הוד השרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הוד השרון
שם באנגלית	Hod HaSharon
מחוז	המרכז
תאריך יסוד	1964
אוכלוסייה	42,700
שטח שיפוט	19,239 ד'
ראש העירייה	חי אדיב
דירוג חברתי-כלכלי	8 מתוך 10
אוכלוסיה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.7%
גילאי 5 - 9	9.1%
גילאי 10 - 14	8.0%
גילאי 15 - 19	8.4%
גילאי 20 - 29	14.4%
גילאי 30 - 44	22.6%
גילאי 45 - 59	18%
גילאי 60 - 64	2.7%
65 ומעלה	8.1%
חינוך
סה"כ בתי ספר	19
–       יסודיים	13
–       על-יסודיים	8
תלמידים	7,940
–       יסודיים	3,970
–       על-יסודיים	3,611
מספר כיתות	286
ממוצע תלמידים לכיתה	26.5
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2001
http://www.hod-hasharon.muni.il/

הוד השרון היא עיר במחוז המרכז בישראל.

הוד השרון נוסדה כמושבה ב-1964 כשאוחדו של ארבע מושבות שכנות: רמתיים, כפר הדר, רמת הדר ומגדיאל. בשנת 1990 היא הוכרזה כעיר.

שטח השיפוט שלה הוא 19,239 דונם. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לספטמבר 2005 יש בהוד השרון 42,700 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.0 אחוז. רוב תושבי הוד השרון הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,016 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה (8 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 64.9 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 7,847 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).

תוכן עניינים 1 על המושבות 1.1 מגדיאל 1.2 רמתיים 1.3 כפר הדר 1.4 רמת הדר 2 סמל העיר 3 חקלאות 4 מאורעות תרפ"ט - 1929 5 הגנה על שטחי האזור 6 חינוך 7 תקשורת 8 אתרים בעיר 9 ראשי מועצה 10 ראשי עירייה 11 גלריה 12 קישורים חיצוניים

[עריכה] על המושבות

[עריכה] מגדיאל

ערך מורחב – מגדיאל

מגדיאל הוקמה בי"ב באב תרפ"ד, יולי 1924 בזמן זה התכנסו בתל אביב 12 המייסדים והחליטו יחדיו להקים יישוב עברי חדש אשר בו יעבדו פועלים עבריים. המייסדים פנו לחברת הכשרת היישוב והחליטו לקנות 4000 דונם באזור הכפר הערבי ביר עדאס השטח נקנה מהשיח' אבו קישק ועל הגבעה הקימו את הצריף הראשון. בתחילת דרכה של מגדיאל לראש הוועד נבחר שמואל זקיף ובט"ו בשבט של שנת 1925 חנכו חברי העיר את בית הכנסת הראשון ואת רשמיות היישוב. השם מגדיאל תחילה הוצע כ-"מֶגֶד" ולאחר מכן כאשר נמצא השם בתנ"ך נקבע השם כ"מגדיאל".

