Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
עומן - ויקיפדיה

עומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סולטנות עומן
עומן סמל עומן
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: נשיד אס-סאלם אס-סולטני
מיקום עומן
יבשת אסיה, המזרח התיכון, חצי האי ערב
שפה רשמית ערבית
עיר בירה מוסקט
23.61° צפון 58.54° מזרח
העיר הגדולה ביותר מוסקט
משטר מונרכיה
ראש המדינה
- סולטן
סולטן
קבוס בין סעיד אל סעיד
הקמה
- תאריך
גירוש הפורטוגזים
1650
שטח
- סה"כ
- % מים
83 בעולם
212,460 קמ"ר
זניח
אוכלוסייה
- סה"כ (2005)
- צפיפות
132 בעולם
3,001,583
14 אנשים לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
86 בעולם
39,559 מיליון $
13,179 $
מטבע ריאל עומני (OMR)
אזור זמן UTC + 4
סיומת אינטרנט om
קידומת בינלאומית 968+
עומן בצילום לווין
הגדל
עומן בצילום לווין

סולטנות עומן (ערבית: سلطنة عُمان, סֻלְטָנָתּ עֻמַאן) היא מדינה מזרח תיכונית בחלק הדרום מערבי של אסיה, בדרום מזרח חצי האי ערב. היא גובלת עם איחוד האמירויות הערביות בצפון מערב, ערב הסעודית במערב ותימן מדרום מערב.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של עומן

האזור של עומן נקרא בשפה השומרית העתיקה "מגן" (אזור זה יוחס בכתב יתדות לשומר העתיקה שנמצא בדרום מסופוטמיה) בערך 4,000 שנה לפני הספירה. בהמשך, עומן הייתה מחוז ב אימפריה הפרסית, והיא שולבה באימפריה בשנת 563 לפנה"ס.

אחרי ההתפתחות של עומן במאה ה-3 לפנה"ס, הפרסים פיתחו את האימפריה במאה ה-4 לפנה"ס והיא החזיקה מעמד עד המאה ה-7. הערבים החלו ליישב את האזור בתחילת המאה ה-1, וכשהפרסים החלו לאבד מכוחם בשנת 632 הערבים העומנים קיבלו את הצ'רטר שלהם על האזור.

בשנת 751 מוסלמים אבאדים יצרו בעומן אימאמות (מדינה שנשלטה על ידי אימאם או כל שליט אחר שטוען שהוא צאצא של מוחמד). שלטון האימאמויות באזור נמשך עד אמצע המאה ה-20.

עומן הייתה במשך מאות בשנים מרכז סחר של מדינות שונות. בשנת 1508, נכבש הנמל המרכזי מוסקט על-ידי הפורטוגזים, ואלה החזיקו בו עד שהוא נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1659. העות'מאנים גורשו ב-1741 כאשר נוצרה הסולטנות של ימינו על ידי אחמד אבן סעיד.

במהלך המאה ה-19 גדלה עומן להיות מעצמה אזורית גדולה בעלת נכסים בבלוצ'יסטן ובזנזיבר אך אלו אבדו לאט-לאט. בשנת 1891 הפכה עומן למדינת חסות של האימפריה הבריטית ונותרה כזו עד 1971.

שנה קודם לכן, ב-1970, נאסר הסולטן סעיד בין טיימור על ידי בנו קבוס בין סעיד וזה עלה לשלטון והוא משמש כמנהיג המדינה עד היום.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של עומן
הסולטן קבוס בין סעיד
הגדל
הסולטן קבוס בין סעיד

סולטנות עומן היא מונרכיה, שבה ראש המדינה הוא הסולטן משושלת אל סעיד אשר שולטת במדינה כבר מעל 250 שנה. תפקידו של הסולטן למנות קבינט של עוזרים אשר מסייעים לו בשלטון, ולמרות שלסולטן סמכויות אבסולוטיות בשלטון, ב-30 השנים האחרונות בשלטון הוא שיפר את מצבה הבינלאומי של המדינה ושל כלל תושביה בצורה משמעותית.

בסולטנות אין מפלגות ולא מחוקקים, וכל הכוח נמצא בידי הסולטן עצמו ואולם בשנים האחרונות הסולטן מכוון את המדינה לכיוון הדמוקרטיה. בשנות ה-90 המוקדמות, הסולטן הקים מועצה מייעצת אשר נבחרת על ידי העם, למרות שרק חלק קטן מהאוכלוסייה העומנים קיבל את זכות הבחירה. ב-4 באוקטובר 2004 מעל 190,000 אנשי הצביעו (74% מהרשומים), ונבחרו נציגים ל-83 מושבים, מתוכם 2 נשים. כמו כן, במהלך שנות ה-80 מערכת המשפט עברה מידי בית המלוכה לידי משרד המשפטים כדי שהפיקוח עליה יהיה אזרחי לחלוטין ללא השפעה ממשלתית. במהלך הרפורמות של 1996 הובטחו בחוק זכויות האזרח של העם העומני.

למרות שהמדינה נהנית מיציבות פנימית, היא מקצה אחוז גבוהה מהתמ"ג שלה לטובת הצבא בגלל סיכסוכים אזוריים שונים המשפיעים עליה כדוגמת מלחמת איראן-עיראק, הסכסוך בין צפון תימן לדרום תימן, הפלישה לכווית, מלחמת המפרץ, ולאחרונה הפלישה האמריקאית לעיראק.

