מלחמת איראן-עיראק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת איראן-עיראק | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|||||||||
הצדדים הלוחמים | |||||||||
עיראק: |
איראן: |
||||||||
מפקדים | |||||||||
סדאם חוסיין עלי חסן אל-מג'יד |
רוחאללה חומייני עלי שמח'אני |
||||||||
אבדות | |||||||||
450,000-650,000 | 450,000-957,000 כ-100,000 כתוצאה מנשק כימי. |
מלחמת איראן-עיראק (22 בספטמבר 1980 – אוגוסט 1988) פרצה, כך על־פי טיעונים רשמיים, בעקבות סכסוך על הגבול בין שתי המדינות, באזור חוזסטאן או ערביסטאן (ליד השאט אל ערב).
הוצאתם להורג של רבים ממפקדי הצבא האיראני בעקבות המהפכה האסלאמית, וניתוק יחסיה של איראן עם ארצות הברית, ספקית הנשק העיקרית שלה, הובילו לחולשה איראנית, שנוצלה על־ידי העיראקים.
בעקבות דימוי החולשה של איראן החליטה עיראק לפלוש למחוז חוזסטאן באיראן, שמאז הקמתה טענה לבעלות עליו מכיוון שחלק גדול מתושביו הם ערבים.
למרות הצלחות ראשוניות לא הצליחה עיראק להשיג הכרעה במלחמה. אחת הסיבות העיקריות לכך הייתה ההתלהבות הדתית שהאיראנים הצליחו להפיח בחלק מלוחמיהם ובמיוחד במשמרות המהפכה. לאחר ההלם הראשוני של האיראנים, התפשטה המלחמה למרבית אורכו של הגבול בין שתי המדינות, ושני הצדדים סבלו מאבדות גדולות הן מקרב האזרחים והן מקרב הלוחמים.
במלחמה היה מעורב הן נשק קונבנציונלי (כולל טילי קרקע-קרקע) והן נשק כימי. בעיקר הותקפו יעדי תשתית (בעיקר הפקת נפט), ערים ואוניות סחר. כתוצאה ממתקפות אלו ירדה עד מאוד תפוקת הנפט של שתי המדינות.
לאור הקיפאון במצב שנוצר ב־1988 הסכימו שני הצדדים על הפסקת אש בתיווך האו"ם, ובסופו של דבר הוסכם על החזרת הגבול למקומו הראשוני.
במהלך המלחמה היו ארצות הברית וישראל מעורבות בניסיונות לספק נשק לאיראן (הפרשה נודעה בכינוי איראן-קונטראס או אירנגייט).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מיסט, אתר סיכומי מאמרים ומידע של תלמידי החוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב.
ערך זה הוא קצרמר בנושא צבא. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.