[עריכה] רמתיים

ערך מורחב – רמתיים

ב- 1924 התגבשה קבוצת חלוצים מהולנדיה לרכישת שטח אדמה (מעת חברת גלופ) בתוך שטחי אבו קישק ויסדו את הכפר רמתיים. בשנת 1926 עלו לרמתיים 13 אנשים. דב מוזס יחד עם דויד טריטש הגו רעיון להתיישבות פרטית במשקים זעירים וקיבלו כסף מהנדיב בהולנד האוט אקר. הרעיון היה ישוב אזרחי שלא תלוי במוסדות ומתקיים מלולים, פרדסים ורפתות. בשנת 1928 עם הזמן רוב האנשים התחתנו והקימו משפחה. הבן הראשון היה עזרא בינדר. לאחר מכן הנדיה האוט אקר נידב עוד סכום כסף ועוד 18 משפחות עלו להתיישבות. בשנת 1929 עלתה משפחת לואי רוזנבלום לרמתיים. סיפור עליית המשפחה לארץ ויישובם ברמתיים ומגדיאל הוא סיפור מיוחד של ציונות. בשנת 1918 חותם חיים ויצמן עם דוד המשפחה לואי רוזנבלום על מסירת כל עזבונו וכספו לקרן הקיימת אחרי מותו. כיוון שהיה חסוך בילדים ההסכם היה שכל מי שחי באותה תקופה וקשור אליו באופן ישיר על קרן קיימת יש לדאוג להם לסידור בארץ ישראל. בשנת 1919 לואי רוזנבלום נפטר והתחילו הסידורים לעליית המשפחה ארצה. בהתחלה חשבו ליישב את המשפחה הרחבה בעמק, אבל שני נציגי המשפחה שביקרו שם- המקום לא מצא חן בעינהם וכך נפל הפור על מגדיאל ורמתיים.ב 1928 הראשונים הגיעו למגדיאל והם המשפחות ישראל וינר, ישראל אורבך ומרדכי אורבך. ב 1929 הקצו ליתר המשפחות אדמה ברמתיים בין גני עם וירקונה (על הכביש הראשי ). כל משפחה קיבלה 17 דונם ועזרה להתחלת הדרך. הראשון שבא למקום הוא יוסף רוזנבלום שבא עם דבורה אישתו וביתו גילה. אחריו בא שלמה פרייס, אשתו לאה עם בתם יונה. שנה אחרי זה בא שמואל ויסמן אשתו סופיה ובתם טוני ומשפחת אמיל אגיד ואשתו רחל. ב 1935 באה משפחת ורקר- אליהו עם אשתו מניה והילדים לאה ישראל ושושנה. ב 1936 באה משפחת גולדברג ונטעה על החלקה הגובלת עם ירקונה פרדס בכוונה לעלות שנה אחרי זה לארץ. לדאבוננו המשםפחה נספתה בשואה והחלקה עברה לירקונה. כל המשפחות נטעו פרדס. עבדו בלול וברפת. למשפחת ויסמן הייתה חנות מכולת ששירתה את גני עם, ירקונה וחלק מרמתיים. העבודה הייתה רבה והפרנסה הייתה מועטה. בחצרות היה טבון והאמהות דאגו ממעט מצרכים לבשל ולאפות אוכל מיוחד. למרות שכסף לא היה מצוי ולאטליז של קופמן ולחנות המכולת של ויסמן שילמו בפתקאות והשתדלו לקנות מה פחות.אבל בבית היו תמיד ירקות וביצים ולא רעבו.

בהתחלה הכול זרם כרגיל הייתה כיתת גן ילדים משותף וילדי בית הספר- חלקם הלכו לבית ספר מגדיאל וחלקם לכפר מלל. ב- 1934 פתחו כיתה א' לקבוצה של 5 ילדים. המורה הייתה אהובה והגננת שרה. ב 1935 קבוצה חדשה נוספה והיו כבר כיתות א' וב' ולמדו ביחד. שנה לאחר מכן כשהיה צריך להגדיל את בית הספר ולבנות כיתות נוספות חל ויכוח בין התושבים. מביו 18 המשפחות שהגיעו כתוספת ל13 המשפחות הרוב היה שייך לגוש השמאלי והם טענו שיש בית ספר כפר מל"ל ואין צורך להקים ברמתיים בית ספר. הגוש האזרחי טען שהם רוצים לחנך ברוח אזרחית ויותר מסורתית והיות ולא הגיעו לעמק השווה ילדי כיתה ג' נישלחו ללמוד במגדיאל. בסוף 1935 כשהופיעה העלייה החמישית מגרניה רובם ניספחו לגוש האזרחי ועל ידי כך הגוש קיבל יותר כח וכסף והחליטו להמשיך בבנית בית הספר וכך משנה לשנה הוסיפו עוד כיתות.דבר זה הביא לקרע ופירוק בין שני הגושים, ונוסדו שני וועדים.

[עריכה] כפר הדר

ערך מורחב – כפר הדר

בשנת 1927, רכשו חלוצים אדמות שהיו שייכות בעבר לבני השבט הבדווי, אבו קישק. אנשים אלו היו בעברם עירוניים, רצונם היה להקים כפר יהודי חקלאי שמתבסס על גידול פירות ההדר (משום שפרדסים מסוג זה נחשבו לענף שיוכל לדאוג לפרנסה למתיישבים ומתאים גם לאדמה המסוימת שהייתה במקום. יתר על כן עסקו מתיישבים אחרים בבניית לולים ובמשקים של חיות. כשהמאמץ למימוש מטרת העבודה העברית מלווה אותם מההתחלה. בתחילת שנות ה-40 הגיעו אל כפר הדר עולים תימניים שהתיישבו במקום אשר במהלך הזמן נקרא "שיכון התימנים". כיום הוא מהווה חלק מהשכונה גני צבי בעיר.

