נתניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

נתניה

שם באנגלית	Netanya
מחוז	המרכז
תאריך יסוד	1928
אוכלוסייה	166,700
שטח שיפוט	28,455 ד'
דירוג חברתי-כלכלי	בינוני (5 מתוך 10)
אוכלוסיה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.0%
גילאי 5 - 9	7.6%
גילאי 10 - 14	7.5%
גילאי 15 - 19	8%
גילאי 20 - 29	15.3%
גילאי 30 - 44	17.2%
גילאי 45 - 59	17.4%
גילאי 60 - 64	4.2%
65 ומעלה	14.9%
חינוך
סה"כ בתי ספר	68
– יסודיים	46
– על-יסודיים	33
תלמידים	31204
– יסודיים	15602
– על-יסודיים	15373
מספר כיתות	1128
ממוצע תלמידים לכיתה	27.5
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001
אתר עיריית נתניה

נתניה היא עיר במחוז המרכז, בנפת השרון במדינת ישראל. שטח השיפוט שלה הוא 28,455 דונם. היא נוסדה על ידי קבוצת בני בנימין בשנת 1929 כיישוב לפרדסנים ופועלי פרדסים, הוכרזה כעיר בשנת 1948. נקראת גם "בירת השרון", על היותה העיר הגדולה ביותר באזור השרון, וכן "עיר היהלומים", בשל תעשיית היהלומים המפותחת שהייתה בה בעבר ועודנה קיימת.

תוכן עניינים

1 נתונים סטטיסטיים
2 היסטוריה
- 2.1 הקמה ושנים ראשונות
- 2.2 מקום המדינה והלאה
3 ספורט
4 סמל העיר
5 המנון העיר
6 שכונות בנתניה
7 ערים תאומות
8 ראשי ערים
9 קישורים חיצוניים

[עריכה] נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2005 יש בנתניה 193,300 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.5 אחוז. רוב תושבי נתניה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,077 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני (5 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות הם 57.4% מכלל מסיימי התיכון.

הים בנתניה - כפי שצולם מהטיילת החדשה

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הקמה ושנים ראשונות

הרקע להקמת המושבה נתניה היה המשבר בשנים 1926-1928, הידוע גם כמשבר העלייה הרביעית. תנופת ההתיישבות שכחה ונחלשה, והמצב הכלכלי בארץ נעשה גרוע יותר ויותר. בתקופה זו החל לפרוח ענף הפרדסנות בצורה חסרת תקדים, אחרי שפל רב-שנים בתחום. בשנים אלו ניטעו אלפי דונם של הדרים, ואלו גרמו להתפתחות מהירה של היישובים שלאורך שפלת החוף. חלק משמעותי (כ-20%) מהעלייה הרביעית פנה לעסוק בתחום ועבר ליישובי השרון, שהיו ריקים כמעט לחלוטין עד שנת 1924. בנוסף לעולים ולאנשים פרטיים אחרים, החלו גופים ציבוריים כגון הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד לרכוש קרקעות באזור השרון להתיישבות ולגידול פרדסים, באזור גוש תל-מונד ועמק חפר לעתיד. בין הגופים היוזמים את מפעל יישוב השרון השתלבה הסתדרות בני בנימין, אשר יסדה בשנים 1924-1926 את הרצליה וכפר אהרון. בשל השתייכותה הפוליטית-אידאולוגית של ההסתדרות לימין האזרחי בישוב, נמנעו ממנה כל שיתוף פעולה או עזרה מהנהגת היישוב וההסתדרות הציונית, והיא נאלצה להתקיים על בסיס מקורותיה הכספיים בלבד, שגוייסו עצמאית והיו דלים ביותר. בתנאים אלו יזמה ההסתדרות, ובראשה מזכיר ועד ארגון "בני בנימין" עובד בן עמי, את הקמת נתניה. גיוס הכספים למטרת הקמת היישוב החדש החל ב-1928. עובד בן עמי ואיתמר בן אב"י נסעו בעניין זה לארצות הברית ואירופה, אך חזרו ללא תוצאות ממשיות. עם זאת, הייתה בליבם תקווה כי מעשיהם יביאו לתמיכתו הכספית של הנדבן היהודי הידוע מארצות הברית נתן שטראוס. במברק ברכה ששלחו לו ליום הולדתו ה-80, הבטיחו לקרוא ליישוב שיקימו על שמו: "נתניה".

