ממשלת ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הממשל בישראל

נשיא המדינה משה קצב

ממשלת ישראל ראש הממשלה אהוד אולמרט ממלאת מקום ראש הממשלה ציפי לבני היועץ המשפטי לממשלה הממשלה ה-31

הכנסת - משכן הכנסת יושב ראש הכנסת דליה איציק חבר כנסת ועדות הכנסת חוקי יסוד

בתי המשפט בישראל בית המשפט העליון בג"צ המשפט בישראל

הבחירות בישראל מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל פוליטיקה בישראל הפרדת רשויות בישראל

פורטל - הממשל בישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל. בראשה עומד ראש הממשלה, וחברים בה שרים אשר בידי ראש הממשלה הסמכות למנותם ולפטרם. בידי ממשלת ישראל הסמכות ברוב ההיבטים הממלכתיים והציבוריים, והיא מייצגת את מדינת ישראל כלפי חוץ.

מאז שנת 1968 מוסדרות בחירתה וכהונתה של הממשלה באמצעות חוק יסוד: הממשלה.

במשך שנים אחדות התקיימה בחירה ישירה של ראש הממשלה, מתוך מגמה לשנות את השיטה הפוליטית, אך מטעמים שונים היא לא צלחה ובוטלה. במרבית שנות המדינה (וגם כיום) מוטלת הקמת הממשלה על-ידי נשיא המדינה על מי שהומלץ על-ידי רוב הסיעות בכנסת. להקמת הממשלה נדרש ראש הממשלה לקבל את אמון רוב חברי הכנסת, ולכן טבעי הדבר להקים קואליציה של מפלגות אחדות (במה שכונה "מעשה מרכבה") ולמנות את ראשי המפלגות לשרים, ובכך לקבל את אמון הכנסת. יוצא דופן בעניין זה היה ראש הממשלה בנימין נתניהו שמינה לכמה משריו אנשים מקצועיים ולא חברי כנסת. התפתחה נורמה ציבורית ששרים מתפטרים מחברותם בכנסת, על מנת לפנות מקום לחברי כנסת בתחתית הרשימה המפלגתית שלהם. החל משנות ה-90 רוב הקואליציות היו צרות, אך פעמיים הוקמה ממשלת אחדות לאומית, שכללה חלק ניכר מסיעות הכנסת, שראשי המפלגות הגדולות (הליכוד והעבודה) כיהנו בה כראשי ממשלה ברוטציה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 מבנה הממשלה בישראל 2.1 ראש הממשלה 2.2 ממלא מקום ראש הממשלה 2.3 סגני ראש הממשלה 2.4 משנה לראש הממשלה 2.5 שרים 2.6 סגני השרים 2.7 ועדות השרים 3 ממשלת מעבר 4 מזכירות הממשלה 5 משרדי הממשלה 6 הממשלה הנוכחית ושריה 7 סגני שרים 8 סגני השרים בממשלה הנוכחית 9 ראו גם 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

לקראת הכרזת המדינה, ב-11 באפריל 1948, הוקמה בארץ ישראל מועצת העם כפרלמנט ביישוב היהודי ומתוך חבריה נבחרו על ידי הנהלת הסוכנות היהודית מינהלת העם, על מנת שינהלו את עניני היישוב והמלחמה. בראש המינהלה עמד דוד בן גוריון והיא כללה מלבדו 12 חברים. כשבוע בלבד לאחר בחירתה, ב-18 באפריל חולקו התיקים השונים כאשר בן גוריון קיבל את תיק הבטחון. ההחלטה החשובה ביותר של המינהלה הייתה דחיית הצעת שר החוץ האמריקאי ג'ורג' מרשל לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה וקיומה במועד שנקבע - ה־15 במאי 1948.

ב-15 במאי 1948, עת קריאת מגילת העצמאות על ידי דוד בן גוריון, הוכרז בין היתר, כי מינהלת העם הופכת להיות לממשלה הזמנית של המדינה.
הרכב הממשלה הזמנית היה זהה להרכב מינהלת העם והיא התקיימה כמעט שנה עד ה-10 במרץ 1949, מועד בו הוקמה הממשלה הראשונה, לאחר הבחירות לכנסת הראשונה.

