בית חולים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית חולים הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (שהיית מטופל במוסד הכוללת לינה או שהייה ממושכת יותר)
בית החולים הינו מערכת מורכבת הכוללת מערכות קטנות יותר (היכולות למנות מחלקות אשפוז, מרפאות, מכונים, חדרי מיון, חדרי ניתוח, מעבדות ועוד) המצוייה בעצמה בתוך מערכת בריאות גדולה יותר, בעקר בעולם המערבי, הכוללת מערכות בריאות ממשלתיות, מרפאות בקהילה, מוסדות לאספקת שירותי בריאות, בתי חולים אחרים, צוותי חירום ועוד.
מבחינה מבנית לבית החולים בסיס פיזי לטיפול בחולים, כמעט תמיד מבנה קבע, קבוצת מבנים מרוכזת או מבנים פזורים במקומות שונים באזור מסוים. מבחינה תפקודית, הוא כולל תמיד צוות מנהלי, רופאים ואחיות. החלוקה לרופאים אחיות וצוות מנהלי התגבשה במסגרות בתי חולים שהיוו במאות השנים האחרונות את התבנית בה נוצקה צורת הרפואה המודרנית.
מטרות בתי החולים השתנו משך ההיסטוריה ולפי מקומות גאוגרפיים שונים וכללו עזרה כחסד, אבחנה וטיפול בחולים, ביצוע מחקר רפואי וחינוך רופאים ואחיות. מעצם ריכוז בבית החולים של אנשים רבים בעלי ידע בתחומי הרפואה לבית החולים גם פוטנציאל להיות מרכז בריאותי לתושבי סביבתו, גם בנושאים בריאותיים שאינם דורשים אשפוז. מטרות נוספות לבית החולים מעצם תפקודו כגוף פוליטי או כלכלי הם השגת רווחים, השגת יוקרה, ושמירת מקום עבודה לעובדיו (הצוות הרפואי ועובדי המנהלה).
לרוב מכיל בית חולים מחלקות שונות, כדוגמת מחלקת יולדות, מחלקה נוירולוגית, מחלקה פסיכיאטרית וכיוצ"ב.
בתי חולים שאינם כלליים מטפלים לרוב באוכלוסייה מסוימת (בית חולים לילדים) או בסוג ספציפי של מחלה. בישראל רוב בתי החולים הכלליים הם ציבוריים, כלומר ממשלתיים, או מסובסדים על ידי הממשלה, או שייכים לשירותי בריאות כללית, אך ישנם גם בתי חולים פרטיים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ההיסטוריה של בית החולים
[עריכה] העת העתיקה
בעת העתיקה, היו הדת והרפואה שזורים זה בזה. מקדשיהם של המצרים הקדמונים היו הראשונים לספק שירותי רפואה. פולחן אל הרפואה היווני אסקלפיוס אומץ לאחר מכן על ידי הרומאים, ומקדש לכבודו הוקם בשנת 291 לפנה"ס.
המוסדות הראשונים שנועדו אך ורק לטיפול בחולים הוקמו בהודו, שם נוסדו בתי חולים ב-431 לפנה"ס. המלך אשוקה הקים 18 בתי חולים בהודו אשר מומנו בכספי הכתר.
עם אימוצה של הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית, הוצאה הוראה על הקמת בית חולים בכל קתדרלה. בתי החולים הראשונים שנבנו בעקבות הוראה זו נבנו בקונסטנטינופול ובקיסריה, שם הצמיד באזיל, הבישוף המקומי, מנזר לבית החולים ששימש כאכסניה לעוברי אורח.
[עריכה] ימי הביניים
בתי החולים בימי הביניים הלכו בדרכו של בית החולים בקיסריה, ושימשו גם כאכסניה לעולים לרגל כשהנזירות משמשות כאחיות. ואכן, מקור המילה Hospital בשפות האירופאיות הוא במילה הלטינית Hospes, שפירושה אורח (זהו גם מקור המילה העברית אושפיז). זהו גם מקור המילים האנגליות למלון (Hotel) וקבלת אורחים (Hospitality). בעקבות שיוכם הדתי של בתי החולים, נשתמר בצרפתית עד היום הביטוי "בית האלוהים" כמילה נרדפת לבית חולים.
בתי החולים הראשונים בעולם הנוצרי שנועדו לכך בלבד היו בית החולים על שם ברתולומיאוס הקדוש (נוסד באנגליה בשנת 1123) ובית החולים על שם תומאס הקדוש (נוסד ב-1125). עם זאת, מודל בית החולים של ימי הביניים פעל עד למאה ה-18.