מיד לאחר חזרתו של בן עמי ארצה, החל יחד עם שני חבריו לועד "בני בנימין", ברוך רם וגד מכנס, לחפש אחר קרקע מתאימה ליישוב החדש. בתיווכו של בנו של ראש עיריית טול כרם נפגשו השלושה עם שייח' צאלח חאמדן באום חאלד, שהציע אדמות באזור כפרו למכירה. ב-8 בספטמבר 1928 רכשו 1,400 דונם מהשייח' חאמדן, בעבור 5,600 לירות. מסופר כי השייח' גבה מהשלושה מחיר נמוך בעבור הקרקע מכיוון שטען כי הוא אינו מוכר אותה, אלא בסך הכול מקבל "דמי משמורת", בעבור 2000 השנים שבהן שמרו הערבים על הקרקע עבור היהודים. יתכן שהשייח' לא היה מעוניין להבליט את העובדה שהוא מכר אדמות ווקף ליהודים.

בד-בבד עם חיפוש הקרקע להתיישבות החל ארגון "בני בנימין" לגייס חברי ארגון המעוניינים להצטרף להקמת היישוב החדש. ב-18 בדצמבר 1928 עלו על הקרקע החדשה משה שקד ושלושה פועלים, על מנת לכרות את הבאר הראשונה. בדיוק שלושה חודשים מאוחר יותר, ב-18 בפברואר 1929 הגיעו ארבעת המתיישבים הראשונים והחלו בחריש הראשון ביישוב. בשבועות הבאים עלו על הקרקע מתיישבים נוספים. זמן קצר מאוחר יותר הוקמה חברת "הנוטע" בידי שלושת אנשי ועד "בני בנימין" - גד מכנס, ברוך רם ועובד בן-עמי. במימונו של ד"ר אברהם אבו שדיד (גיסו של איתמר בן אב"י) פנתה החברה למשקיעים בחו"ל על מנת שישקיעו בפרדסי נתניה בתמורה לפרי שיגדל בהם. כך סיפקה החברה תעסוקה לבני המקום, ובהמשך אף החלה לפרסם את נתניה. באוגוסט של שנת 1929 החלו המאורעות בכל מיני מקומות בארץ ישראל(מאורעות תרפ"ט) מכיוון שגם מחלת הקדחת וגם היתושים גרמו לייאוש ועזיבת רוב התושבים. ובגלל השמועות על המאורעות בשאר הארץ ועל מהומות בטול כרם נשארו רק הגברים, ואילו הנשים והילדים עזבו את נתניה. ולכן בנתניה היו אז רק 16 איש. בלילה שלפני המאורעות השייח צאלח אבו חמדא קרא לתושבים לבית שלו ושמר עליהם. באותו זמן עובד בן עמי שהיה בזמן זה בפתח תקווה, ביקש מהשומר של נתניה להעביר את מתיישבי נתניה למקום בטוח. חוץ מלבקש את עזרת השומר, פנה עובד בן עמי גם לשגרירות האמריקאית במטרה שתעזור לפינוי היישוב, בעקבות הפרעות. השגרירות האמריקאית, פנתה למשטרה הבריטית כדי שתפנה את המתיישבים בטענה שחלק מהאדמה הוא רכוש אמריקאי, כי אחד מתורמי האדמות לתושבי נתניה היה נתן שטראוס, שהיה לו גם אזרחות אמריקאית. כשהגיעו המשטרה הבריטית לביית של השייח כבר לא נותר אף אחד מתושבי נתניה. בגלל שבאותו ערב, הגיעו תושבי טול כרם, ואמרו לשייח שאם לא יוסגרו תושבי נתניה, הם ישמידו את כל תושבי הכפר. לכן מהר השייח, והבריח את תושבי נתניה מהר ככל האפשר דרך החוף, לישובים הסמוכים הרצליה וחדרה. בן עמי כותב מזיכרונותיו, שמה שקרה פגע מאוד בכבודו של השייח והוא מת באותו לילה. אבל הפרעות לא פגעו קשות בתושבי נתניה, וכבר כעבור שבוע חזרו תושבי נתניה ליישובם, ואפילו גילו שתושבי הכפר השקו להם את השדות.

ב- 2 באוקטובר 1932 קיבלה נתניה מעמד רשמי של כפר. ב- 3 לדצמבר בשנת 1948 הוכרזה נתניה כעיר ובמהלך זה צורפו אליה מספר יישובים בסביבתה עם הפיכתה לעיר כגון רמת טיומקין ופרדס הגדוד. נתניה הינה העיר היהודית הראשונה בישראל שהוכרזה כעיר מכל ערי ישראל (למרות שהעיר העברית הראשונה היא תל אביב, נתניה הוכרזה כעיר לפי הכרזתה של תל אביב כעיר).

