רחובות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק בעיר רחובות. לערך העוסק בעיר הנבטית הקדומה רחובות, ראו רחובות בנגב.

רחובות

שם באנגלית	Rehovot
מחוז	המרכז
תאריך יסוד	1890
אוכלוסייה	101,900
שטח שיפוט	22,000 ד'
דירוג חברתי-כלכלי	בינוני-גבוה (7 מתוך 10)
אוכלוסיה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.5%
גילאי 5 - 9	7.9%
גילאי 10 - 14	7.8%
גילאי 15 - 19	8.2%
גילאי 20 - 29	16.3%
גילאי 30 - 44	17.5%
גילאי 45 - 59	17.9%
גילאי 60 - 64	3.9%
65 ומעלה	12%
חינוך
סה"כ בתי ספר	53
– יסודיים	29
– על-יסודיים	29
תלמידים	19410
– יסודיים	9705
– על-יסודיים	10174
מספר כיתות	705
ממוצע תלמידים לכיתה	28.2
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001

רחובות היא עיר במחוז המרכז בישראל. שטח השיפוט שלה הוא 22,000 דונם. היא הוקמה כמושבה בשנת 1890 והוכרזה כעיר בשנת 1950. רחובות ידועה בזכות מכון ויצמן למדע והפקולטה לחקלאות הנמצאים בתחומה. בעבר הייתה ידועה כעיר עם פרדסים רבים(על כן סמל התפוזים בדגלה), אך כיום אין בשטחה חקלאות הדרים פעילה והפרדסים הנטושים הולכים ונמחקים על ידי הבנייה החדשה.

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2005 יש ברחובות 101,900 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 1.6 אחוז. רוב תושבי רחובות הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,051 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני-גבוה (7 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 59.9 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 6,583 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח). ברחובות למעלה מ20% מתושבי העיר הינם עולים (רובם ממדינות חבר העמים, אתיופיה ותימן). הקהילה האתיופית מרוכזת ברובה בשכונות קריית משה ואושיות, בה נמצא גם מרכז קליטה שבו שוכנו העולים החדשים מתימן.

[עריכה] מפעלים ומוסדות ברחובות

ברחובות שוכנים שני מוסדות להשכלה גבוהה ומחקר: מכון ויצמן למדע שהוקם בשנת 1934 והפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית אשר הוקמה כתחנת מחקר נסיונית בשנת 1932. בשנות התשעים נעשה גם נסיון, אשר לא האריך-ימים, למקם בה פקולטה קטנה למדעי הרוח, של האוניברסיטה העברית. ברחובות נמצא מרכז רפואי קפלן. ברחובות מפעלי תעשייה אחדים, שהבולט בהם הוא מחלבת תנובה.

[עריכה] היסטוריה של העיר

רחובות הוקמה בזמן העלייה הראשונה תחילה כמושבה של עולים מפולין. העולים השתייכו לקבוצת "מנוחה ונחלה" שפעלה בורשה שמטרתה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון רוטשילד.

העלייה לקרקע התבצעה בשנת 1890 (תר"ן) על כ-10,000 דונם של אדמות שנקנו מבעוד מועד מבני היישוב הערבי "ח'ירבת דוראן" ששכן במקום.

בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו לייקב ראשון לציון הסמוך לרחובות. בשנת 1904 ניטעו במקום הפרדסים הראשונים אשר נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים".

בשנת 1907 הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן עוד באי שיירות מתימן, בייחוד מאזורי הערים חידאן וצעדה. העולים נקלטו מהר בגלל יכולתם לעבוד עבודה חקלאית ואף הקימו בעיר שלוש שכונות: "שכונת התימנים" וכן השכונות "שעריים" ו"כפר מרמורק" אשר שתיהן יחדיו (שעריים וכפר מרמורק) מהוות את השכונה התימנית הגדולה ביותר בכל ערי ישראל.

עם השנים החל ענף פרי ההדר להתפתח בעיר, בייחוד לאחרי מלחמת העולם הראשונה. כאשר הוקמה בשנת 1920 בעיר תחנת רכבת נבנו בקרבתה מספר בתי אריזה לפירות הדר אשר שלחו את הסחורה ברכבת אל נמל יפו ומשם לאירופה וכן נשלחה הסחורה ברכבת לשאר חלקי הארץ.

רחובות הוכרזה כעיר בשנת 1950 כאשר היו בה מעל 18,000 תושבים.

[עריכה] ראשי העיר

1950-1955 בן ציון הורוביץ

1955-1968 יצחק כץ

מגדל המאיץ ע"ש קופלר, במכון ויצמן למדע

1968-1969 משה ברזילי

1969-1978 שמואל רכטמן

1978-1989 יחזקאל הרמלך

1989-1993 מיכאל (מיש) לפידות

1993-1998 יעקב סנדלר

1998- יהושע (שוקי) פורר

[עריכה] ערים תאומות

[עריכה] קישורים חיצוניים

ראשי עיריית רחובות

בן ציון הורוביץ \| יצחק כץ \| משה ברזילי \| שמואל רכטמן \| יחזקאל הרמלך \| מיכאל לפידות \| יעקב סנדלר \| יהושע פורר

מחוז המרכז
ערים	הוד השרון · טייבה · טירה · יבנה · יהוד-מונוסון · כפר סבא · לוד · מודיעין · נס ציונה · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · ראשון לציון · רחובות · רמלה · רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה · אליכין · אלעד · באר יעקב · בית דגן · בני עי"ש · גבעת שמואל · גדרה · ג'לג'וליה · גן יבנה · זמר · כוכב יאיר · כפר ברא · כפר יונה · כפר קאסם · מזכרת בתיה · סביון · פרדסייה · צורן-קדימה · קריית עקרון · שוהם · תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר · גדרות · גזר · גן רווה · דרום השרון · חבל יבנה · חבל מודיעין · חוף השרון · לב השרון · נחל שורק · עמק חפר · עמק לוד
ועדי רובע עירוניים	נוה מונוסון