הרצליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הרצליה | |
|---|---|
 |
|
| שם באנגלית | Herzliyyah |
| מחוז | תל אביב |
| תאריך יסוד | 1924 |
| אוכלוסייה | 100,000 |
| שטח שיפוט | 26,000 ד' |
| ראש העירייה | יעל גרמן |
| דירוג חברתי-כלכלי | 8 מתוך 10 |
| אוכלוסיה לפי גילאים | |
| גילאי 0 - 4 | 6.5% |
| גילאי 5 - 9 | 6.2% |
| גילאי 10 - 14 | 6.8% |
| גילאי 15 - 19 | 8.1% |
| גילאי 20 - 29 | 16.7% |
| גילאי 30 - 44 | 17.7% |
| גילאי 45 - 59 | 21.2% |
| גילאי 60 - 64 | 4.2% |
| 65 ומעלה | 12.6% |
| חינוך | |
| סה"כ בתי ספר | 32 |
| – יסודיים | 18 |
| – על-יסודיים | 16 |
| תלמידים | 12,572 |
| – יסודיים | 6,286 |
| – על-יסודיים | 7,256 |
| מספר כיתות | 479 |
| ממוצע תלמידים לכיתה | 28.3 |
| לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001 | |
| http://www.herzliya.muni.il/ | |
הרצליה היא עיר חוף בשרון הדרומי, בין נתניה לתל אביב, על מישור החוף, כ-50 מ' מעל פני הים. נוסדה כמושבה ב-13 בדצמבר 1924 ונקראת על שם בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. הרצליה משתרעת מחוף הים מזרחה, ומכילה פני שטח מגוונים. כבר בשלב תכנונה המוקדם הוקצו בה אזורים מיוחדים לקיט, לחקלאות ולאזור עירוני. הרצליה הוכרזה כעיר בשנת 1960. היא נמצאת במחוז תל אביב ושטח השיפוט שלה הוא 21,585 דונם.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
מייסדיה של המושבה הרצליה נמנו עם אנשי "קהילת ציון", קבוצה ציונית מארצות הברית שרכשה אדמות, עבור יהודים אמריקניים שתכננו לעלות לארץ, מהאפנדים של הכפרים אג'ליל (ג'ליל) ואלחרם (סידנא עלי). בשנת 1924 נבנה בה הצריף הראשון, ועד מהרה נוסדו בה כמה שכונות. אל מייסדיה הצטרפה קבוצה נוספת, קבוצת חקלאים בני מושבות ותיקות, שנקראה "בני בנימין" שביצעה עבור קהילת ציון אמריקאית את הקמת היישוב בפועל, והיו למתיישבים הראשונים וגרעין של עובדי האדמה במושבה.
בשנת 1926 תוארה הרצליה:
- "הרצליה - מושבה חדשה זו הנמצאת מצפון לת"א. מעבר לירקון."
"האדמה נקנתה על ידי 'קהילת ציון אמריקאית' בש' 1924. לפי תוכנית החברה מתחלקת הרצליה ל-4 אזורים: א'- לרובע עירוני ב'- למעונות קיץ ובתי-רחצה ג' וד'-להתישבות חקלאית. עבודת ההתישבות התחילה באזור ד'. במשך השנה נבנו במושבה 101 בית ו-35 רפתים." ("מסחר ותעשיה" עתון לשאלות המסחר, החרושת והחקלאות בארץ ישראל, גליון י"ד ט"ו 27 באוגוסט 1926 עמ' 381).
בשנת 1948 מנתה הרצליה 5,300 תושבים. תוך שנתיים, עם גלי העלייה ההמונית, הוכפלה האוכלוסייה והגיעה לכ- 12,000 תושבים. בדרום המושבה, מול אזור התעשייה של ימינו, במקום שבו היה הכפר הערבי אג'ליל, הוקמה מעברת ג'ליל שנקראה גם בשם גלילות בה שוכנו עולים חדשים. סמוך לנוף-ים ליד מסגד סידנא עלי הוקמה מעברה נוספת "מעברת סידני עלי" שנקראה גם בשם רשף. לאחר בנייתם של שיכונים חדשים בשכונות שונות פונו המעברות והעולים פוזרו בשכונות. עם חלוף השנים הפכה הרצליה, בדומה למושבות אחרות בשרון, ממושבה חקלאית ליישוב שכלכלתו מבוססת על ענפי שירותים ומפעלי תעשייה.
