בתי המשפט בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית משפט הוא ערכאה לה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית. בישראל פועלת מערכת בתי המשפט האזרחיים, ולצידם בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים, בתי משפט מינהליים. ליד בתי המשפט פועלת מערכת ההוצאה לפועל.
ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל תהא נתונה לאחד משלושת הערכאות של בתי המשפט, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לבית דין (ובלעז - "טריבונל"). ניתן לומר באופן כללי כי "בית משפט" הינו חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.
תוכן עניינים |
[עריכה] בתי המשפט האזרחיים
 |
| נשיא המדינה |
| ממשלת ישראל |
| הכנסת - משכן הכנסת |
| בתי המשפט בישראל |
| הבחירות בישראל |
| פורטל - הממשל בישראל |
חוק יסוד: השפיטה, אשר נתקבל בשנת 1984 קובע כי ישנם שלושה בתי משפט שסמכות שפיטה נתונה בידיהם: בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי ובית משפט שלום.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע את המקרים בהם תדון כל ערכאה.
בתי המשפט בישראל מחולקים למחוזות, ונדרשת סמכות מקומית כדי שבית משפט ידון בתביעה.
[עריכה] בית משפט השלום
בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה, מהווה ערכאה ראשונה לרוב הסכסוכים האזרחיים והמשפטים הפליליים.
בעניינים אזרחיים דן בית משפט השלום בתביעות שערכן פחות מ-2,500,000 ש"ח, ובתביעות בדבר חזקה ושימוש במקרקעין (וכן בתביעות נוספות, שלא כאן המקום לפרטן).
בעניינים פליליים דן בית משפט השלום בעבירות שעונשן עד שבע שנות מאסר (וכן במקרים נוספים שלא כאן המקום לפרטם).
בית משפט השלום כולל בתי משפט שלום מיוחדים:
- בית משפט למשפחה - סכסוכים בתוך המשפחה.
- בית משפט לתביעות קטנות - סכסוך אזרחי בסכום נמוך מאד.
- בית משפט לעניינים מקומיים - דיון פלילי על עבירות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית, לדוגמה: ערעור של נהג נגד דו"ח חנייה (שנרשם על-ידי פקח עירוני) והושאר על רכבו או נמסר לו ביד.
- בית משפט לתעבורה - בית-משפט, שבו יושבים שופטים מקצועיים, המנהלים תיקים בתחום התעבורה, הנהיגה והרכב. לדוגמה: אזרח המערער על דו"ח תנועה קיבל משוטר, ערעור על פסילת רישיון שרשות מוסמכת הטילה על נהג או בעל-רכב, בירור אשמה לאחר תאונת-דרכים, התנהגות של נהגי רכב ציבורי בניגוד להנחיות משרד התחבורה וכדומה.
- החלטות ראש ההוצאה לפועל בנושאים משפטיים.
בתי משפט אלה דנים בעניינים מסוימים שהוקצו להם, לשם יעילות הדיון והתמחות השופטים בבעיות הספציפיות שמעורר הדיון בכל תחום, אך הם נחשבים כחלק ממערכת בתי המשפט ואינם חיצוניים לה.
[עריכה] בית משפט מחוזי
בית המשפט המחוזי דן בכל מקרה שאינו בסמכות בית משפט השלום (או בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר), וכן בערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום, בית משפט לעניינים מינהליים וכן בעניינים נוספים.
קיימים חמישה בתי משפט מחוזיים: בנצרת למחוז הצפון, בחיפה למחוז חיפה, בתל אביב למחוז תל אביב ומחוז המרכז, בירושלים למחוז ירושלים, ובבאר שבע למחוז הדרום.
[עריכה] בית המשפט העליון
- ערך מורחב – בית המשפט העליון
בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה: שומע ערעור על החלטות בית משפט מחוזי, וערעור ברשות מיוחדת על החלטות בית משפט מחוזי בשבתו כערכאת ערעור.
בית המשפט העליון יושב גם כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), בו הוא שומע עתירות נגד רשויות המדינה, הממשלה, הכנסת, בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים. עתירות לבג"ץ אינן חייבות להיות מבוססות על זכות משפטית, אלא על עקרונות צדק כלליים. לבג"ץ כוח רב ויש האומרים כי הוא הרשות השלטונית החזקה בישראל, יותר מן הכנסת והממשלה. מקורה של סמכות בג"ץ בחקיקה בריטית מתקופת המנדט, בה לא היה בארץ ישראל פרלמנט. סמכות זו הורחבה על ידי השופט אהרן ברק במסגרת המהפכה החוקתית.
על תפקידים וסמכויות נוספים של בית המשפט העליון, ראו בערך בית המשפט העליון.
