אופ"ק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

אופ"ק (באנגלית OPEC - Organization of the Petroleum Exporting Countries, ארגון המדינות המייצאות נפט) מורכב מהמדינות אלג'יריה, אינדונזיה, איראן, עיראק, כווית, לוב, ניגריה, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וונצואלה; משנת 1965, המטה הבינלאומי שלו ממוקם בוינה, אוסטריה. מטרת הארגון היא לקבוע עם חברות הנפט את קצב הפקת הנפט, מחיריו, וזיכיונות עתידיים.

בניין אופ"ק

בעזרת שיתוף פעולה זה אופ"ק מעוניין לווסת את קצב הפקת הנפט ובכך לשלוט במחירו, בעיקר על ידי קביעת מכסות הפקה לכל אחת מהמדינות החברות.

המדינות החברות באופ"ק מחזיקות בערך 75% מעתודות הנפט של העולם. הן מפיקות שליש מהנפט המופק בעולם ומהוות כחצי מיצוא הנפט העולמי. תודות לאופ"ק, המדינות החברות מקבלות יותר כסף תמורת הנפט שהן מייצאות. בשנת 2004, 11 החברות באופ"ק קיבלו 338 מיליון דולר הכנסות מייצוא נפט, עלייה של 42% משנת 2003.

[עריכה] היסטוריה

הארגון הוקם ב14 בספטמבר 1960 בוועידה בבגדד על ידי ערב הסעודית, איראן, עיראק, כווית וונצואלה. חברות אופ"ק מהוות קרטל שמטרתו היא להסכים על הכמות הנפט שהמדינות ייצאו והמחיר שלו.

עד מלחמת יום הכיפורים היה אופ"ק ארגון חסר השפעה ממשית. במלחמת יום הכיפורים הכריזו המדינות הערביות (שהן הרוב באופ"ק) על חרם הנפט שגרם לעלייה דרמטית במחירו. אופ"ק שמר על כוחו הרב עד אמצע שנות השמונים של המאה העשרים כאשר הוא מעלה ומוריד את מחירי הנפט כרצון החברות בו.

החל באמצע שנות השמונים החל אופ"ק להיחלש, בשל גילוי הנפט בים הצפוני שהקטין את תלותו של העולם בנפט המופק על ידי החברות. היחלשות נוספת הייתה בעקבות מלחמת המפרץ שהפכה את מדינות המפרץ הפרסי לתלויות בארצות הברית. לאחר בחירתו לנשיאות פעל הוגו צ'אווס נשיאה הנבחר של וונצואלה לחיזוק הקשרים בין המדינות החברות בארגון לאכיפה מחדש של מכסות הייצור. כחלק מקמפיין זה נסע הוגו צ'אווס בשנת 2000 לבקר בכל המדינות החברות באופ"ק, תוך כך היה לנשיא היחידי הנבחר דמוקרטית שבקר את סדאם חוסיין מאז מלחמת המפרץ (הראשונה). התחזקות הקשרים בארגון והאכיפה המחודש של מחסות יצור הנפט היו בן הגורמים המשמעותיים לעליית המחירים הקבועה הנמשכת עד היום(לאחר שפל במחירים של שנות התשעים).