[עריכה] מבנה העיר
הרצליה שוכנת לחוף הים התיכון, ולה חוף ים ארוך ורחב. העיר בנויה כרצועות אחדות, ממערב למזרח.
הרצועה הראשונה, שבין חוף הים לכביש החוף היא חלקה המערבי של העיר, הקרוי "הרצליה פיתוח" הבנוי ברובו וילות צמודות קרקע. על רכס הכורכר הצמוד לחוף הים נבנו וילות יוקרה, בתי מלון והמרינה. בקצה הצפוני של רצועה זו נמצאות עתיקות אפולוניה. בחלק הדרום מזרחי של רצועה זו נמצא אזור התעשייה של הרצליה. בין כביש החוף לנתיבי איילון נמצאת שכונת מגורים הקרויה "הרצליה ב" בעבר המקום נקרא גם "אזור ג'" הרחוב המרכזי בשכונה הוא רח' נורדאו הנמשך מדרום לצפון לכוון כפר שמריהו רחוב זה בנוי על רכס הכורכר המרוחק מן הים.
בנתיבי איילון עוברת גם הרכבת, וממזרח להם, מצפון למחלף שבעת הכוכבים, נמצאת תחנת הרכבת הרצליה.
ממזרח לנתיבי איילון נמצאת רצועה של שטחים ציבוריים, שבהם מגרש הכדורגל העירוני, קניון שבעת הכוכבים, הספורטק העירוני, בית חיל האוויר (שהוא גם משכנו של תיאטרון הרצליה), המרכז הבינתחומי הרצליה, בתי ספר אחדים, וגם בית הקברות העירוני. בחלקה הצפוני של רצועה זו, ממערב לשכונת גן רש"ל ומדרום לשכונת נחלת עדה, שוכן שדה התעופה הרצליה. בעבר היו ברצועה זו פרדסים שדות וביצה שכונתה "הבאסה".
ממזרח לרצועה זו נמצא אזור המגורים העיקרי של העיר, שבו מתגוררים מרבית תושביה. הרחובות הראשיים באזור זה הם רחוב בן גוריון, העובר מצפון לדרום ומוביל מהרצליה לרמת השרון, ורחוב סוקולוב, העובר ממזרח למערב ובו מתרכזות מרבית החנויות באזור זה הייתה תחילת דרכה של המושבה הרצליה. אזור זה נקרא בעבר "המושבה".
עד לשנת 1990 שכן בפינת הרחובות בן גוריון וסוקולוב עד רח' בר אילן השוק העירוני, שכלל גם בתי מלאכה קטנים, קיוסקים ודוכני מזון. עם פינוי השוק הוקם במקומו מגדל לב העיר.
[עריכה] שכונות
- נחלת עדה
- נחלת עדה השכונה הצפונית ביותר בהרצליה. מרוחקת כ-2 ק"מ ממרכז העיר.
השכונה הוקמה בתחילת שנות החמישים והתיישבו בה בעיקר עולים מתימן, והוקמה בה מעברה גדולה, מעברת "נחלת עדה", המעברה נהרסה סופית בתחילת שנות האלפיים, כשנבנו שם בתי מגורים חדשים. בשכונה 2 בתי כנסת: טריפולטאי ותימני. - גן רש"ל
- הוקמה בשנות ה-60 המוקדמות, דרומית לנחלת עדה. נקראת על שם רחל, שרה ולאה, נשותיהם של בעלי הקרקעות הראשונים של המקום. בחלק המערבי, שהוא החלק החדש יותר בשכונה, נמצאים כ-30 בניינים שהוקמו באמצע שנות השבעים לזוגות צעירים. בחלק המזרחי, הוותיק יותר, נמצאים בתים צמודי קרקע.
בשכונה נמצא ביה"ס היסודי "אילנות". בשכונה ארבעה בתי כנסת: שניים לעדה הפרסית, אחד אשכנזי, ואחד תימני. - שביב (יד התשעה)
- שכונת שביב נמצאת במזרח העיר, על גבול תחום השיפוט של רעננה. חלק מאוד גדול הם בנייני רכבת שהוקמו בתחילת שנות השישים למען העולים החדשים, בעיקר מצפון אפריקה. השכונה קלטה גם עולים מתורכיה מאתיופיה ומרוסיה.