[עריכה] מבנה הממשלה בישראל

ברשימה הבאה מובאים המוסדות והתפקידים אשר מרכיבים את הממשלה הישראלית:

[עריכה] ראש הממשלה

ערך מורחב – ראש ממשלת ישראל

ראש הממשלה ניצב בראש הרשות המבצעת במדינה, הוא בעל הסמכות הגבוה ביותר במערכת השלטון הישראלית. (אמנם החוק מגדיר את הנשיא כעומד בראש המדינה, אולם הוא מקנה לראש הממשלה את מרב סמכויות השלטון). ראש הממשלה הוא השר הבכיר בממשלה, ואחריותו היא לכל הפעילויות שלה. ראש ממשלה חובה שיהיה גם חבר הכנסת (כל שר אחר זולת רה"מ אינו חייב שיהיה חבר הכנסת). התפטר ראש הממשלה מחברותו בכנסת - רואים בהתפטרות זו גם כהתפטרותו מראשות הממשלה.

החוק קובע, כי כשראש הממשלה מתפטר- מתפטרת עמו הממשלה כולה, ויש צורך להקים ממשלה חדשה. סמכויותיו:

• הוא מייצג את הממשלה והמדינה כלפי פנים וחוץ.
• הוא מנהל את ישיבות הממשלה ואת עבודת הממשלה בכלל: קובע את סדר יומה של הממשלה ויושב ראש בישיבותיה, מנחה את מזכיר הממשלה בפרסום עניינים הנוגעים לדיוני הממשלה ולהחלטותיה וקובע את העניינים שבהם תטפל הממשלה והוא הנושא באחריות הראשית לתוצאות מדיניות הממשלה.
• שרי הממשלה אחראים בפני ראש הממשלה לתפקידים שעליהם הם ממונים.
• הוא רשאי להעביר שר מכהונתו לאחר שהודיע לממשלה על כוונתו לעשות כך, ולאחר שהעביר לשר הודעה על העברה מכהונתו. ראש הממשלה גם ממלא את מקומם של שרים שהתפטרו או שנבצר מהם למלא את תפקידם.
• הוא מפקח על עבודתן של ועדות השרים.
• ראש הממשלה הוא יושב ראש וועדת השרים לענייני ביטחון.
• הוא חותם על חוקי הכנסת.
• לראש הממשלה השפעה ניכרת בתחום המינויים העיקריים, המחייבים את אישור הממשלה.
• ראש הממשלה אינו יכול לכפות את דעתו על הממשלה באופן ישיר, אולם הוא יכול לשנות את הרכב הממשלה (תוך פיקוח וביקורת של הכנסת) באופן שיקנה לו תמיכה מרבית. הוא רשאי לפזר את הכנסת באישור נשיא המדינה ובכך להביא לעריכת בחירות חדשות.

[עריכה] ממלא מקום ראש הממשלה

ערך מורחב – ממלא מקום ראש הממשלה

התואר "ממלא מקום ראש הממשלה", להבדיל מהתארים "סגן ראש ממשלה" ו"משנה לראש הממשלה" הינו התפקיד היחיד שלו משמעות סטטוטורית ולא רק סמלית ולכן ממלא מקום ראש הממשלה, הינו שני רק לראש הממשלה בחשיבותו בתפקידי הממשלה.

תפקיד המוגדר על פי חוק יסוד: הממשלה כדלקמן:

• אחד השרים שהוא חבר הכנסת יכול שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה

• אם נעדר ראש הממשלה מן הארץ מזמן ממלא מקומו את ישיבות הממשלה ומנהל אותן.

• נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו, ממלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה; אם חלפו 100 ימים רצופים שבהם כיהן ממלא מקום ראש הממשלה במקום ראש הממשלה והוא לא חוזר למלא את תפקידו, יראוהו כמי שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.

מספר הממשלה	ראש הממשלה	ממלא מקום ראש הממשלה
21	שמעון פרס	יצחק שמיר (לפני התיקון)
22	יצחק שמיר	שמעון פרס (לפני התיקון)
23	יצחק שמיר	שמעון פרס (לפני התיקון)
30	אריאל שרון	אהוד אולמרט
31	אהוד אולמרט	ציפי לבני

[עריכה] סגני ראש הממשלה

ערך מורחב – סגן ראש הממשלה

סעיף 5(ה) לחוק יסוד: הממשלה קובע "שר יכול שיהיה סגן ראש הממשלה".