[עריכה] בתי דין
לצד מערכת בתי המשפט קיימים במדינת ישראל אף בתי דין העוסקים בעניינים ספציפיים, שהחוק מעניק להם סמכות ייחודית בעניינים מסוימים. בתי דין אלו אינם חלק ממערכת בתי המשפט, ולהם מערכות חוקים והליכים מיוחדים להם. המדובר בבית הדין לעבודה, בית הדין הרבני (ובתי דין דתיים של עדות דתיות נוספות) ובית דין צבאי. כן קיימים בתי דין נוספים (כגון בתי הדין המשמעתיים של עובדי המדינה).
ייחודם של בתי הדין הוא הן במערכות החוקים המיוחדות לפיהן כל בית דין נוהג (לדוגמה - בית הדין הרבני פוסק על פי המשפט העברי, ובית דין צבאי פוסק על פי חוק השיפוט הצבאי) והן בכך שהשופטים היושבים בדין הינם בעלי הכשרה ייחודית לעניין בו הם דנים: דיינים בעלי השכלה תורנית בבית הדין הרבני, נציגי עובדים ונציגי מעבידים בבית הדין לעבודה, וקצינים בבית הדין הצבאי. בבית הדין לעבודה ובבית הדין הצבאי יושב בדין אף אדם בעל השכלה משפטית לצד "אנשי השטח" (הקצינים ונציגי העובדים והמעבידים).
רוב המקרים שבהם דנים בתי הדין הינם מקרים בהם יש להם סמכות ייחודית הגוברת על סמכותו של בית המשפט (ולמשל עניינים הנוגעים להסכם קיבוצי הינם בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ונישואין וגירושין של יהודים בישראל שהינו בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני).
קיימים מקרים שבהם ישנה סמכות מקבילה. בית הדין הרבני מוסמך לדון, בהסכמת הצדדים, אף בסכסוכים אזרחיים המובאים בפניו, כאשר אילו אלו היו מובאים בפני בית המשפט, אף לו הייתה הסמכות לדון בכך. ישנם רבים המבקשים צו קיום צוואה מבית הדין הרבני, על אף שגם לרשם לענייני ירושה, ולבית המשפט למשפחה (שהינו חלק ממערכת בתי המשפט) סמכות לתת צו קיום צוואה.
[עריכה] בתי דין דתיים
- ערך מורחב – בתי דין דתיים
בתי דין דתיים דנים בענייני מעמד אישי, משפחה והקדשות, בעיקר בסכסוכים הקשורים לנישואין וגירושין. בתי הדין מחולקים לפי עדות דתיות בהתאם להשתייכות הדתית של בעלי הדין, לפי חלוקה שנקבעה בעיקרה בתקופת האימפריה העותמנית ועודכנה מעט מאז.
לבתי דין דתיים סמכות שיפוט יחודית לגבי נישואין וגירושין, וסמכות שיפוט מקבילה לבתי המשפט האזרחיים בעניני משפחה אחרים, המותנית לעתים בהסכמת הצדדים. ישנם הבדלים בהיקף הסמכות לפי העדות הדתיות השונות. בתחילה היה לבתי הדין הדתיים מעמד עצמאי מול בתי המשפט האזרחיים, אך פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים הכפיפה אותם לבית המשפט העליון, ולחוק האזרחי.
בתי הדין הדתיים כוללים:
- בית הדין הרבני: דן יהודים. השופט מכונה דיין. שתי ערכאות: בית הדין האזורי וערכאת ערעור בבית הדין הרבני הגדול. הדיון הוא לפי דין תורה, כלומר מסורת הפסיקה הרבנית.
- בית הדין השרעי: דן מוסלמים סונים. השופט מכונה קאדי. דן לפי החדית' השאפעי הנהוג בקרב המוסלמים באזור.
- בתי דין דרוזיים
- בתי דין לעדות נוצריות שונות הנוהגים לפי הדין הקאנוני.
[עריכה] בתי דין לעבודה
- ערך מורחב – בית הדין לעבודה
מערכת שיפוט ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית המתמחה בשפיטה בתחום משפט העבודה ועוסק בסכסוכים בין עובד למעביד כולל ארגוני עובדים. לבתי דין אלה יש שתי דרגות:
- בית הדין האזורי לעבודה
- בית הדין הארצי לעבודה
[עריכה] בתי דין צבאיים
- ערך מורחב – בית דין צבאי
מערכת השיפוט המשמעתית לפי חוק השיפוט הצבאי.
[עריכה] בתי-משפט צבאיים
בתי משפט הפועלים באזור יהודה ושומרון המוחזק בתפיסה לוחמתית על ידי צה"ל מתוקף תחיקת הבטחון באזור זה, בו לא הוחל החוק הישראלי. עיקר עיסוקם הוא בעניינים פליליים-בטחוניים.
[עריכה] ערכאות מנהליות
כולל בתי דין משמעתיים בשירות המדינה, ועשרות רבות של ועדות ערר וגופים מעין שיפוטיים היושבים בדיונים שבין האזרח לרשות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- שמעון שטרית, על השפיטה - מערכת הצדק במשפט, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