בשביב נמצאת חט"ב "רעות" ובי"ס היסודי "הרצל".
בשכונה צולם חלק מן הסרט סלאח שבתי.
- הרצליה הצעירה
- בשכונה זו התגוררו בעבר עולים רבים מתימן, והיו בה פרדסים רבים. בשכונה נמצאת חטיבת הביניים "זאב". השכונה גם היא נמצאת על הגבול שבין רמת השרון להרצליה, כיום בשכונה זו נמצאות ווילות מרשימות ויקרתיות.
- נווה עמל
- שכונת נווה עמל נמצאת מדרום לשביב ומצפון לשדות מפעל התעשייה הצבאית שברמת השרון.
בחלק מהאזורים נהרסו הבתים הישנים והוקמו במקומם וילות יוקרתיות ומפוארות. בשכונה ביה"ס היסודיים "גורדון" והדתי "רמב"ם". שכונה זו הינה המשופעת ביותר בבתי כנסת ורוב תושביה מסורתיים-דתיים-חרדים. - נוף ים
- שכונת נוף ים נמצאת במערב העיר, מצפון להרצליה פיתוח, כשבינה לים נמצא מסגד סידנא עלי. השכונה הוקמה ב-1946, על ידי אנשי "נווה עובד", שהקימו את בנייני הרכבת הרבים שנמצאים בה. בשכונה שכנה מעברת נוף ים, שחלק מבתיה עוד קיימים ומאוכלסים. בנוסף לבנייני הרכבת נמצאים בשכונה בתים פרטיים ישנים, שאחדים מהם נהרסו והוקמו תחתיהם בתים חדשים ומפוארים. מצפון לשכונה, סמוך מאוד לבתי התושבים, שכן מפעל של התעשייה הצבאית. בשנת 1992 אירע פיצוץ גדול במפעל שהותיר אחריו נזק רב לבתי התושבים והרוג אחד. בעקבות הפיצוץ ולחץ התושבים נסגר המפעל תוך שנים אחדות ופינה את מקומו לגן הלאומי אפולוניה. רוב שטח המפעל עדיין סגור בשל חשש מחומרים רעילים באיזור. קבוצת הכדוריד אליצור נוף ים/הרצליה מייצגת את את העיר (הרצליה) ואת השכונה בפרט, ומשחקת נכון לעונת 2005/06 בליגה ארצית-צפון. את השכונה ייצגה בעבר קבוצת הכדורגל הפועל נוף ים ששיחקה בליגה הראשונה בשנות ה-70 והתפרקה. בשכונה פועל ביה"ס היסודי "נוף ים". בשכונה ארבעה בתי כנסת: מרוקאי, עיראקי, אשכנזי וטריפולטאי.
ליד חוף הים, ממערב לשכונה, שוכן מוסד שיקומי לעבריינים קטינים, "מצפה ים".
- שיכון גורדון
- שוכנת מדרום-מערב לשכונת נווה עמל. השיכון הוא בעצם שלושה רחובות, רח' פתח תקווה, רח' החשמונאים ורח' יוסף נדבה.
- שיכון ויצמן
- נמצאת בין מרכז העיר לקניון שבעת הכוכבים, בקרבת כבישי הגישה לתל אביב ולחיפה. אוכלוסיית השכונה הינה מעורבת וכוללת בתוכה עולים חדשים (הרבה מהם רוסיים) לצד ותיקים.
- נווה ישראל
- שכונת נווה ישראל נמצאת בדרום העיר, על גבול רמת השרון. גם שכונה זו מאופיינת בבתים צמודי קרקע ישנים ובבלוקונים. בשנות השבעים התקיים בשכונה פרויקט "שיקום השכונות", שהעלה את רמת החיים בשכונה.
בשכונה נמצא ביה"ס היסודי "בן צבי". - שיכון דרום
- כשמה כן היא, בדרום העיר. נמצאת משני צידי שדרות בן גוריון. בין היתר נמצאים בשכונה רחובות הקרויים אישים ובמוסדות הקשורים בדת היהודית (כמו הרב נורוק, חב"ד, הגאון מוילנה, חת"ם סופר). בשטח השכונה נמצא המרכז הרפואי הגדול "דרום" השייך לשירותי בריאות כללית, וביה"ס היסודי "לב-טוב".