[עריכה] רמת הדר

ערך מורחב – רמת הדר

רמת הדר נוסדה בדצמבר 1938 על ידי בני העלייה החמישית מגרמניה. הכפר זה נבנה על גבעה רמה סמוכה לכפר הדר ובקרוב לרמתיים. ההתיישבות במקום ישבה על רעיון המשקים קטנים בעוד שהלול מהווה בו מרכיב מרכזי שהתפתח עם הזמן. חברי רמת הדר רכשו ידע וניסיון שגרם להשתכללותה של האגודה החקלאית במקום, רמת הדר שווקה את תנובת המשק לכל יישובי הסביבה באופן עצמאי ללא עזרה מהמוסדות.

[עריכה] סמל העיר

סמל המועצה המקומית של הוד השרון מורכב מ:

• מעץ הדר שמאפיין את היישוב שהתקיים בזכות חקלאות והדרים - שארבעה תפוזים בצמרת לציון המיקום הגאוגרפי של ארבע המושבות בהוד השרון
• מגלגל שיניים - לציון התעשייה במקום.
• משמותיהם של 4 המושבות שהתאחדו ב-1964 ליישוב חדש ששמו הוד השרון על פי הסדר של עלייתן לקרקע.

[עריכה] חקלאות

בעלייה הרביעית (1928-1924) מחצית העולים הגיעה מפולין, החצי השני הגיע משאר ארצות מזרח אירופה. חלק מועט מן היהודים הגיעו מעיראק ותימן. כמעט כל העולים הגיעו עם משפחותיהם.הם לא שאפו לעבוד בחקלאות, העדיפו להתיישב בערים ולעסוק במסחר ובתעשייה. הם ישבו בתל אביב באזור נמל יפו. עולי העלייה הרביעית שעסקו במסחר ותעשייה , הקימו בתי-חרושת והרחיבו כמות הסוחרים בעיר ועזרו לפיתוח ולהרחבת הפרדסים. תרומתם של העלייה הרביעית לבנין הארץ היה לא קטן. הם אלו שהגדילו את הכול הבסיס הכלכלי של המדינה העומדת לקום. ב-1924 שתי קבוצות שהיו מעוניינות ברכישת קרקע חקלאית בשרון פנו לחברת הכשרת היישוב. עולי העלייה הרביעית רצו להקים יישובים חקלאיים שיהיו עצמאיים בלא עזרת מוסדות המיישבים. התעקשות של עולים על משקים באה על רקע הרעיון הציוני שהעלה את ערכו של עבודת אדמה והפנה את ההתיישבות החקלאית לעיקר התעסוקה בימים ההם. לכן גם אם לא הייתה הכשרה או ידע מוקדם כל העולים להוד השרון ולשרון בכלל ראו את עלייתם לארץ כאידאולוגיה. החקלאים עסקו בעיקר בפרדס|פרדסים. שטח נרחב מהוד השרון היה מלא בפרדסים, חלק מהם ניתן לראות עד היום בעיר.

[עריכה] מאורעות תרפ"ט - 1929

ב-1929 תקפו הערבים את היהודים בחלקים רבים של הארץ. בחברון ארע טבח נוראי ושטוף דם, נשים נאנסו באכזריות ונמחקה הקהילה. לכן, חששו במגדיאל מהתקפה של ערביי קלקיליה, אבו קישק וביר עדס ובסופו של דבר הוחלט לפנות את הנשים והילדים עד יעבור זעם. העלו אותם לעגלות ופינוהם לכפר מל"ל משום שהיו שם רפתות ומבנים רבים מבטון עמיד בניגוד למגדיאל שהייתה בנויה בלוקים. במגדיאל הייתה בריכה שסביבה עמודי בטון, לשם פינו את הגברים והם מילאו שקי חול ואטמו את הבריכה כדי להיות מוגנים. גם את הילדים והנשים של רמתיים פינו לכפר מל"ל. על הבטון הושמו מזרנים ועליהם ישנו עד שפסקו יריות הערבים.