יש לציין כי לאחר שצפון ודרום תימן איחדו במרץ 1990, עומן ישבה את סכסוכי הגבולות שלה עם "רפובליקת תימן" ב-1 באוקטובר 1990.

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלת עומן

כלכלת עומן היא "כלכלת נפט" כאשר הנפט תופס 90% מכלל היצוא של המדינה. ואולם לא תמיד זה היה ככה. בשנות ה-60 מספר חברות נפט אירופאיות השקיעו כספים בחיפוש אחר נפט במדינה ואולם עד מהרה הם נסוגו כיוון שבמדינה לא הייתה תשתית תחבורתית ודרכים למעבר הסחורות. עשור לאחר מכן, החברות שנישארו במיזם, התחילו להרוויח סכומי עתק, וב-1 בינואר 1974 המדינה החליטה לרכוש 25% מהמיזם, אחרי חצי שנה החזקת המדינה עלתה ל-60%.

בעשורים העוקבים הכנסות המדינה מהמיזם הושקעו בתשתיות, נבנו כבישים חדשים, הוקמו בתי ספר, בתי חולים, מפעלי לייצור חשמל ולתובלת מים. הדבר הפך את עומן לסיפור הצלחה בשוק בכלכלי העולמי וזאת למרות שהיא המדינה היחידה במזרח התיכון שאינה חברה באופ"ק.

מאז שנות ה-2000 שופר המצב הכלכלי במדינה בגלל הביקוש הגבוה לנפט והעלייה במחירו. המדינה מייצרת 700,000 חביות נפט מדי יום, ולאחרונה התגלו מרבצים של גז טבעי ופותחו שיטות שונות ליצירת גז טבעי נוזלי, לאכסון ולתובלה נוחים וזולים יותר.

בנובמבר 2000 המדינה התקבלה לארגון הסחר העולמי ובמקביל היא המשיכה ברפורמות הליברליות בשוק העסקי אשר הגדילו את התמ"ג של המדינה למרות ההאטה הכלכלית העולמית בשנים האחרונות.

[עריכה] גאוגרפיה

מפת עומן
הגדל
מפת עומן
ערך מורחב – גאוגרפיה של עומן

עומן היא מדינה השוכנת במזרח התיכון בחלק הדרום מערבי של אסיה, באזור הדרום מזרח חצי האי ערב. עומן גובלת עם 3 מדינות, איחוד האמירויות הערביות בצפון מערב, ערב הסעודית במערב ותימן מדרום מערב. כמו כן, במזרח ובדרום מזרח המדינה יש לה קו חוף עם הים הערבי ובצפון יש לה קו חוף עם מפרץ עומן.

מבחינת סכסוכי גבול, לא כל הגבולות עם איחוד האמירויות הערביות מוגדרים בצורה ברורה. לעומן יש מובלעת באזור הצפוני של איחוד האמירויות הממוקם ברכס הרים גבוהה השולט על מצר הורמוז המהווה אזור מעבר למיכליות נפט ממדינות המפרץ הפרסי ודרכו עוברות כ-40% מכלל חביות הנפט העולמיות.

מבחינה טופוגרפית, מישור מדברי עצום מכסה את מרבית האזור המרכזי של עומן וכ-82% מכלל המדינה. רכסי הרים תופסים 15% נוספים משטח המדינה והם ממוקמים לאורך החוף הצפוני (סמוך לג'בל אל-אח'ד'ר (ההר הירוק)) ובאזור הדרום מזרחי.

מרבית עריה המרכזיות של מדינה נמצאות באזור הצפון לאורך קו החוף עם מפרץ עומן ובאזור הדרום-מזרחי.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של עומן

עומן היא המדינה הערבית המזרחית ביותר. מרבית האוכלוסייה של המדינה מורכבת מערבים למרות שקיים מיעוט בלוצ'י מכובד. כמו במדינות ערב אחרות, חיים במדינה עובדים זרים רבים אשר באים בעיקר מהודו ופקיסטן.

מבחינה דתית, למרות שאין מספרים מדוייקים, מרבית האוכלוסייה היא מוסלמית, מרביתם מוסלמים אבאדים, במחוז דופר בדרום המדינה חייה אוכלוסייה סונית גדולה, וקים מיעוט של שיעים. כמו כן הקרב העובדים הזרים ישנו מיעוט הינדי.

בתחום החינוך הממשלה מעודדת חינוך ופיתוח של כוח העבודה המקומי מאז שנות ה-70 כדי שהדבר יביא להתקדמות כלכלית וסוציאלית במדינה. בשנת 1986 נפתחה בעומן האוניברסיטה הראשונה ומאז נפתחו מכונים משניים אחרים כמו בתי ספר למשפטים, מכללות טכניות, מכונים ללימודי בנקאות, מכללות להכשרת מורים ומכונים ללימודי הבריאות והרפואה. כמו כן מדי שנה מוענקות כ-200 מילגות ללימודים בחו"ל.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עומן
  • משרד המידע העומאני - אתר רשמי
  • מיסט - אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב
Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com