- נוה אמירים
- שכונה של רבי קומות מפוארים בדרום הרצליה, ממערב לרחוב בן גוריון, סמוך לגבולה של הרצליה עם רמת השרון.
- צמרות
- שכונה של רבי קומות מפוארים בדרום הרצליה, ממזרח לרחוב בן גוריון, סמוך לגבולה של הרצליה עם רמת השרון.
- אזור ג'
- שכונה הנמצאת בין כביש החוף ממערב, מחלף "שבעת הכוכבים" מדרום, כפר שמריהו מצפון, ומסילת הרכבת ממזרח. שכונה זו מעורבת: "עמך" לצד תושבים מבוססים. בתי השכונה הינם בניינים של 2 עד 4 קומות, רובם די ישנים, לצד וילות מרשימות. בשכונה ביה"ס היסודי "ברנדייס".
[עריכה] המרכז החדש של הרצליה
המרכז החדש הוא פרויקט שיקום מרכז רחוב סוקולוב בהרצליה, הפיכתו למדרחוב, ולמרכז מרכז עסקי ומסחרי תוסס יותר. הבנייה בו החלה בסוף שנת 2005 ומתוכננת להסתיים עד 2007
במשך שנים רבות סבל רחוב סוקולוב, העובר במרכז העיר הרצליה, מהעדר שטח לפעילות של הולכי רגל ועסקים, העדר אופי וייחודיות, ריבוי נכסים קטנים, אי גיוון מסחרי ומחסור עצום בשטחים ירוקים. מטרת פרויקט "המרכז החדש" היא יצירת מרכז עירוני חי ותוסס במרכזה של העיר.
המרחב הציבורי מתוכנן כך שיהווה מרחב מטופח ונעים להולכי הרגל תוך קיום פעולות של עסקים מגוונים. שדרת עצי הדולב הקליפורני שתינטע תאפשר לתכנן את המרחב לפעילות לחיים בצוותא של הולכי הרגל, המסחר והשוהים ברחוב. מתקני הרחוב יאפשרו לציבור שימוש נוח ובטוח בספסלים, מתקני קשירת האופניים ומתקני המשחקים. בצומת המרכזי (בין שדרות ח"ן, בית הכנסת הגדול ובניין לב העיר) מתוכננת כיכר.
המרכז מתוכנן לספק מרחב פעילות עסקית משולבת. רחוב בוטיק עם חנויות קטנות לצד רשתות בתי קפה, ביגוד, הנעלה ועוד. ינתן דגש מיוחד לנושא הקהילה באמצעות הפעלת אירועים שונים, פסטיבלים, שווקים ותערוכות פתוחות.
במרכז יפעל אינטרנט אלחוטי לשימוש הציבור.
אחת ממטרות התכנון הינה להפחית את כמות התנועה העוברת ברחוב (תנועה עוברת - תנועה שיעדה אינה הרחוב), וכן להאט את מהירות הנסיעה לכלל התנועה, כך שתתאפשר תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים בטוחה, הן לאורך המדרכות והן במעברי החציה.
[עריכה] תרבות
במרכז החדש עיריית הרצליה מעוניינת לטפח את היצירתיות של כלל התושבים, מרכזי מדיה חדשים, כמו הסינמטק, בית ספר או מרכז לאמנויות ומקומות לאמנים צעירים, מרכז טכנולוגיה ומדיה מודרנית ועוד.
- גן בן שפר: נערכים בו קונצרטים, מופעי מקהלות ולהקות זמר והוא משמש גן משחקים לילדים. המטרה היא לשפצו ולהפכו לאמפי תיאטרון פתוח וגן ירוק ומטופח ממנו יוכלו ליהנות מבוגרים וצעירים.
- קולנוע סטאר: המטרה היא להפכו לסינמטק.
- בית האזרח: המטרה היא להפכו לתיאטרון וקתדרה נוחים ונעימים עם 240 מקומות ישיבה.
- בית הראשונים: מוזיאון לתולדות הרצליה. כבר לפני הפרויקט נערכו בו קונצרטים, סדנאות יצירה לילדים ומשחקיה לטף.