להבדיל מממלא מקום ראש הממשלה ומשימוש בתואר זה במדינות אחרות כבארצות הברית, תואר "סגן ראש ממשלה" בישראל כיום הינו סמלי בלבד וללא סמכויות. על כן אין הגבלה על מספר סגני ראש הממשלה, כאשר ממלא מקום ראש ממשלה יכול להיות אחד בלבד.

תואר "סגן ראש הממשלה" הוא תואר שלא היה קיים בשתי הממשלות הראשונות, ו"נתפר" בשנת 1952 לצרכו של השר אליעזר קפלן בימיו האחרונים, בעת שלא יכול היה לכהן יותר כשר האוצר עקב מחלתו.

[עריכה] משנה לראש הממשלה

משנה לראש הממשלה הוא תואר שנשא בו שמעון פרס בימי כהונתו כשר בממשלת שרון השנייה (10 בינואר-23 בנובמבר 2005). תואר זה אינו קיים בחוקי מדינת ישראל ואין לו משמעות סטטוטורית.

כאשר נכנסה מפלגת העבודה לממשלתו השנייה של אריאל שרון בראשית שנת 2005, דרשו אנשי המפלגה תיק בכיר, אך דרישתם לא נענתה. פרס דרש לקבל מינוי כממלא מקום ראש הממשלה אולם הנושא בתפקיד זה, אהוד אולמרט, סרב לוותר עליו. בצר להם בקשו אנשי מפלגת העבודה לשנות את חוק יסוד: הממשלה ולקבוע כי יהיו לאריאל שרון שני ממלאי מקום. משנוכחו לדעת כי לא יהיה רוב להצעתם, הציע חבר הכנסת חיים רמון הצעת פשרה לפיה ימונה מר פרס למשנה לראש הממשלה. בהסכם הקואליציוני הוגדרו סמכותיו של פרס, אולם מבחינה פורמלית, המשנה לראש הממשלה הינו שר מן המנין ותו לא.

פרס נושא בתפקיד המשנה לראש הממשלה גם בממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט החל מיום כינונה, 4 במאי 2006.

[עריכה] שרים

השרים מכהנים כחברי הממשלה, והם מופקדים בדרך כלל על משרדים ממשלתיים וכל עבודת הממשלה. אך בממשלה ממונים ומכהנים גם שרים בלי תיק, שהינם חברי ממשלה מן המניין שאינם ממונים על משרד ממשלתי, אך מוטלים עליהם תפקידים שונים, קבועים או זמניים. תפקיד של שר קרוי גם "תיק": שר הביטחון מחזיק בתיק הביטחון בממשלה, שר הבריאות מחזיק בתיק הבריאות בממשלה.

שרים אינם חייבים להיות חברי כנסת. שרים שאינם חברי כנסת יכולים להשתתף בדיוני הכנסת, אך לא בהצבעות. תפקידי השרים הם לבצע את כל הנושאים שהממשלה אחראית עליהם: יחסי חוץ, ביטחון, כלכלה, חינוך, משטרה, בריאות וכד'.

[עריכה] סגני השרים

שר הממונה על משרד ממשלתי רשאי למנות סגן שר. סגן שר פועל בכנסת או במשרד הממשלתי במסגרת העניינים והסמכויות שהוקצו לו על-ידי השר.

להבדיל משרים בממשלה, שאינם חייבים להיות חברי כנסת, סגני השרים חייבים להיות חברי כנסת והתפטרותם מהכנסת תחייב את הפסקת כהונתם.

כאשר שר מתפטר או מפוטר מהממשלה, מסיים את תפקידו גם סגן השר שמונה לאותו משרד. בנוסף, רשאים ראש הממשלה, הממשלה או השר שמינה אותו להעביר או לסיים את כהונתו של סגן שר.

