של ונציה 3 יהודים בוונציה 4 שקיעת ונציה 5 ראו גם

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של וונציה

העיר נוסדה במאה החמישית לספירה על-ידי פליטים שברחו מצפון איטליה שנכבשה באותם ימים על-ידי אטילה ההוני ושבטים ברברים. עם השנים, היא התפתחה בתור עיר מדינה בעלת משטר רפובליקני, שבשיאה שלטה על חלק גדול מהמסחר בין מזרח הים התיכון לאירופה והחזיקה מושבות רבות. בין השאר היא שלטה על רוב חופי הים האדריאטי ועל האי כרתים. היא הייתה גורם מדיני וכלכלי מאוד חשוב בשלהי ימי הביניים ולאורך הרנסנס.

בתקופת הרפובליקה התקיימה בוונציה שיטת שלטון מסודרת שבה שלטו בעיר משפחות האצולה שלה (אוליגרכיה). מתוך משפחות הללו נבחרו עשרה ששימשו כ"מועצת העשרה", שהייתה המקבילה לממשלה. בראש הרפובליקה עמד ה"דוג'ה" (דוכס) שהיה מוגדר כ"ראשון בן שווים". סמלה של הרפובליקה היה אריה מכונף. סמל זה משמש כיום את חברת הביטוח ג'נרלי שמושבה בוונציה.

בין התעשיות בהם הייתה ידועה ונציה: טקסטיל ואופנה, ייצור זכוכית (שמתבצע באי מוראנו ששייך לעיר) ויצור ספינות. הוונציאני המפורסם ביותר באותה תקופה היה מרקו פולו (1255-1324) שבשנת 1295 שב לוונציה לאחר מסע במזרח שבמסגרתו, לטענתו, הגיע לסין. לפי הפולקלור הביא איתו מרקו פולו מסין המצאות רבות ביניהם אבק השריפה והפסטה.

החל מהמאה ה-16 החלה קרנה של ונציה לרדת. התורכים החלו לכבוש את מושבותיה בים התיכון ולשלוט בסחר בו. מצפון אוימה ונציה על ידי המעצמות האירופאיות עד שבשלהי המאה ה-18 נכבשה על ידי נפוליון. לאחר תקופת נפוליון העיר הייתה בשליטת האוסטרים עד שהצטרפה לאיטליה כשזו נוסדה.

[עריכה] ההשפעה התרבותית של ונציה

למרות ירידתה ממעמד של מעצמה מדינית וכלכלית הייתה ונציה לאורך השנים מרכז תרבותי חשוב. עם הציירים הוונציאנים נמנים ג'ובאני בליני (1430-1516), ג'וֹרג'וֹנֶה (1477-1510) וֶרוֹנֶזֶה (1528-1588), טינטוֹרֶטוֹ (1518-1594), ג'וֹבאני-בטיסטה טְיָיפוֹלוֹ ו-טיציאן (1486 לערך -1576). אמנים אחרים ביקרו ופעלו בעיר תקופות קצרות ביניהם אל גרקו, לאונרדו דה וינצ'י, רובנס ועוד.

השפעותיה התרבותיות של ונציה היו לא רק באמנות: בגלל השלטון המתירני שהיה בה, לעומת שאר אירופה, התפתחה בה תרבות השעשועים. המתירנות הזו הייתה בסיס למספר עימותים עם האפיפיורים. בעקבות תרבות הפנאי שלה נהגה האצולה האירופית לנפוש בעיר ולהשתתף בנשפים, במשתאות ובמשחקי הימורים. אחד מגיבורי התרבות הידועים של ונציה הוא ג'קומו קזנובה (1725-1798) ששמו יצא בעולם כמאהב.

בהקשר זה ידוע קרנבל המסכות של ונציה שמתרחש בחודש פברואר מאז ימי הביניים ועד ימינו. העדות הראשונה על הקרנבל היא באיסור משנת 1268 על לבישת מסכות. האיסור בוטל פעם בשנה, לפני צום התענית, ואלו היו לימי הקרנבל.

כיום מתקיימים בוונציה מדי שנה גם פסטיבל סרטים וביאנלה אומנותית.

בשנת 1987 הכריז אונסק"ו על ונציה והלגונה שבה היא נמצאת כאתר מורשת עולמית.

[עריכה] יהודים בוונציה

מאז ימי הביניים התגוררו יהודים בוונציה, ברובע מיוחד בפאתי העיר, ומקור המלה גטו הוא בוונציה. רובע היהודים היה במקום שבו שכן בית היציקה (באיטלקית: ג'טו) ומאז הפך השם להיות רווח לכל רובעי היהודים באירופה. בגטו הונצייאני חמישה בתי כנסת, ארבעה מהם פעילים עד היום כאשר מתפללים בהם בסבב כך שכל שבוע מתפללים בבית כנסת אחר.

[עריכה] שקיעת ונציה

יסודות הבניינים של ונציה עמדו בתנאים הקשים של הים האדריאטי זה מאות שנים, אולם במהלך המאה ה-20 נחפרו בארות ששאבו את מי האקוויפר שמצוי מתחת לעיר. בשנות ה-60 של המאה ה-20 נאסרה חפירת בארות כאלו, ושקיעת העיר אכן הואטה.

מלבד השקיעה מאיימות על העיר הצפות מים (aqua alta) מן הים האדריאטי. הצפות אלו גרמו לכך שבבתים רבים לא עושים שימוש בקומת הקרקע. במאי 2003 הכריזה ממשלת איטליה על פרויקט "משה" שבמסגרתו יניחו על קרקעית הלגונה סירות מתנפחות מיוחדות בפתחי התעלות, כך שבעת הצפת העיר הן יתנפחו ויחסמו את המים. הפרויקט צפוי להסתיים בשנת 2011.

[עריכה] ראו גם

• גונדולה