פרדס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק במטע עצי פרי הדר. לערך העוסק במשמעויות אחרות של המלה "פרדס", ראו פרדס (פירושונים).
פרדס הוא מטע שבו גדלים עצי פירות הדר. בישראל, התקיימו בעבר פרדסים רבים, כחלק מכלל החקלאות שהייתה נפוצה בארץ. כיום בעקבות תיעוש ופיתוח פחתו שטחי הפרדסים, אך עדיין קיימים שטחי פרדסים רבים ברחבי הארץ. המילה 'פרדס' קשורה למילה הלועזית 'פרדייז' שמשמעותה גן עדן. ככל הנראה בעת העתיקה היווה מושג הפרדס דימוי מסוים לגן העדן.
פרדסנות היא תורת הגידול של עצי פרי הדר בפרדס.
העדות הראשונה לגידול התפוז בארץ היא מאמצע המאה ה-18. מאז שבו היהודים ליישב את ארץ ישראל במאה ה-19 הייתה הפרדסנות לאחד הענפים החשובים בכלכלת היישוב. הזן "שאמוטי" נתגלה אז בארץ ונחשב מיד למשובח ביותר בין זני התפוזים. זן זה הוא כנראה גלגול מקומי של זן אחר שהובא לארץ בימים קדומים. הזן ידוע בעולם כולו בשם "תפוז יפואי" (Jaffa Orange) והוא נחשב למותג הישראלי הידוע ביותר ברחבי העולם. מלבד ה"שאמוטי" מגדלים בארץ גם זני תפוזים אחרים כגון הטבורי (הידוע גם בכינוי וושינגטון), ו-ולנסיה, זאת על מנת להאריך את עונת הפרי, וגם פירות הדר נוספים כגון: אשכולית, אשכולית אדומה (סן רייז), מנדרינה, פומלו, פומלו אדום (צ'נדלר), פומלית (הכלאה בין פומלו ואשכולית הפופולרית מאוד ביפן), לימון, קלמנטינה ואתרוג. את החושחש אפשר למצוא גדל בר במעזבות.
לאחר הקמת המדינה הפכה הפרדסנות לאחד הענפים החקלאיים הראשיים במשק הישראלי, ופירות ההדר היו למרכיב חשוב ביותר ביצוא לאירופה ובכלכלה המתפתחת. בארץ מתאימים לגידול ההדרים קרקעות החמרה בשרון, אך פרדסי ישראל משתרעים מצפון הארץ ועד לדרומה. פירות הדר נוספים שמקורם אינו בישראל עברו איקלום לתנאי הארץ, והחלו לתת פריים.
אולם בעיית המים החלה מעיקה על הפרדסנים. ההדרים זקוקים להשקיה רבה בקיץ, ומים שסופקו בעבר בשפע מתעלות ניקוז של הביצות וכמובן משאיבה יזומה על ידי חברת מקורות למטרה זו בימים עברו, חסרים עתה. בעשור האחרון התברר כי לא ניתן עוד להמשיך ולהחזיק בענף בממדיו הנוכחיים, זאת בשל המחסור החמור במים, ולכן החלו מצטמצמים הגידולים. נכון לשנת 2006 בישראל כ-200,000 דונם הדרים, כאשר בשנים האחרונות חלה התאוששות בענף לאחר שנות שפל לא מועטות, זאת לאחר ולבעיית ההשקייה נמצא פתרון חלקי בדמות השקייה במי קולחין, ובאזורים רבים בארץ ניטעים מחדש הדרים. כ-8000 דונם חדשים ניטעו במהלך שנת 2006, כאשר נטיעות נוספות צפויות במהלך השנים הבאות. למרות כל האמור לעיל ישראל הייתה למדינה מתועשת, והמרכיב החקלאי בכלכלתה קטן משנה לשנה ועימו ירדה גם תפארתה של הפרדסנות.
פירות ההדר ובמיוחד התפוזים מישראל קנו את ליבם של תושבי אירופה בשל טעמם. תפוז הבר, שמקורו אולי בחושחש, הינו מריר וחמצמץ ומתיקותו של התפוז הישראלי היא לא מעט בשל מלאכתם המרובה של חוקרים ומדענים במכון וולקני שליד בית דגן. כיום נרתמו העובדים במכון להציל את ענף הפרדסנות, ולשמר את ימיה של ישראל כארץ ההדרים. נראה כי המאמצים לייצר זנים העמידים לתנאים יובשניים הוכתרו בהצלחה, והפרדסנים שבים לנטוע עצים מן הזן העמיד ולמלא את הארץ בניחוח ההדרים.
בתחילת התפתחות העצים גוזמים אותם הפרדסנים לשם עיצוב צורתם, ובשלב מאוחר יותר לשם הרחקת ענפים יבשים המיותרים והעלולים לשרוט את הפרי ולפגום בו, ודילול נוף העץ כל מספר שנים על מנת לרעננו, לחדשו וכתוצאה מכך לקבל פרי גדול ואיכותי יותר. טיפולים נוספים בפרדס הם הדברת עשבייה, זיבול אורגאני ודישון כימי, הניתן בדרך כלל בצורת הגמעה דרך מערכת ההשקייה, מתן חומרי הזנה שונים הנקלטים דרך עלוות העץ באמצעות ריסוסים, ומלחמה במחלות ובמזיקים, גם זאת באמצעות ריסוסים שונים. בישראל משתף ענף הפרדסנות פעולה ביחד עם ענף הכוורנות, משום שפרחי ההדרים הם מקור מזון חשוב ביותר עבור דבורת הדבש.