- יריד האומנויות בשדרות ח"ן: פעל כבר שנים אחדות לפני השיפוץ ומציע דוכני אומנים יוצרים: פסלים, ציורים, תכשיטים, עבודות קרמיקה, עבודות עץ, מוצרים מן המזרח, עבודות זכוכית וקעקועי חינה, דוכני מיסטיקה, הפעלות לילדים ועוד, והכל בשילוב הרכבים מוסיקליים ומוסיקת רקע. במרכז החדש מתוכנן מסך ענק מיוחד להקרנת סרטים ווידאו ארט בשילוב עם מוזיאון הרצליה.
[עריכה] הרצליה פיתוח
האזור המערבי של העיר הרצליה קרוי הרצליה פיתוח. האזור גובל בים התיכון ממערב, בכביש החוף ממזרח, בשכונת נוף ים מצפון, ובשטחים ריקים בדרום.
בהרצליה פיתוח נמצאות שכונת ריבלין, שכונת אכדיה (שיכונים לחיילים משוחררים) ושיכון הפרוגרסיבים. כמו כן, נמצא באזור בית הכנסת המרכזי הספרדי של האזור וחט"ב "סמדר". רחובות ראשיים של האזור: הנשיא, וינגייט, רמת-ים ומדינת היהודים.
האזור נחשב לאחד מאזורי המגורים היוקרתיים בישראל, ומרבית בתי המגורים שבו הם וילות. רחוב גלי-תכלת, שצדו המערבי נמצא על המצוק הצמוד לחוף הים ומשקיף על הים, מאכלס את הבתים היקרים ביותר בארץ, ובו ממוקם גם ביתו של שגריר ארצות הברית. שגרירים נוספים מתגוררים בהרצליה פיתוח. דיירים נודעים בשכונה היו נשיא המדינה חיים הרצוג ושר החוץ אבא אבן (אחד הרחובות הראשיים באזור, המוביל ממזרח למערב, נקרא על שמו לאחר מותו).
ברצועה הצמודה לחוף נמצאים בתי מלון אחדים, ובהם "השרון", "דניאל" ו"דן אכדיה". בקצה הדרומי של רצועת המלונות נמצאת המרינה של הרצליה. ברצועה זו נמצא גם בית החולים "הרצליה מדיקל סנטר". במרכז הרצליה פיתוח נמצא מלון "תדמור", המשמש להוראת מקצועות המלונאות. בנוסף קיימים גם מלונות דירות בהם: "מגדלי הצוק", "מרין הייטס", "אוקיאנוס" ואחרים.
אזור התעשייה נמצא בחלקה הדרום מזרחי של הרצליה פיתוח. בשנות השישים אזור זה היה מרוחק משכונות המגורים ולמעשה אז היה זה אזור תעשייה נפרד ולא שייך להרצליה פיתוח. שכנו שם מפעלים ובתי חרושת בלבד, ביניהם: אדרת - מפעל לטקסטיל, תגום -מפעל למוצרי גומי, אמרון - מפעל למקלטי רדיו, ארדי - מפעל למוצרי מזון וכן מפעלי חמצן וארגון - מייצר ומפריד גזים שונים ומספקו לצרכנים. עם הזמן נסגרו מפעלים והחל עידן ההיי-טק. חברת "סאיטקס" מחלוצות ההיי-טק בישראל, הקימה בו את מפעליה, ובעקבותיה הגיעו מפעלי היי-טק נוספים ונציגויות של חברות היי-טק רב-לאומיות, להם נבנו מגדלי משרדים חדשים. היום יש באזור מסעדות רבות ושטחי מסחר נרחבים, המושכים גם לקוחות רבים שמחוץ להרצליה פיתוח.
הרצליה פיתוח מחוברת לחלקה המזרחי (העיקרי) של הרצליה ולכביש החוף בשני מחלפים: מחלף כפר שמריהו ומחלף הסירה. בנוסף לכך יש גישה מכביש החוף להרצליה פיתוח בכבישים נוספים.
בפיתוח, ישנו בית מפורסם המדובר בידי כולם כבית הורוד. הבית שוכן ברחוב דוד המלך, ונבנה ככל הנראה לא ממזמן. בית נוסף מפורסם הינו בית הרוחות, ששוכן ברחוב וינגייט, אשר מפורסם בהיותו קודר.