[עריכה] מקום המדינה והלאה

פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

[עריכה] ספורט

בעיר ישנן שלוש קבוצות כדורגל:

מכבי נתניה המשחקת בליגת העל בכדורגל (הליגה הראשונה בחשיבותה) ובעלת קבוצת נוער המשחקת בליגה הלאומית (הליגה הבכירה בנוער)
בית"ר נס טוברוק נתניה המשחקת בליגה ג' (הליגה השישית והאחרונה בחשיבותה) אך בעלת קבוצת נוער המשחקת בליגה הלאומית (הליגה הבכירה בנוער)
השרון נתניה המשחקת בליגה ג'

בכדורסל ישנה:

מכבי אליצור נתניה המשחקת בליגה הלאומית (הליגה השנייה בחשיבותה)

קבוצת נשים המשחקת בליגה הלאומית לנשים וקבוצת נוער המשחקת בליגה הלאומית בכדורסל

בטניס שולחן ישנו:

המועדון לטניס שולחן המשחקים בליגה הלאומית לבוגרים

בסייף ישנו:

מועדון מכבי נתניה המשחק ברמה א'

באגרוף ישנו:

מועדון מכבי נתניה המשחק ברמה א'

כמו כן משתתפות קבוצות ספורט בהפועל נתניה בתחרויות לאומיות ובינלאומיות באקרובטיקה, האבקות, ג'וייג'ייטסו, קראטה, ג'ודו ואקוולטון

[עריכה] סמל העיר

צבעי הסמל הם כחול-לבן (כצבעי דגל ישראל), וכתום כצבע התפוזים שגדלו בפרדסי השרון.

במרכז סמל העיר מופיע פרח חבצלת השרון, הצומח לאורך המצוק החופי של נתניה. רקע הסמל מעוצב בצורת מגן, על מנת לסמל את ערכה הבטחוני של נתניה (שכן 15 ק"מ מפרידים בינה לבין טול-כרם, ובלעדיה היה נוצר רצף טריטוריאלי ערבי עד לים התיכון). בחלקו העליון של הסמל, מסמלות ארובות העשן את התעשייה המפותחת בעיר. גלי הים בסמל מסמלים את הים שלחופיו שוכנת העיר, והיהלום במרכז מסמל את תעשיית היהלומים המפותחת שהייתה בעיר. את הסמל עיצב יעקב צימברקנופף בשנת 1951.

[עריכה] המנון העיר

ההמנון נבחר בתחרות עירונית שנערכה בשנת 1988

"נתניה בירת השרון" מילים: ורדה שוורץ לחן ועיבוד: יוסי קירש ביצוע: להקת זמר השרון לשמיעה ניתן להכנס לאתר ההיסטורי של נתניה [1]

[עריכה] שכונות בנתניה

שכונותיה של נתניה הן:

[עריכה] נאות גנים (לשעבר שיכון ותיקים)

שכונת נאות גנים, לשעבר שיכון ותיקים, הינה השכונה הגדולה ביותר במזרח העיר נתניה. השכונה מורכבת מבתים צמודי קרקע. השכונה היא אחת השכונות הראשונות בעיר והוקמה במקום בו שכנה בעבר מעברת עולים. בקצה הדרומי של השכונה נמצא בית הקברות של העיר נתניה. בנאות גנים שני בתי ספר יסודיים:"אלומות" ו"שח"ל", כמו כן בשכונה נמצאת הישיבה התיכונית בני-עקיבא. השכונה מוכרת גם בשם שיכון הותיקים שהיה שמה של השכונה עד לפני עשור אז שונה השם לנאות גנים. השם החדש מייצג את המספר הרב של הגנים הציבוריים בשכונה. שיכון ותיקים מכיל בתוכו גם את שכונת עמליה וכן את שכונת משהב שנחשבת חדשה.

[עריכה] אום חאלד

ערך מורחב – אום חאלד

אם חאלד הוא אתר קדום בתחומי העיר נתניה, באזור "שיכון סלע" שבמרכז העיר. באתר נערכו חפירות בשנות החמישים ושנות השבעים ונחשפו שרידים מתקופות פרהיסטוריות כמו הניאוליתית והאפי-פלאוליתית ומתקופות מאוחרות יותר: ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית, הממלוכית והעותמאנית.