[עריכה] בתי חולים מודרניים
בתקופת הרפורמציה הופקעו מנזרים רבים מתפקידם כבתי חולים, ובאנגליה לבדה נוסדו 154 בתי חולים בין השנים 1700 ל-1835. הראשון שביניהם נוסד בלונדון ב-1724 על ידי הסוחר תומאס גאי. פלורנס נייטינגייל קידמה את הכשרת האחיות לאחר שנוכחה במהלך שירותה במלחמת קרים כי הנזירות אינן מקצועיות דיין. בשובה ללונדון הקימה נייטינגייל בית ספר ראשון לאחיות, בבית החולים על שם תומאס הקדוש.
כיום בתי החולים מסונפים ל"דת המודרנית" היינו המדעים המדוייקים, מגמה שהתחזקה מאוד במאה הנוכחית, כאשר בתי חולים אוניברסיטאים שהרופאים המשרתים בהם הינם חוקרים או מרצים, נחשבים כבתי החולים המוערכים יותר בעולם הרפואה. בעבר היה בית החולים מקום בו נערך חלק גדול מתהליך האבחנה והטיפול בחולים. אשפוזים ארוכים לצורך בירורים היו נערכים במקומות רבים כולל בארץ. בשנים האחרונות ישנה מגמה שחלק מגורמיה כלכליים, להפוך את בית החולים למקום המתרכז בחולים שאינם יכולים לעבור בירור וטיפול בביתם או במרפאות. כתלות במחלקות השונות, מטרת האשפוז נעה בין מצבים דחופים הדורשים טיפול אינטנסיבי, דרך מצבי מחלה הדורשים טיפול שאינו יכול להינתן מחוץ לבית החולים מסיבות מבניות, מקצועיות, כלכליות או פוליטיות, ועד השהייה במחלקה של מטופלים על מנת לספק עניין לימודי לצוות הרפואי ואף על מנת להצדיק את קיומם של תקני עבודה לצוות המחלקה.
מעמד בית החולים בעיני ציבור הרופאים עובר שינוי בתקופה האחרונה, כאשר עד לפני כעשרים שנה נחשבו בתי החולים מרכז העשייה הרפואית, מרכז המחקר והמקום בו מתרכזים הרופאים הטובית ביותר, וכיום מעבר הדרגתי של חלק מתפקודים אלו למרפאות בקהילה.
מעמד בית החולים בעיני הציבור היה תמיד דו ערכי. מבחינה מעשית הבנה כי לחלק מהאנשים בית החולים הינו המקום היחיד בו יוכלו לקבל טיפול על מנת להפחית סבל או למנוע תמותה, מול הבנה כי לרבים אחרים בית החולים לא מצליח להביא מזור וראייה כי זהו מקום בו מתרכז סבל אנושי רב. מבחינת המיתוסים- מצד אחד תפיסת בית החולים כמקום בו ניצלים חיי אנוש ובו משרתים רופאים ואחיות מסורים את הציבור ומצד שני תפיסת צוות בית החולים כמתנשא, לא אכפתי, ובית החולים כמקום מסוכן בו מתרחשים אסונות וטעויות. גם מבחינה נפשית קיימת דו ערכיות - בשל מהות המחלה והמוות הנפוצים בבתי החולים ומעוררים דחייה עצב ופחד, מול הטיפול הרפואי והיחס הרפואי הנתפסים כמביאי מרפא או מפחיתי חרדות.
[עריכה] ביהדות ובישראל
בתנ"ך נזכר השורש רפא 85 פעמים. ירמיהו מציין את תפקידם היחודי של הרופאים והכהנים אשר היו אחראיים על ההיגיינה הציבורית. בתלמוד (בבא מציעא דף פ"ג) מסופר לראשונה על בית השיש, שבו בוצעו ניתוחים. בעקבות ההגירה היהודית, יוסדו בתי חולים יהודיים ברחבי העולם, שהמפורסמים שבהם הם "הר סיני" ו"בית ישראל" בארצות הברית.
אחד מבתי החולים היהודים הראשונים בארץ היה "משגב לדך", ששמו ניתן לו על פי הפסוק "ויהי ה' משגב לדך, משגב לעתות בצרה" (תהילים, ט' 10). בית החולים נקנה ב-1854 בירושלים בכספי משפחת רוטשילד. ארבע שנים לאחר מכן הוקם "ביקור חולים", ובית החולים "שערי צדק" נפתח בשנת 1902. ב-1918 הוקמה האוניברסיטה העברית, ואיתה בית החולים "הדסה".
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית חולים |
