נס ציונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בנס ציונה - עיר במחוז המרכז בישראל. לערך העוסק בנס ציונה - אגודת סתר ציונית שפעלה בתוככי ישיבת וולוז'ין, ראו נס ציונה (אגודה).

נס ציונה
שם באנגלית	Nes Ziyyona
מחוז	מרכז
תאריך יסוד	תרמ"ד (1883)
אוכלוסייה	28,000
שטח שיפוט	16,000 ד'
ראש העירייה	יוסי שבו
דירוג חברתי-כלכלי	בינוני-גבוה (7 מתוך 10)
אוכלוסיה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.2%
גילאי 5 - 9	7.4%
גילאי 10 - 14	8.4%
גילאי 15 - 19	8.5%
גילאי 20 - 29	16.6%
גילאי 30 - 44	18.9%
גילאי 45 - 59	18.8%
גילאי 60 - 64	3%
65 ומעלה	10.2%
חינוך
סה"כ בתי ספר	13
–       יסודיים	10
–       על-יסודיים	4
תלמידים	5642
–       יסודיים	2821
–       על-יסודיים	2198
מספר כיתות	183
ממוצע תלמידים לכיתה	27.4
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001
http://www.ness-ziona.muni.il/Openning.asp?Lang=1

נס ציונה היא עיר במחוז המרכז בישראל. הוקמה בשנת 1883 כיישוב יהודי שנקרא בתחילה "נחלת ראובן" ו"ואדי חנין". שטח השיפוט שלה הוא 16,000 דונם. הוכרזה בשנת 1992 כעיר, לאחר שהייתה מושבה שנים רבות. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2003 יש בנס ציונה 26,400 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 2.9 אחוז. רוב תושבי נס ציונה הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,040 נשים לכל 1,000 גברים.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 נתונים סטטיסטיים 3 ספורט 4 ערים תאומות 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

בשנת 1878 רכש גוסטב ריסלר, טמפלר נוצרי, חלקה במקום בו נמצאת נס ציונה של היום. הוא נטע פרדס במקום בו חי לבדו. כאשר ביקר ריסלר בעיר אודסה בשנת 1882 פגש את ראובן לרר, איש "חובבי ציון". השניים סיכמו עיסקה בה יקבל הטמפלר הנוצרי, את ביתו של לרר באודסה תמורת הפרדס של ריסלר בארץ ישראל. בשנת 1883 (בתמוז תרמ"ג) הגיע לרר עם משפחתו לנחלתו בארץ ישראל. הוא מצא במקום מבנה עזוב, באר הרוסה ופרדס מוזנח. במשך כחצי שנה שיקם את המקום ואז החל לחפש מתיישבים יהודים נוספים, כדי שיוכל לקיים חיים יהודיים שלמים ("מניין" לתפילה ו"חדר" לילדים). הוא קרא ליהודים, בני היישוב הישן ובני העלייה הראשונה: "מי לחלקת אדמה פוריה ולהקמת מניין בישוב יבוא אלי". הוא אף היקצה 320 דונם מאדמותיו למתנחלים החדשים. בשנת תרמ"ח הגיע למניין הראשון. שם היישוב החדש שהוקם נקרא "נחלת ראובן".

בשנת 1891 הקים מיכאל הלפרין, מאנשי העלייה הראשונה, "מושבת פועלים" (או "חוות פועלים", כפי שנקראה אחר כך) בצפון נחלתו של ראובן לרר והציע לקרוא לה "נס ציונה". הבסיס למושבה זו היה שטח של 170 דונם, אותו מכר לרר לאגודות, שמטרתן שיפור תנאי החיים של פועלי המושבות ("אגודת אחים" והסתדרות העשרות"). מיכאל הלפרין השקיע במושבה מכספו ואף מישכן לצורך זה את נכסי המושבה. לבסוף הצליח לרתום את חברת יק"א למשימה וזו פדתה את המשכנתא על הקרקע ונטעה בה פרדס.

ב-27 באוקטובר 1898 ביקר במושבה, שנודעה גם בשם "ואדי חנין", בנימין זאב הרצל, במסגרת סיורו בארץ ישראל, בדרכו מראשון לציון לרחובות. הוא כותב ביומנו:

"עלי להשלים ולרשום את האירועים מאז שלשום, כשעזבנו את ראשון-לציון. במרחק של כחצי שעה נמצא כפר היהודים ואד אלחנין. שם קיבלו את פנינו כל בני המקום; ילדים שרו שירים, איש זקן הגיש לי לחם ומלח ויין, פרי אדמתו, הייתי אנוס לבקר כמעט בכל הבתים של האיכרים."