בשנות העשרים נקנו אדמות הכפר על ידי אגודת בני בנימין ועליה הוקמה המושבה נתניה. בשנות הארבעים ניטש הכפר ולאחר מלחמת העצמאות שוכנו בין הריסותיו עולים ממדינות ערב.

המקום בו היה הכפר אום חאלד הפך לשכונה בנתניה הנושאת את השם הזה. שכונה זו, ביחד עם עוד ארבע שכונות סמוכות אוחדו לשם הכולל "נאות הרצל".

[עריכה] גן ברכה

גן ברכה נמצאת במרכז נתניה. השכונה אוחדה עם עוד שלוש שכונות לשכונה אחת - "נאות הרצל".

השכונה הוקמה על שמו של ברכה שמעון או בכינויו "מוני גבאי", שהגן על אחיו, חברי הקהילה היהודית בלוב מפני גניבות והתנכלויות מצד שכניהם הערבים.

[עריכה] טוברוק

ממערב לשכונת רמת חן שוכנת שכונת "טוברוק". השכונה הוקמה בימי מלחמת העולם השנייה וקרויה על שם עיר הנמל טוברוק, אתר קרבות במזרח לוב.

בעבר היו בה מלטשות יהלומים.

במלטשת יהלומים מושבתת בשכונה התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי. כיום השכונה נחשבת קטנה יחסית. מצוי בה מגרש כדורגל ששימש בעבר את קבוצת בית"ר נתניה; כיום מתאמנת שם קבוצת הנוער "בית"ר טוברוק נתניה".

[עריכה] מחנה יעקב

שכונת מחנה יעקב נמצאת במרכז נתניה ומוכרת גם בשם "כפר אוריה" (ע"ש היישוב כפר אוריה) או "נווה יעקב".

השכונה הוקמה על ידי מפונים מהיישוב נווה יעקב שפונה במהלך מלחמת העצמאות.

[עריכה] משכנות זבולון

משכנות זבולון נמצאת במזרח נתניה ונקראת על שמו של השר זבולון המר מהמפד"ל.

השכונה הוקמה למען תושבים דתיים לאומים.

[עריכה] נאות בגין

נאות מנחם בגין נמצאת בדרום נתניה, בסמוך לחוף הים התיכון.

שמה של השכונה ניתן לה על שמו של מנחם בגין שהיה ראש ממשלת ישראל בין השנים 1977 ל1983.

[עריכה] נאות הרצל

נאות הרצל נמצאת במרכז נתניה, בסמוך למחלף נתניה.

השכונה הוקמה מאיחוד ארבע שכונות קטנות יותר - שיכון סלע, גן ברכה, עמידר ורמת הרצל.

השכונה נקראה על שמו של בנימין זאב הרצל שהיה חוזה המדינה. בנוסף, רחוב סמוך המהווה את הרחוב הראשי בנתניה נקרא על שם הרצל-רחוב הרצל.

בשטח השכונה נמצאת גם השכונה הישנה אום חאלד.

[עריכה] נווה איתמר

נווה איתמר נמצאת בצפון-מזרח נתניה.

השכונה הוקמה בשנת 1944 כישוב עצמאי וסופחה לנתניה בשנת 1949.

השכונה קרויה על שמו של איתמר בן אב"י, שהיה דמות חשובה בסיפור הקמתה של נתניה.

[עריכה] עין התכלת

עין התכלת נמצאת בצפון נתניה, לחופי הים התיכון.

עין התכלת הוקם כשכונת פועלים בעמק חפר בשנת 1936. השכונה הפכה לחלק מהעיר נתניה בשנת 1948.

השכונה קרויה על שם הים בצבע התכלת אשר לחופיו שוכנת השכונה.

[עריכה] פרדס הגדוד

פרדס הגדוד נמצאת בצפון נתניה.

היישוב הוקם בשנת 1928 על ידי יוצאי הגדודים העבריים כחווה חקלאית אשר צורפה לנתניה בשנת 1948.

שם היישוב ניתן לו על שם הפרדס שהיה בשטח השכונה לפני הקמתה.

השכונה הוקמה על ידי יהלומנים מבלגיה.

[עריכה] קריית אליעזר

קריית אליעזר נמצאת במזרח נתניה המהווה כיום אזור תעשיה.

השכונה קרויה על שמו אליעזר קפלן שהיה שר האוצר הראשון של מדינת ישראל.

