יושב ראש הכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יושב-ראש הכנסת - ראש הרשות המחוקקת בישראל, מנהל את ענייני הכנסת, מייצג אותה כלפי חוץ, שומר על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה.

יושב-ראש הכנסת נבחר על-ידי מליאת הכנסת בהצבעה גלויה. מעת כינון כנסת חדשה ועד בחירת היושב ראש הקבוע, יושב בראש הכנסת חבר הכנסת הותיק ביותר שאינו חבר ממשלה. עד שנת 2003 החוק קבע שבמקרה כזה ישב בראש הכנסת זקן חברי הכנסת.

סגניו של יושב-ראש הכנסת נבחרים אף הם על-ידי מליאת הכנסת. היושב-ראש, או אחד מסגניו, יושב בראש הישיבות בכנסת, מנהל אותן, מעמיד שאלות להצבעה וקובע את תוצאותיה וכן את תוצאות כל הבחירות המתקיימות בכנסת. יושב-ראש הכנסת וסגניו מהווים את נשיאות הכנסת, והיא המאשרת את הגשתן של הצעות חוק פרטיות ודחיפותן של הצעות לסדר היום.

בהעדר נשיא המדינה מישראל, ממלא יושב-ראש הכנסת את תפקידו. בתוקף תפקידו כממלא מקום נשיא המדינה, יו"ר הכנסת הינו האדם השלישי בחשיבותו ובמעמדו במדינת ישראל, לאחר נשיא המדינה וראש הממשלה.

על פי המסורת, פותח יושב ראש הכנסת את חגיגות יום העצמאות בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל אשר בירושלים.

יו"ר הכנסת, מתוקף תפקידו, מוזמן לכל האירועים והטקסים הממלכתיים ורשאי לנאום בהם אם ברצונו בכך. הוא מקבל משלחות וראשי מדינות בכנסת כאשר הם מגיעים ומברך אותם במליאת הכנסת בעת שהותם, נוסע לכנסים ברחבי העולם ומשמש כנציג הכנסת והמדינה הבכיר ביותר במשלחת.

[עריכה] תנאי יו"ר הכנסת

הממשל בישראל

נשיא המדינה משה קצב

ממשלת ישראל ראש הממשלה אהוד אולמרט ממלאת מקום ראש הממשלה ציפי לבני היועץ המשפטי לממשלה הממשלה ה-31

הכנסת - משכן הכנסת יושב ראש הכנסת דליה איציק חבר כנסת ועדות הכנסת חוקי יסוד

בתי המשפט בישראל בית המשפט העליון בג"צ המשפט בישראל

הבחירות בישראל מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל פוליטיקה בישראל הפרדת רשויות בישראל

פורטל - הממשל בישראל

יו"ר הכנסת נחשב במעמדו מבחינת שכר לשר בממשלה. הוא זכאי להעסיק שלושה עוזרים פרלמנטריים בנוסף לרל"ש ומזכירות שהוא מקבל מהמשכן. יו"ר הכנסת מקבל רכב שרד ונהג צמוד, זכאי לשירותי אבטחה מטעם המדינה ורשאי לקבל דירה מטעם המדינה בירושלים אם הוא אינו תושב העיר או סביבתה הקרובה. ליו"ר הכנסת לשכה פרלמנטרית בכנסת בקומה השנייה בה הוא מקבל אורחים מהארץ וחו"ל.

יו"ר הכנסת מקבל מיד עם התמנותו לתפקיד חלקת קבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.

[עריכה] היסטוריה

באופן קבוע נבחר יו"ר הכנסת מהסיעה הגדולה בכנסת ונתמך לרוב על ידי סיעות הקואליציה ולעיתים קרובות אף מסיעות אחרות. בחלק מן הכנסות יו"ר הכנסת נבחר פה אחד עקב מועמדות יחידה וללא מתנגדים או נמנעים.
חריג אחד לבחירת יו"ר הכנסת היה נחום ניר-רפאלקס, אשר היה יו"ר הכנסת היחיד מאז הקמת המדינה אשר לא היה ממפלגת השלטון ונבחר על ידי קואליציית ניר אשר התאגדה כקואליציית אד הוק לצורך בחירתו, בניגוד לרצון מפלגת השלטון, מפא"י.

בשנת 2006, לראשונה מאז הקמת המדינה, נבחרה אישה לכהן כיו"ר הכנסת, דליה איציק ממפלגת קדימה, אשר נבחרה ברוב גדול של 107 חברי-כנסת.

[עריכה] יושבי ראש הכנסת

שם	מפלגה	תקופת כהונה
יוסף שפרינצק	מפא"י	1949 - 1959
נחום ניר	אחדות העבודה - פועלי ציון	1959
קדיש לוז	מפא"י - המערך הראשון והשני - העבודה	1959 - 1969
ראובן ברקת	המערך (השני)	1969 - 1972
ישראל ישעיהו-שרעבי	המערך (השני)	1972 - 1977
יצחק שמיר	הליכוד	1977 - 1980
יצחק ברמן	הליכוד	1980 - 1981
מנחם סבידור	הליכוד	1981 - 1984
שלמה הלל	המערך (השני)	1984 - 1988
דב שילנסקי	הליכוד	1988 - 1992
שבח וייס	מפלגת העבודה	1992 - 1996
דן תיכון	הליכוד	1996 - 1999
אברהם בורג	ישראל אחת	1999 - 2003
ראובן ריבלין	הליכוד	2003 – 2006
דליה איציק	קדימה	2006 - היום