[עריכה] דת
- הרב הראשי האשכנזי של העיר הוא הרב יצחק יחיאל יעקובוביץ'. בשנת 2005 נפטר הרב הספרדי של העיר, הרב יצחק הלוי.
בעיר פועלים כ-80 בתי כנסת בכל רחבי העיר, ומתוכם שלושת הגדולים:
- "הגדול"- המרכזי האשכנזי ברח' בן גוריון 1.
- "מקדש מלך" המרכזי הספרדי, ברח' מוהליבר 8.
- "היכל מרדכי"- המרכזי הספרדי של הרצליה פיתוח, ברח' הנשיא יצחק בן צבי 137.
בעיר מס' מקוואות, מתוכם:
- המרכזי, ברח' סירקין 4.
- בשכונת נווה עמל, ברח' ד"צ פנקס 54.
- בשכונת שביב, ברח' א"ל זיסו 9 (לנשים).
- בשכונת גן רש"ל, ברח' הצברים 12 (לגברים).
- ועוד מקוואות הפזורות בכל רחבי העיר.
[עריכה] תרבות ואמנות
בעיר מתקיימים מפעלי תרבות אחדים:
- מוזיאון הרצליה: שוכן ב"בית יד לבנים", ומהווה משכן לתערכות של אמנות מודרנית.
- תזמורת הרצליה: בניצוחו של הרווי בורודוביץ'.
- מקהלת לי-רון: בניצוחה של רונית שפירא.
- תיאטרון הרצליה: מקיים את הופעותיו בשני אולמות שב"בית חיל האוויר" הנמצא בעיר.
[עריכה] חוף הים
לעיר הרצליה חוף ים שאורכו כ-7 ק"מ. החופים מתוחזקים היטב ונהנים מקרקע חולית וזהובה. מלבד תושבי העיר, משרתים חופי הים של הרצליה את תושבי ערי השרון הסמוכות המשוללות חוף ים, כדוגמת רעננה, כפר סבא, רמת השרון, הוד השרון ועוד, וכן מבקרים ותיירים מחו"ל ומהארץ הנופשים בעיר. לעיר מספר חופים (מצפון לדרום):
- חוף אפולוניה: חוף זה, המצוי לרגל של הגן הלאומי המתהדר באותו השם, אינו חוף מוכרז. מעליו נמצאים מצוקים המטים ליפול, ובעבר אף התרחשו שם כמה התמוטטויות של הסלעים. רצועת חוף זו צרה יחסית וכמעט שאין בה חול. בשנות השמונים צולם כאן קטע מהסרט "ספיחס".
- חוף סידנא עלי (נוף ים): חוף זה קרוי על שם המסגד העתיק המצוי בסמוך לכניסתו הדרומית. רצועת החוף הסמוכה למסגד הינה מוכרזת. מנגד, חלקו הצפוני החוף אינו מוכרז בגלל קרבתו לחוף אפולוניה ובשל כתם בים שנגרם כתוצאה מהזרמת שפכים על ידי מפעל התע"ש הסמוך, ששכן בעבר מצפון לשכונת נוף ים. במקום מצוי בית פרטי ובלתי חוקי החצוב בסלע וכן התיישבות מצומצת של דייגים, המתגוררים במתחם בקצהו הצפוני של החוף, המכונה "כפר הדייגים".
- חוף השרון: חוף זה הינו מהחופים העמוסים ביותר בעיר. שוכנות בו מספר מסעדות וכניסתו מתחברת לכיכר דה שליט. לחוף ירידה מלאכותית, עשויה מדרכה היורדת לים, וכוללת גם גישה לנכים. במקום שוכנת גלידריית "גלידת אריה", ממוסדות העיר הרצליה, המוכרת כמעט לכל תושביה. מחוף זה ואילך רצועת החול נעשית יותר ויותר רחבה.