[עריכה] קריית צאנז

ערך מורחב – קריית צאנז

קריית צאנז הינה שכונה חרדית המהווה את מרכז חסידות צאנז בארץ ובעולם היא הוקמה ב-15 במרץ 1955 (כ"א אדר ה'תשט"ו) על ידי האדמו"ר מצאנז רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם. הקריה נמצאת בצפון מערב העיר והיא משתרעת על פני שטח של 380 דונם.

[עריכה] רמת אפרים

אזור של מספר שכונות, קרויה על שם אפרים אהרונסון. בתוכה נמצא המושב רמת טיומקין שנבלע בנתניה. שכונת רמת טיומקין היא מושב שהוקם בשנת 1932 והפך עם הזמן לחלק מנתניה. את המושב ייסדו אנשי בית"ר וקבוצת מנורה, מראשיהם היה גרשון שץ. המושב הוקם ליד נתניה על שמו של זאב ולדימיר טיומקין, מאנשי "חובבי ציון" והרוויזיוניסטים, שהיה ידיד לזאב ז'בוטינסקי. רמת טיומקין היה המושב הראשון שהקימו הרוויזיוניסטים בארץ ישראל. היישוב היה חקלאי באופיו. חצרות הבתים והפרדסים שימשו לאימונים של לוחמי האצ"ל, והוטמנו בהם כלי נשק. היישוב שימש בסיס פעולה לוגיסטי לקליטת מעפילי עליית אף על פי. בשנת 1948 נבלע היישוב בעיר נתניה. כיום האזור מהווה חלק משכונת "רמת אפרים".

[עריכה] רמת פולג

ערך מורחב – רמת פולג

רמת פולג היא השכונה הדרומית ביותר בנתניה. מורכבת מרמת פולג הישנה ורמת פולג החדשה (המכונה גם נאות בגין).רמת פולג - על שם נחל פולג התוחם את השכונה מדרום. הוקמה בסוף שנות ה-70.

[עריכה] קריית רבין

השכונה הוקמה בין השנים 1996-1993 נמצאת במזרח נתניה בסמוך למכללה האקדמית נתניה, קרויה על שמו של ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין. השכונה מכונה גם עמליה.

[עריכה] קריית השרון

נמצאת באזור מזרח נתניה, בצמוד למכללה האקדמית נתניה, לכבוד מיקומה של נתניה כבירת השרון. תחילת הבניה: 1997, איכלוס ראשון: ספטמבר 1999. בחורשה הסמוכה לשכונה זו, ששמה הרשמי הוא "פארק האלונים" אך מכונה "חורשת הסרג'נטים", התבצעה תליית הסרג'נטים בימי המנדט הבריטי (הם אמנם נרצחו במלטשה בשכונת טוברוק, אך נתלו מאוחר יותר בחורשה שנמצאת ממול למכללה האקדמית נתניה).
בשכונה נמצא בית ספר יסודי ממלכתי חדש ע"ש חיים הרצוג, הנשיא השישי של מדינת ישראל (נפתח בספטמבר 2006). בימים אלו נבנה בית ספר ממלכתי דתי על שם רועי קליין בצפון השכונה.[2]
השכונה הוכתרה ב-24 בנובמבר 2006 בתואר "שכונה ממריאה" על ידי "The Marker", מוסף הארץ לנדל"ן עקב עליית מחירים של 20%-30% בשנתיים האחרונות. הסיבות להמראה: שכונה חדשה ראשונה בנתניה אחרי הרבה שנים, שמציעה דירות במחירים נמוכים יחסית לשכונות מקבילות אחרות בשרון. [3] [4]

[עריכה] רמת יגאל ידין (שיכון דורה)

רמת-ידין (דורה) - ע"ש [יגאל ידין]. רמטכ"ל צה"ל, פרופסור לארכיאולוגיה וסגן ראש הממשלה. יליד הארץ (1917). שמה הקודם, הלא-רשמי, של השכונה היה "דורה", על-שם דורה אבן, אשת מפקד ["אלכסנדרוני"]. השכונה הוקמה בשנת 1949 במקום שבו שכן בעבר מחנה צבאי בריטי ואח"כ מחנה "אלכסנדרוני". השכונה אוכלסה על ידי עולים חדשים. בשכונה נמצא מתנ"ס על שם מרכוס.

[עריכה] נאות שקד (לשעבר אזורים)

נאות שקד שכונה שנקראה בעבר "אזורים" השכונה הוקמה בשנות ה-60 ואוכלסה בתחילה בעיקר בעולים חדשים ממרוקו ובריה"מ. נקראת על-שם משה שקד, ראש העירייה השני.