בשנת 1905 נרכש, על ידי חברת "גאולה", שטח בן 600 דונם, על הגבעה שבין "נחלת ראובן" ו"חוות הפועלים". באופן זה, התאחדו כל חלקיה של נס ציונה למושבה אחת. בשנת 1915 הוצב בראש הגבעה פעמון שהיה קורא לעבודה וגם מזעיק את התושבים במקרי חירום. בשל שימושים אחרים, נקראה הגבעה מאוחר יותר גם "גבעת האהבה".

בזמן השלטון העות'מני סבל היישוב קשות אך לאחר כיבושו על ידי צבא בריטניה וברוב תקופת המנדט הבריטי חי היישוב בשקט וללא הפרעות. בשנת 1921 הותקנו משאבה ומערכת צינורות, שהזרימו מים מן הבאר לבריכה שבראש הגבעה ומשם למושבה. היישוב היהודי משך אליו גם מתנחלים ערבים, שמצאו שוק לתוצרתם אצל המתיישבים היהודיים ואשר לחלקם סיפקה נס ציונה עבודה. ליד המושבה הוקם בשנת 1926 הכפר הערבי ואדי חנין ששרר בינו ובין נס ציונה שקט יחסי. היישוב היהודי השתרע ממערב לכביש הראשי (ראשון לציון - רחובות) והיישוב הערבי ממזרח לכביש. בראשית שנות ה-30 הוקם, על קרקע שהייתה שייכת למיכאל הלפרין, שנקראה "גבעת מיכאל", מרכז ששימש להכשרת גרעיני התיישבות לפני עלייתם ליישוב קבע.

במלחמת העצמאות נינטש היישוב ואדי חנין על ידי תושביו הערבים ועל אדמותיו נבנו שכונות של היישוב נס ציונה.

במהלך שנות ה-50 קלט היישוב עולים מצפון אפריקה ואירופה. ובמקום הוקמה גם מעברה לעולים ממדינות שונות ובעיקר מעירק.

[עריכה] נתונים סטטיסטיים

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדירוג חברתי-כלכלי בינוני-גבוה (7 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 62.9 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2001 היה 6,954 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).

[עריכה] ספורט

לנס ציונה קבוצת כדוריד בליגה הבכירה, א.כ. נס ציונה- ששייכת בשנים האחרונות למועדון 4 הגדולות של הליגה, אולם לא מצליחה באופן עקבי לנצח את הקבוצות הראשל"ציות. ס.כ. (סקציית כדורגל) נס ציונה, היא קבוצת הכדורגל המובילה של העיר שמשחקת בליגה הארצית, אחרי שעלתה שלוש ליגות בשלוש שנים. קבוצת כדורגל נוספת היא הפועל טירת שלום שמשחקת בליגה ב' וממוקמת בשכונת טירת שלום שהייתה במקור מאוכלסת על ידי יוצאי תימן. קבוצת הכדורסל של העיר -הפועל נס ציונה- משחקת בליגה הארצית.

[עריכה] ערים תאומות

לנס ציונה ישנן מספר ערים תאומות ברחבי העולם:

• קינגדאו
• גרנד קוויל
• פרייברג
• זולינגן
• אלאטרי
• סטארי סאץ

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר העיר
• תמונת לוויין של נס ציונה ב־Google Maps

• אתר בית חב"ד נס ציונה

• נס ציונה באתר אינדקס

• נס ציונה באתר המועצה לשימור אתרים

• יומן הרצל מביקור בנס ציונה באתר מטח

• סיפורו של מקום תולדות המושבה

מחוז המרכז
ערים	הוד השרון · טייבה · טירה · יבנה · יהוד-מונוסון · כפר סבא · לוד · מודיעין · נס ציונה · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · ראשון לציון · רחובות · רמלה · רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה · אליכין · אלעד · באר יעקב · בית דגן · בני עי"ש · גבעת שמואל · גדרה · ג'לג'וליה · גן יבנה · זמר · כוכב יאיר · כפר ברא · כפר יונה · כפר קאסם · מזכרת בתיה · סביון · פרדסייה · צורן-קדימה · קריית עקרון · שוהם · תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר · גדרות · גזר · גן רווה · דרום השרון · חבל יבנה · חבל מודיעין · חוף השרון · לב השרון · נחל שורק · עמק חפר · עמק לוד
ועדי רובע עירוניים	נוה מונוסון