- חוף זבולון: קרוי על שם שבט זבולון, שהיה חלק מתנועת נוער ימית ושכן במקום עד שנות השמונים. כיום שוכן במקום שבט צופי ים העירוני, המשלב לימודי ימאות עם ערכי תנועת הצופים. בחלקו העליון של החוף נמצאים מרבדי דשא וכן מספר מסעדות. החוף נחשב למוכרז ואינו כולל שובר גלים. "חוף זבולון", מסעדת הדגים המפורסמת ששכנה בחוף נהרסה זה מכבר על ידי העיריה, וזאת כחלק מאכיפת החוק האוסר על הקמת מבנים ברדיוס של 100 מטרים מחוף הים.
- חוף אכדיה/דבוש: נקרא על שם מלון "דן אכדיה" השוכן מעל החוף או לחלופין על שם "דבוש", על שם מסעדת החוף הנושאת את שם זה, הפועלת במקום יותר מ-50 שנה. ליד חוף זה נמצאים מגרשי טניס גדולים. חוף זה התברך ברצועת החול הרחבה ביותר בעיר, המשתרעת על פני כמה עשרות מטרים.
- חוף אכדיה דרום ("הנכים"): זהו החוף הצמוד למרינה העירונית, ומותאם בגישה לנכים (מכאן שמו). כמו חוף השרון ודבוש, גם חוף זה עמוס ביותר במשך רוב חודשי הקיץ.
- חוף הסירות: חוף זה אינו מיועד לרחצה, אלא לשיט סירות מהירות ואופנועי ים ולכן מהווה סכנה לרוחצים. החוף שוכן מדרום למרינה, ולאחרונה נהנה מפיתוח עירוני כחלק מפיתוח המרינה. במסגרת פיתוח זה, נשתלו בסמוך לחוף כרי דשא והוכשר מעבר להולכי רגל מהמרינה.
- החוף הנפרד: חוף זה מופעל במשותף על-ידי עיריית הרצליה ועיריית בני ברק, והוא מיועד לציבור הדתי. בימי ראשון, שלישי וחמישי הוא פתוח לרחצת נשים, ובימי שני, רביעי ושישי הוא פתוח לרחצת גברים.
[עריכה] המרינה
פרויקט המרינה הוקם בחוף הרצליה, דרומית למלון אכדיה, ומשתרע על שטח של כ- 500 דונם - מחציתו שטח ציבורי פתוח אשר כולל שטחי תיירות ונופש, כיכר עירונית, שטחי בידור ומסחר, מועדוני ספורט ימי ומלון מפואר עם דירות נופש. מחציתו השנייה - המעגנה - פתוחה לכ-800 כלי שיט.
ע"פ דעת מומחים רבים, המרינה גרמה להרס רב של רצועת החוף מאז הוקמה, עקב עצירת החול הבא מדרום. ההרס עליו מדובר הוא צמצום רוחב החוף החולי אשר בין קו המים לבין הצוקים, מצב הגורם לצמצום משמעותי מאוד בשטח לנופשים בחוף, ובחופים הצפוניים גלים המתנפצים ישירות לצוקים.
בית מנהלת המרינה מספק את השירותים הדרושים לעוגנים ולמעגנה, בהם החרפת הסירות בחודשי החורף, אחזקה ושירותי מנהלה. במרינה מתקיימות פעילויות ימיות לשייט, לחינוך ימי ותחרויות שיוט ארציות ובינלאומיות. המרינה בהרצליה מהווה חוליה במערך התיירות והספורט בים התיכון.
בפרויקט המרינה מתוכנן מלון אשר לכשיושלם יציע עוד 750 יחידות דיור לנופש ותיירות.
[עריכה] הרכב האוכלוסייה
לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לספטמבר 2003 יש בהרצליה 100,000 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.5 אחוז. רוב תושבי הרצליה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,054 נשים לכל 1,000 גברים.
לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה (8 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 67.2 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 7,529 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).
כמחצית מתושבים הם ילידי הארץ, והיתר עלו מכל גלויות ישראל, כשמתוכם כ-40 משפחות מאתיופיה. עם גל העלייה מברית המועצות בתחילת שנות ה-90, הגיעו גם להרצליה מתוכם כ-7,000 עולים.
[עריכה] ספורט
בעיר קיימת מסורת ארוכת שנים של ספורט חובבני ומקצועני. "צעדת הרצליה" נערכת מזה מספר שנים. בהתחלה היו אלה תלמידי בתי הספר בהרצליה שהשתתפו בצעדה, אך בשנים האחרונות משתתפים בה כל החפצים בכך.
