נשיא מדינת ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הממשל בישראל |
נשיא המדינה |
ממשלת ישראל |
הכנסת - משכן הכנסת |
בתי המשפט בישראל |
הבחירות בישראל |
פורטל - הממשל בישראל |
תפקיד הנשיא במדינת ישראל הוא ייצוגי והוא מסמל את אחדות העם. סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק-יסוד: נשיא המדינה.
בעקבות שינוי בחוק ב-1998, הנשיא נבחר על-ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. לפני השינוי, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.
אם נבצר מהנשיא למלא תפקידו דרך ארעי או שהוא נמצא מחוץ לגבולות המדינה, ממלא את מקומו יושב ראש הכנסת.
הכנסת רשאית, ברוב של שלושה רבעים מחבריה, להדיח את הנשיא אם מצאה שהתנהגותו אינה הולמת את מעמדו.
לנשיא יש חסינות מוחלטת בכל הקשור לתפקידו, ואין הוא חייב למסור בעדות מידע שנודע לו כחלק ממילוי תפקידו כנשיא. כמו כן יש לנשיא, כל זמן שהוא מכהן, חסינות פרוצדורלית מוחלטת - לא ניתן להעמידו לדין פלילי.
תוכן עניינים |
[עריכה] סמכויות הנשיא
בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, לנשיא תפקיד ייצוגי בעיקרו. לנשיא סמכויות אחדות בתחום הטקסי, כגון חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל וקבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים. הנשיא משתתף בטקסים רשמיים של המדינה ומייצג אותה כלפי חוץ.
סמכות מעשית חשובה של הנשיא היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם. בדרך כלל זהו הליך מנהלי שגרתי, אך לעתים נקלע הנשיא ללחצים פוליטיים עזים לשחרורם של אסירים מסוימים, כגון יהודים שהורשעו בטרור ו/או אסירים ערבים במסגרת עסקות שבויים.
כמו כן מטיל הנשיא את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בעל הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה עמידה (זהו, על פי רוב, ראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת). וכן מורה הנשיא על פיזור הכנסת לבקשתו של ראש הממשלה.
[עריכה] המשמעות הייצוגית של בחירת האישים
משמעותו הייצוגית והסמלית של תפקיד זה הביא לכך שאף שהבחירה נעשית על-ידי פוליטיקאים, נבחרת לתפקיד אישיות בעלת שיעור קומה, שזכתה לאהדה רבה בכל שדרות העם, ולכן אפשר לחנך את הדור הצעיר לאורה. בהתאם לעיקרון זה נבחרו לתפקיד אנשים בעלי תרומה בולטת למימוש החזון הציוני, כאלה שמלבד מעורבות בחיים הציבוריים גם הגיעו להישגים מיוחדים בתחומים נוספים.
כך נבחרו לתפקיד אנשי מדע בעלי שם עולמי (חיים ויצמן ואפרים קציר), אלופי צה"ל בעלי קול ייחודי (חיים הרצוג, עזר ויצמן) ומלומדים ואנשי רוח (יצחק בן צבי, זלמן שזר, יצחק נבון). בחירתו של משה קצב לתפקיד נשיא המדינה היא נקודת מפנה מבחינה זו.
תפקיד נשיא המדינה הוא בדרך כלל תפקיד אחרון בקריירה הפוליטית של הנושא בתפקיד זה. יוצא דופן היה יצחק נבון, שביקש לנצל את הפופולריות שצבר במהלך כהונתו הראשונה כנשיא, פרש מהתמודדות על תקופת כהונה שנייה ושאף לקבל לידיו את מנהיגות מפלגת העבודה והמערך בבחירות לכנסת האחת עשרה.