[עריכה] הגנה על שטחי האזור

קנייה והתיישבות של יהודים בשטחים ערביים, גרמו ל"הצתת אש" בין ערביים ליהודים. בשנים הראשונות של הקמת המושבות קמו סכסוכים עם רועי צאן בדואים הכפר ביר עדס הקרוב. לכן היה קיים הצורך בארגון שמירה על המושבות. בתקופה של "המדינה שבדרך", בני המושבות נלחמו גם הם במאבק לעצמאות ובטחון המדינה במחתרות השונות ובמלחמות הקשות של ישראל כחיילי צה"ל בתקופה המאוחרת יותר.

ב-1 בדצמבר 1964 (ז' בכסלו תשכ"ה) התאחדו היישובים כאשר מספר התושבים הכולל היה כ-13,000 ואלו חיו על שטח כולל של 19,239 דונם. רק בשנת 1990, בערב יום העצמאות, התקבלה הבקשה לקבל את הוד השרון כעיר לכל דבר. מאז, הוקם בעיר קאנטרי קלאב חדש, כבישים משופצים וסלולים (שבעבר היו עשויים עפר), כיכרות וגנים ציבוריים רבים.

[עריכה] חינוך

• בתי ספר -בהוד השרון עשרה בתי ספר יסודיים שכוללים בית ספר לחינוך מיוחד שנקרא "צורים". "נוה משה" הוא בית ספר השייך לרשת חינוך עצמאית והוא כולל מספר מצומצם של תלמידים,כחמישים."בית הספר הדמוקרטי הוד השרון" פועל החל מ-2001 ולומדים בו כ-120 תלמידים.כמו כן, פועל גם בית ספר "שילה" שהוא בית ספר דתי והוא הוותיק ביותר במגדיאל. בנוסף פעיל גם בית הספר תל"י -תגבור לימודי יהדות,השם דגש על לימודי יהדות לתלמידים מסורתיים וחילונים,לומדים בו כ-600 תלמידים מכיתה א' עד ט' ואליו מגיעים תלמידים גם מכפר סבא רעננה והרצליה.שאר בתי הספר הם-ממלכתי קהילתי א',לפיד,יגאל אלון ורבין.
  • חטיבות ביניים -בהוד השרון יש שלוש חטיבות ביניים והם-"הראשונים","השחר" ו"עתידים".בית ספר תל"י לומדים גם עד כיתה ט' והוא נחשב גם יסודי וחטיבה על פי משרד החינוך ליסודי,למרות שלומדים בו גם תלמידי חטיבה.
  • תיכונים -בהוד השרון שלושה תיכונים, תיכון "הדרים", "מוסינזון" ו"רמון". בית הספר "מוסינזון" שוכן בכפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון ונהנה משירותי העירייה משום שהוא עונה על צורכי העיר.

ב-3 בספטמבר 2006 נפתח בצפון מגדיאל בית ספר תיכון חדש- "תיכון רמון", שנועד לשרת את תושבי שכונת מתחם 200 ואת תושבי גיל עמל. קיימת בעיר מחלוקת האם בנייתו ופתיחתו של בית הספר הייתה צעד נכון. כיוון שבית הספר מוסינזון יכול היה לקלוט את כל תלמידי מגדיאל.

• תנועות נוער-
  • הצופים העבריים-שבט "איתן"
  • הנוער העובד והלומד-קן "רמתיים", קן "גיל-עמל",וכן כמה מועדונים הפועלים בשכונות העיר.

בהוד השרון פועלת גם מועצת נוער עירונית שתפקידה הוא לייצג את כלל התלמידים ובני הנוער בעיר ולדאוג לזכויותיהם. מועצת הנוער בהוד השרון פעילה במיוחד והוא משמשת דוגמה למועצות נוער רבות. ובשנת 2006 זכתה מועצת הנוער לפרס הצטיינות מחוזי.

[עריכה] תקשורת

בעיר פועלים שני מקומונים-"ירוק" ו-"הוד הכפר". כמו כן יש לעיר ערוץ מקומי בכבלים אשר מתוחזק על-ידי תלמידי מגמת תקשורת מתיכון מוסינזון.

