יהלום
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במינרל יהלום. לערך העוסק ביחידה בצה"ל, ראו יהל"ם.
| יהלום | |
 |
|
| תכונות המינרל | |
| הרכב כימי | פחמן , C |
| מערך קריסטלוגרפי | איזומטרי |
| צורת הגביש | צורות איזומטריות קוביות ואוקטהדרונים. קיימים גבישים תאומים. |
| צבע | משתנה. צהוב, חום או אפור חיוורים. כמו כן לבן, כחול, שחור, אדמדם, ירקרק וחסר צבע. |
| ברק | שמנוני. |
| שקיפות | שקוף עד שקוף למחצה בגבישים טבעיים. |
| פצילות | מושלמת בארבעה כיוונים, תוך כדי יצירת אוקטהדרון. |
| שבירה | דמוי קונכיה |
| קשיות | 10 בסולם מוס |
| משקל סגולי | 3.516 - 3.525 ג'/סמ"ק |
| שרטוט | לבן |
| מינרלים נלווים | מינרלים הנוצרים בסלע הקימברליט שהוא אולטרה מפי (ברזל ומגנזיום) בעיקר אוליבין. |
| סוגים | |
יהלום הוא מינרל קשה המורכב מפחמן בלבד. גביש היהלום שייך למערכה הקובית ומופיע בטבע כתמניון או כקוביה. היהלום הוא אחד הפולימורפים של פחמן. פולימורפ ידוע אחר הוא גרפיט. יהלום נקי ומושלם הוא חסר צבע, אולם זיהומים שונים (בעיקר חנקן) ופגמים במבנה הגבישי עשויים להביא לצבעים שונים: חום, צהוב, אדום ועוד. מחירי היהלומים הגולמיים נקבעים לפי צבעם ונקיונם. מחירם של יהלומים מלוטשים נקבע גם לפי איכות הליטוש.
היהלום הוא הקשה והמבריק שבמינרלים: דרגת הקושי שלו היא 10 - דרגת הקושי הגבוהה ביותר של חומרים בטבע. . היהלום נחשב לאוצר טבע והוא וראש ראשון בין אבני החן.
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה
יהלום וגרפיט בנויים מאותו יסוד, פחמן בלבד, אך צורות הגביש שלהם שונות מאוד זו מזו. התופעה מכונה פולימורפיזם (רב צורתיות) והיא תכונתה של תרכובת כימית קבועה להופיע בכמה צורות גבישיות.
היהלום הוא סריג אטומרי, ואטומי הפחמן בגבישו מסודרים בארבעונים (טטרהדרים).
[עריכה] היווצרות
היהלום נוצר בעומק האדמה בעומקים של כ-150 ועד 250 קילומטרים ובטמפרטורות של כ-1000-1200° צלזיוס. תנאים אלו שוררים במעטפת כדור הארץ מתחת ליבשות העתיקות ביותר, כמו למשל בדרום אפריקה, סיביר, מערב קנדה או ברזיל. ככל הנראה נוצרים היהלומים ממאגמות עשירות בפחמה (קרבונט). לאחר יצירתם עשויים היהלומים לשהות זמן רב במעטפת עד אשר הם מועלים אל פני השטח על ידי התפרצויות של מאגמה הנקראת קימברליט. עם התבלות הקימברליט, נודדים היהלומים בנחלים ויוצרים לעיתים מרבצים משניים בתוך הסחף. כיום מופקים רוב היהלומים ישירות מכריית הקימברליט.
ניתן לייצר יהלומים במעבדה בלחצים גבוהים המתאימים לשדה היציבות של היהלום. ניתן גם ליצור יהלומים בלחץ נמוך (פחות מלחץ אטמוספרי) בסביבה עתירת מימן.
[עריכה] מדידה
יהלומים נמדדים ביחידות של קרט שהוא 1/5 הגרם. התפוקה העולמית של היהלומים הגיעה בראשית שנות ה-90 לכ– 100 מיליון קרט בשנה.
משקלו של היהלום הגדול בעולם, ה"קולינן", אשר שייך למשפחת המלוכה הבריטית, היה 3,106 קרט שהם 621 גרם.
[עריכה] גילוי היהלום
כבר במאה ה-9 לפנה"ס היו היהלומים ידועים בהודו, ובמשך זמן רב הובאו ממנה לכל חלקי העולם של אז. לאירופה הגיעו היהלומים בימי הביניים ובמאה ה-15 החלו הנשים להתקשט בהם, תחילה בצרפת ואחר כך בכל ארצות אירופה.
[עריכה] עיבוד יהלומים
היהלומים נמצאים בטבע בכל הצורות והגדלים, אך לפני שמלטשים אותם אין הם מבהיקים וזוהרים כלל. כיום נכרים בעיקר יהלומים קטנים ובינוניים ואילו הגדולים נדירים ביותר. את היהלומים הבלתי מעובדים ממיינים על פי גודלם, צבעם וזוהרם. לאחר המיון הם נשלחים לעיבוד במרכזי הליטוש הגדולים בעולם, אשר בישראל נמצא אחד החשובים שבהם. ניסור היהלום נעשה בדסקית קטנה של ארד זרחן, אשר סובבת במהירות של 5,000 סיבובים בדקה ומנסרת את היהלום בהדרגה. היהלום הוא חומר כל כך קשה עד שחיתוכו אפשרי אך ורק באמצעות יהלום אחר, לכן מושחים את שפת הדסקית בתערובת של שמן זית ואבקת יהלומים. היהלום הגולמי, הבלתי מעובד, מאבד כ 66% - 50% ממשקלו בתהליך החיתוך והליטוש.
[עריכה] שימושי היהלום
רק כ- 20% מן היהלומים הגולמיים מתאימים לשיבוץ בעדיים ותכשיטים. ליתר יש שימוש תעשייתי, בעיקר כלהבים ושימות לחיתוך חומרים קשים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
קטגוריות: מינרלים | אבני חן | אבני החושן | מחצבים