[עריכה] נוף הטיילת (נת/600)

שכונה חדשה (תחילת בנייה ב-2000) מדרום למלון כרמל לאורך טיילת המצוק, כוללת את אתר מצנחי הרחיפה, גובלת בבית יד-לבנים בדרום ובכביש בן גוריון במזרח. חלקים גדולים בשכונה זו אוכלסו ונמשכת הבנייה של בתים צמודי קרקע ורבי קומות. השכונה מוכרת בשם נת/600 על שם תוכנית הפיתוח העירונית.

[עריכה] גלי הים

שכונה חדשה (תחילת בנייה ב-2002) מדרום לשכונת נוף הטיילת לאורך המצוק. השכונה גובלת בשמורת האירוסים מדרום (ואתר האשפה הישן) ובכביש בן גוריון במזרח.

[עריכה] נווה עוז

שכונה חדשה דרומית לשכונת נוף הטיילת, מזרחית לשכונת גלי הים, וצפונית לפארק נתניה (פארק שלולית החורף).

[עריכה] עיר ימים

שכונה חדשה (תחילת בנייה ב-2006) בחלק המערבי של רמת פולג, בין שמורת האירוסים לשמורת פולג בצמוד לים.

[עריכה] שכונת קריית נורדאו

נמצאת בדרום העיר סמוך לכניסה הדרומית. נקראת על שמו של מקס נורדאו.

[עריכה] ערים תאומות

סרסל, צרפת.
ניס, צרפת.
סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית.
סאני איילס ביץ', פלורידה, ארצות הברית.
גולד קוסט, קווינסלנד, אוסטרליה.
גיסן, גרמניה.
קומו, איטליה.
סטוונגר, נורבגיה.
שיופוק, הונגריה.
ברנמות', אנגליה, הממלכה המאוחדת.
דורטמונד, גרמניה.
פריטאון, סיירה לאון.
יסוד המעלה, ישראל (בעקבות מלחמת לבנון השנייה)

[עריכה] ראשי ערים

רשימת ראשי העיר של נתניה:

עובד בן-עמי (1929-1957, 1961-1964, 1969-1974)
משה שקד (1957-1959, 1965-1968)
דוד פוקס (1959-1961)
ד"ר אברהם בר מנחם (1968-1969, 1974-1978)
ראובן קליגלר (1979-1983)
עו"ד יואל אלראי (1983-1993)
תא"ל (מיל') צבי פולג (1993-1998)
ורד סוויד (1998-1998)
מרים פיירברג-איכר (1998-היום)

[עריכה] קישורים חיצוניים

ראשי עיריית נתניה

עובד בן-עמי \| משה שקד \| דוד פוקס \| עובד בן-עמי \| משה שקד \| אברהם בר מנחם \| עובד בן-עמי \| אברהם בר מנחם \| ראובן קליגלר \| יואל אלראי \| צבי פולג \| ורד סוויד \| מרים פיירברג-איכר

מחוז המרכז
ערים	הוד השרון · טייבה · טירה · יבנה · יהוד-מונוסון · כפר סבא · לוד · מודיעין · נס ציונה · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · ראשון לציון · רחובות · רמלה · רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה · אליכין · אלעד · באר יעקב · בית דגן · בני עי"ש · גבעת שמואל · גדרה · ג'לג'וליה · גן יבנה · זמר · כוכב יאיר · כפר ברא · כפר יונה · כפר קאסם · מזכרת בתיה · סביון · פרדסייה · צורן-קדימה · קריית עקרון · שוהם · תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר · גדרות · גזר · גן רווה · דרום השרון · חבל יבנה · חבל מודיעין · חוף השרון · לב השרון · נחל שורק · עמק חפר · עמק לוד
ועדי רובע עירוניים	נוה מונוסון

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%A0/%D7%AA/%D7%A0/%D7%A0%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94.html

השרון
ערי השרון	הוד השרון · הרצליה · חדרה · טייבה · טירה · כפר סבא · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · רמת השרון · רעננה
מועצות אזוריות	מועצה אזורית עמק חפר · מועצה אזורית לב השרון · מועצה אזורית חוף השרון · מועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות	אלפי מנשה · זמר · אבן יהודה · אליכין · כפר קאסם · כפר יונה · פרדסייה · צורן-קדימה · תל מונד · כפר שמריהו · ג'לג'וליה