[עריכה] נשיאי מדינת ישראל
שם הנשיא | תקופת חייו | פרטים ביוגרפיים | תקופת נשיאותו |
חיים ויצמן | 1874-1952 | כימאי, מראשי הציונות ונשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית | 1948-1952 |
יצחק בן צבי | 1884-1963 | היסטוריון, מראשי תנועת העבודה בארץ ישראל | 1952-1963 |
זלמן שז"ר (רובשוב) | 1889-1974 | סופר עיתונאי והיסטוריון, ממייסדי תנועת העבודה וממנהיגי ההסתדרות, חבר כנסת, ראשון שרי החינוך והתרבות | 1963-1973 |
אפרים קציר | נולד 1916 | פרופסור לביופיזיקה וחתן פרס ישראל במדעי החיים | 1973-1978 |
יצחק נבון | נולד 1921 | סופר, איש חינוך ומדינאי, סגן רה"מ ושר החינוך והתרבות, חבר כנסת בשנים 1965-1978, 1984-1992 | 1978-1983 |
חיים הרצוג | 1918-1997 | אלוף בצה"ל, מדינאי, שגריר ישראל באו"ם, חבר כנסת בין השנים 1981-1983 | 1983-1993 |
עזר ויצמן | 1924-2005 | טייס, איש צבא, חבר כנסת, ושר הביטחון, מבוני חיל האוויר הישראלי | 1993-2000 |
משה קצב | נולד 1945 | סגן ראש הממשלה, שר בממשלות ישראל, ראש עיר, וחבר כנסת בשנים 1977-2000 | משנת 2000 |
[עריכה] ציר זמן
[עריכה] מועמדים שלא נבחרו לתפקיד
- 1949 - פרופ' יוסף קלוזנר.
- 1952 - דוד בן-גוריון הציע לפיזיקאי אלברט איינשטיין להיות נשיאה השני של מדינת ישראל. איינשטיין דחה הצעה זו בטענה שהוא מעדיף להקדיש את זמנו לפיזיקה (בנוסף לקושי של להיות נשיא של מדינה שהוא לא דובר שפתה). המתמודדים לתפקיד: ח"כ מרדכי נורוק, השר לשעבר יצחק גרינבוים, ח"כ פרץ ברנשטיין.
- 1963 - ח"כ פרץ ברנשטיין
- 1973 - פרופ' אפרים אלימלך אורבך
- 1983 - השופט מנחם אלון, לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון, על הנשיאות כנגד חיים הרצוג, והפסיד, למרות היותו נציג הקואליציה, עם 57 קולות לעומת 61 שבהם זכה הרצוג.
- 1993 - יו"ר הכנסת לשעבר דב שילנסקי. בתוך מפלגת העבודה, התמודדו על התפקיד, מול עזר ויצמן, שלמה הלל ואריה אליאב.
- 1998 - ח"כ שאול עמור
- 2000 - ראש הממשלה לשעבר, ח"כ שמעון פרס, התמודד על משרת הנשיא מול משה קצב. למרות העובדה שפעלו של קצב היה פחות מוכר לציבור הישראלי, ואף על פי שנדמה היה שניצחונו של פרס מובטח, נבחר קצב, בסיבוב השני, ברוב של 63 מול 57.
בשנת 1998 ההתמודדות על תפקיד הנשיא הייתה בין הנשיא המכהן עזר ויצמן לבין חבר הכנסת שאול עמור. לראשונה, נשיא מכהן נאלץ להתמודד על הארכת כהונתו. כדי למנוע מקרה דומה בעתיד, חוקקה הכנסת תיקון לחוק יסוד: נשיא המדינה. התיקון מונע מנשיא לכהן ביותר מתקופת כהונה אחת, אך מאריך את תקופת הכהונה הבודדת לשבע שנים, במקום חמש.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חוק-יסוד: נשיא המדינה. באתר הכנסת - חוקי היסוד.
- נשיא המדינה מלקסיקון המונחים באתר הכנסת
- אתר נשיאי מדינת ישראל
נשיאי מדינת ישראל |
||||||||||||||||
|