קאדי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אסלאם | |
פורטל אסלאם | |
מושגים באסלאם | |
אללה | |
חמשת עמודי האסלאם | |
שהאדה (העדות) אלצלאה (התפילה) · אלזכאה (הצדקה) צום · אלחאג' (העלייה לרגל) |
|
אישים מרכזיים | |
מוחמד · ח'ליף ושושלות הח'ליפים נביאי האסלאם · האימאם השיעי מהדי · בני לוויתו של מוחמד |
|
ערים קדושות | חגים |
מכה אל-מדינה ירושלים נג'ף · כרבלא כופה · כאט'מיה משהד · סאמרא |
הג'רה לוח השנה המוסלמי עיד אל-פיטר עיד אל-אד'חא עשוראא ארבעין |
מבנים | תפקידים דתיים |
מסגד · מינרט מחראב · כעבה אדריכלות איסלאמית |
מואזין · מופתי מולה · אימאם אייתוללה · מרג'ע · קאדי |
טקסטים וחוקים | |
קוראן · חדית' · סונה פיקה · פתווה · שריעה |
|
אסכולות השריעה | אסכולות הכלאם |
חניפית חנבלית ג'עפרית מאליכית שפעית |
אשעריה ג'בריה מטורידי מורג'יאה מועתזילה קאדריה |
פלגים שיעים | פלגי הח'וארג' |
אתנ'א עשריה איסמאעיליה זיידים |
צאפריים אזארקה אבאדיה |
פלגים משיחיים | תנועות |
אחמדי זקרי |
סופיות והאביה סלפיה אסלאמיזם ליברליות |
פלגים אחרים | אמונות קשורות |
אומת האסלאם חמשת האחוזים המסורים דרוזים* עלאווים (אלווים)* |
באביזם בהאאים יזידים סיקיות |
* = השתייכותם לאסלאם שנויה במחלוקת |
קאדי, שופט מוסלמי הפוסק לפי חוקי השריעה, מקבץ החוקים הדתיים של האסלאם.
ברוב החברות המוסלמיות הקאדי מוסמך לדון בעברות על מצוות האסלאם, במשפט פלילי ובדיני ממון, אולם למעשה הוא דן בעיקר בעניני הקדש ודיני אישות. אנשים המתמנים לקאדי מתחייבים לפסוק לפי ספרי החוקים של האסכולה המשפטית אליהם הם משתיכים (האסכולה החניפית, האסכולה החנבלית וכדומה).
על פי המסורת המוסלמית מונה הקאדי הראשון על ידי עומר הראשון על מנת להקל על עצמו את נטל השיפוט. בתקופת החליפות הקאדים היו ממונים על ידי הח'ליף או מושל מטעמו, וחויבו לציית להם.
בישראל מוכר מעמד הקאדי בתוך בית הדין הדתי המוסלמי הנקרא בית דין שרעי (מהמילה "א-שריעה" - ההלכה המוסלמית). במדינת ישראל פועלים שבעה בתי דין שרעיים אזוריים בערים עכו, חיפה, נצרת, טייבה, יפו, באר שבע וירושלים. בנוסף להם פועלים בית הדין לערעורים והנהלת בתי הדין השרעיים, אשר ממוקמים בירושלים.
בית הדין האזורי דן בהרכב של דיין אחד (המכונה קאדי) ובית הדין השרעי לערעורים דן בהרכב של שלושה קאדים: יושב ראש ושני חברים. לקאדים (דיינים) יש מעמד של עובדי מדינה.
[עריכה] מערכת המשפט בתקופת בית עבאס
בתקופת בית עבאס הקאדים מונו על ידי החליפים, והם נהנו מסמכות מלאה, ניתן היה לערער על החלטותיהם רק בפני החליף או מושלי הפרובינציות. בראש הקאדים היה ממונה הקאדי אל קודאת, זקן השופטים, הוא היה ממונה על כל המערכת המשפטית, תפקידיו העיקריים: לפקח על תקינות עבודתם של הקאדים, ובדיקת קישורים מקצועיים של מועמדים לתפקיד. לצד הקאדים פעלו יועצים ובראשם השוהוד, עדים, תפקידם היה לפקח על תקינות ההליכים המשפטיים. העדויות בבית המשפט נכתבו על טפסים מיוחדים שנקראים שורוט, ומסמכים אלו נשמרו בבית המשפט. מערכת המשפט האסלאמית הייתה אחד המוסדות הגבוהים והחזקים שיצר האסלאם.
[עריכה] תפקידים ומוסדות הקשורים למערכת המשפט העבאסית
שורטה (משטרה)- תפקידה היה לאכוף את פסקי הדין של הקאדים ולמנוע פשעים. מוחתסיב (מפקח)- בתקופת בית אומיה המפקח פיקח על השווקים ועל המסחר המקומי. בתקופת בית עבאס רוב האוכלסיה באימפריה כבר הייתה מוסלמית, לכן הורחבו סמכויותיו. המפקח היה צריך להיות מוסלמי, ותפקידו היה לדאוג לקיום סגנון חיים אסלאמי לא רק בשווקים אלא בחיי הציבור בכללותם, לדוגמה שאנשים יבואו לתפילה בזמן, שגברים ונשים יתנהגו בצורה נאותה ושהתושבים שאינם מוסלמים יקבלו את המגבלות עליהם. המוחתסיב מונה על ידי החליף או המושל של הפרובינציה. תפקיד המפקח לא היה בחיר, ובערים הגדולות היו עוזרים הכפופים לו. מזאלם- תפקידם היה למנוע עוולות ומעשי עושק בקרב פשוטי העם מצד בעלי השררה, השליט ופקידיו. זה מוסד שיפוטי נוסף שפעל לצד הקאדים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
ערך זה הוא קצרמר בנושא אסלאם. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.