[עריכה] אתרים בעיר

• יד לבנים -עזרא בנימיני, שנבחר כראש העיר ב-1990,הקים את בית יד לבנים וכן ספריה עירונית הגדולה מן הקודמת לה.בפברואר 1992 נשלח מכתב בשם המשפחות השכולות של העיר המבקש שיוקם בית יד לבנים, מכתב לו השיב ראש העיר בחיוב. בספטמבר סוימה בנייתם של בית יד לבנים והספריה. ב-3 באוקטובר 1993 נפתח המקום.שטח המקום הוא עשרים דונם בנוסף לבניין, מקום זה משמש כפארק בעל מזרקה במרכזו, עצים, דשא, ספסלי ישיבה וגן שעשועים.

• פארק ארבע עונות -הוקם ב-1996,בפארק מדשאות רבות ומתקני שעשועים. הפארק הוקם בעקבות ההתפתחות של חלקה המערבי של העיר, ויועד עבור ילדי העיר. הפארק משמש מקום לארועי יום העצמאות בהוד השרון ולפעילויות בחופש הגדול.

• האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל -היוזמה להקמת האנדרטה עלתה עם חגיגת שישים שנה להקמת מגדיאל שנערכה בשנת 1999. שמות מייסדי היישוב נכתבו על האנדרטה. חברת המים של מגדיאל וצאצאי המייסדים השתתפו במימון הקמתו של האתר. לבד מהאנדרטה, כולל האתר גן ובו צמחייה מגוונת. האנדרטה מוארת בלילה והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מהאזור כולו ששוקם לאחרונה.

• שדרות האוטהקר-רמתיים,שדרה ירוקה אשר הוקמה לזכרו של הנדבן האוטהקר.במקום עצים ודשא ומתקני שעשועים לילדים.

[עריכה] ראשי מועצה

• בנימין אבן (1964-1969)
• משה ינוביץ' (1969-1978)
• שמחה מעוז (1982-1979)
• יצחק קדמי (1982-1983)
• אליהו שמעוני (1983-1989)
• עזרא בינימיני (1989-1990)

[עריכה] ראשי עירייה

• עזרא בינימיני (1990-2003)
• חי אדיב (2003-עכשיו)

[עריכה] גלריה

כיכר התפוז במגדיאל, מסמן את "עיר הפרדסים"	שדרות האוטקר ברמתיים	כיכר הלימון במגדיאל, מסמן את "עיר הפרדסים"	שלט הנמצא ליד אחרוני אלון התבור בהוד השרון
בית יד לבנים והספרייה לזכר חללי הוד השרון	פארק ארבע העונות	האנדרטה לזכר הראשונים במגדיאל	שדרות האוטקר ברמתיים, על שם הנדבן האוטהקר
אלון התבור בפינת הרחובות ויצמן וזלמן שז"ר

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הוד השרון

• תמונת לוויין של הוד השרון ב־Google Maps
• אתר העיר
• חדשות מהוד השרון מאת עיתון "ירוק"
• הוד השרון באתר "local"
• אתר מועצת הנוער העירונית
• אתר שבט "איתן" - צופי הוד השרון

הוד השרון

רמתיים · כפר הדר · רמת הדר · מגדיאל

השרון
ערי השרון	הוד השרון · הרצליה · חדרה · טייבה · טירה · כפר סבא · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · רמת השרון · רעננה
מועצות אזוריות	מועצה אזורית עמק חפר · מועצה אזורית לב השרון · מועצה אזורית חוף השרון · מועצה אזורית דרום השרון
מועצות מקומיות	אלפי מנשה · זמר · אבן יהודה · אליכין · כפר קאסם · כפר יונה · פרדסייה · צורן-קדימה · תל מונד · כפר שמריהו · ג'לג'וליה

מחוז המרכז
ערים	הוד השרון · טייבה · טירה · יבנה · יהוד-מונוסון · כפר סבא · לוד · מודיעין · נס ציונה · נתניה · פתח תקווה · קלנסווה · ראש העין · ראשון לציון · רחובות · רמלה · רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה · אליכין · אלעד · באר יעקב · בית דגן · בני עי"ש · גבעת שמואל · גדרה · ג'לג'וליה · גן יבנה · זמר · כוכב יאיר · כפר ברא · כפר יונה · כפר קאסם · מזכרת בתיה · סביון · פרדסייה · צורן-קדימה · קריית עקרון · שוהם · תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר · גדרות · גזר · גן רווה · דרום השרון · חבל יבנה · חבל מודיעין · חוף השרון · לב השרון · נחל שורק · עמק חפר · עמק לוד
ועדי רובע עירוניים	נוה מונוסון