בפן הספורט המקצועי, התפארה הרצליה במשך שנים בקבוצות בליגות העליונות של הענפים השונים:
- בני הרצליה בכדורסל, מחזיקת גביע המדינה לשנת 94, בה שיחקו שחקני חיזוק מצמרת הכדורסל העולמי כגון טרנס סטנסברי, דייוויד ת'רדקיל, וארל וויליאמס.
- מכבי הרצליה בכדורגל, ששבה לליגת העל לאחר העדרות בת 6 שנים במהלכה שחקה בליגת המשנה , אך כאמור חזרה הרצליה השנה 2005/6 אל קדמת הבמה של הכדורגל הישראלי.
- אליצור הרצליה בכדוריד, שהתפרקה בינתיים, ביתם של כדורידנים מצטיינים, ביניהם המאמן עקיבא לפלר, שחקן ברצלונה לשעבר.
- בני הרצליה בענף השחיה, אגודה ותיקה בענף.
כמו כן, גם אגודות הכדורעף וטניס השולחן הגיעו להשגים מרשימים בתחומם.
- הרצליה ידועה גם בנבחרות הנוער החזקות שלה, הן בכדורסל (תיכון "היובל" ונוער "בני הרצליה") והן בכדוריד (תיכון "הראשונים"). נבחרות אלה ביססו את מעמדן כטוענות קבועות לכתר האליפות מדי שנה.
- בהרצליה נמצאים מגרשי ספורט רבים, בעיקר בשכונות, ויש מקום המכיל ארבעה מגרשי ספורט גדולים ומתקני נופש לילדים הוא ה"ספורטק", השוכן ליד קניון שבעת הכוכבים. בעיר נמצא אצטדיון אחד גדול, והוא האצטדיון העירוני הרצליה.
[עריכה] ערים תאומות
מרל, גרמניה
הוליווד, פלורידה, ארצות הברית- סן ברנרדינו, קליפורניה, ארצות הברית
טולון, צרפת
אליקנטה, ספרד
פונצ'ל, מדיירה, פורטוגל
דנייפרופטרובסק, אוקראינה- קולומבוס, אוהיו, ארצות הברית
בנסקה ביסטריצה, סלובקיה
סן איסידרו, פרו
בורסה, תורכיה
ירוחם, ישראל- טייבה, ישראל
[עריכה] ראשי העיר הרצליה
- אברהם הירש (1937 - 1938)
- שמעון זאב לוין (1938 - 1943)
- בן ציון מיכאלי (1943 - 1960)
- פסח יפהר (1960 - 1966)
- ועדה קרואה בראשות נתן רוזנטל (1966 - 1967)
- יוסף נבו (1969 - 1983)
- אלי לנדאו (1983 - 1998)
- יעל גרמן (משנת 1998)
[עריכה] ראו גם
- המרכז הבינתחומי הרצליה
- המרכז החדש של הרצליה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר העיר
- תמונת לוויין של הרצליה ב־Google Maps
- תמונות של העיר מתוך ספרו של ד"ר מרדכי נאור- מראה מקום
- כ-400 תמונות מעברה של הרצליה
- המרכז החדש של הרצליה
- אתר המרינה
- הרצליה באתר אינדקס
 |
|
| ערי השרון | הוד השרון · הרצליה · חדרה · טייבה · טירה · כפר סבא · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · רמת השרון · רעננה |
| מועצות אזוריות | מועצה אזורית עמק חפר · מועצה אזורית לב השרון · מועצה אזורית חוף השרון · מועצה אזורית דרום השרון |
| מועצות מקומיות | אלפי מנשה · זמר · אבן יהודה · אליכין · כפר קאסם · כפר יונה · פרדסייה · צורן-קדימה · תל מונד · כפר שמריהו · ג'לג'וליה |
|
|
||
| ערים | אור יהודה · בני ברק · בת ים · גבעתיים · הרצליה · חולון · קריית אונו · רמת גן · רמת השרון · תל אביב-יפו |
 |
| מועצות מקומיות | אזור · כפר שמריהו | |
| מועצות אזוריות | מועצה אזורית אפעל | |
קטגוריות: יישובים בישראל | ישראל: ערים | הרצליה | הרצל