[עריכה] ועדות השרים

אחת מדרכי פעולתה של הממשלה בקבלת הכרעות פוליטיות היא מינוי ועדות שרים קבועות, זמניות, או לעניינים מסוימים. תקנון הממשלה מפרט את רשימת ועדות השרים הקבועות

בישיבות ועדות השרים לענייני ביטחון לאומי, ע"פ קביעת ראש הממשלה או יושבי ראש הוועדות, נערך גם רישום סטנוגרפי. הסטנוגרמות הנרשמות וכן ההקלטות של הדיונים נשארות במסגרת מזכירות הממשלה בלבד והן אינן מופצות.

[עריכה] ממשלת מעבר

ממשלת מעבר היא מצב הנוצר בעקבות התפטרותו/פטירתו/הרשעתו של ראש הממשלה, קבלת הצבעת אי אמון על ידי הכנסת או לאחר בחירות חדשות (ועד למינוי ממשלה חדשה). בממשלת מעבר השרים אינם יכולים להתפטר וראש הממשלה אינו יכול לפטר שרים. את ממשלת המעבר לא ניתן להפיל בהצעת אי-אמון והיא אינה צריכה את אישור הכנסת במינוי שרים חדשים.

[עריכה] מזכירות הממשלה

ערך מורחב – מזכיר הממשלה

מזכירות הממשלה בראשותו של מזכיר הממשלה אחראית על: רישום פרוטוקולים, מתן שירותי מזכירות לממשלה ולועדותיה, העברת החלטות הממשלה וועדותיה לגורמי הביצוע בדרגי הממשלה השונים, מעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה, פרסום הודעות מטעם הממשלה וקיום קשר בין הממשלה ולבין הכנסת ורשויות מדינה נוספות. מזכירות הממשלה אחראית על זימונן וקיום ישיבותיהן של ועדות השרים המתכנסות במזכירות הממשלה, וזאת על-פי בקשת יושבי-הראש. בהתאם לכך אחראית מזכירות הממשלה על מתן כל השירותים המזכירותיים לחברי ועדת השרים ולועדות עצמן בעת קיום ישיבות ועדות השרים.

מזכירות הממשלה מכינה עבור ועדות השרים, בהתאם להנחיות יושב-ראש הוועדות, את סדרי היום וכן את החומר הנלווה לישיבות ועדות השרים, לרבות חומר רקע מסוגים שונים, לפי העניין.

מזכיר הממשלה אחראי להכנת סדר היום לישיבות הממשלה ולוועדות השרים. לצורך זה הוא מקיים קשר שוטף עם כל חברי הממשלה שבמהלכו מתואמות ההצעות להחלטת הממשלה וועדות השרים המונחות על שולחן הממשלה והוועדות. מזכיר הממשלה משמש דובר הממשלה ומתדרך את נציגי התקשורת בתום ישיבות הממשלה. הוא נושא באחריות לקשר בין הממשלה לבין הכנסת, יחד עם השר אשר מונה כמקשר בין הממשלה לבין הכנסת. בנוסף לאחריותו על עבודת מזכירות הממשלה מזכיר הממשלה ממלא משימות נוספות אשר מטיל עליו ראש הממשלה.

[עריכה] משרדי הממשלה

משרדי הממשלה העיקריים הם:

• משרד ראש הממשלה: ממונה על הגופים הממשלתיים הנכללים ישירות באחריותו של ראש הממשלה, ובהם שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
• משרד הביטחון: באחריותו נכללים צה"ל והתעשיות הביטחוניות. שר הביטחון נחשב לאחד התפקידים הבכירים בממשלה. בגלל חשיבות התיק והמצב הבטחוני בישראל לעיתים ראשי הממשלה החזיקו גם בתיק הביטחון.
• משרד האוצר: עוסק בגביית המסים וחולש על תקציבי כל המשרדים האחרים, ולכן זהו תפקיד מפתח. בנוסף, הוא אחראי על קביעת המדיניות הכלכלית של הממשלה וויסות הפעילות של המשק.
• משרד החוץ: אחראי על קשרי החוץ של המדינה עם העולם כולו, ניהול השגרירויות והקונסוליות ברחבי העולם, הקשר עם כל שגרירי המדינות הזרות, וכל פעילות ההסברה. זהו אחד המשרדים הבכירים שיש ולרוב הוא ניתן בידי סגן ראש הממשלה.
• משרד החינוך, התרבות והספורט: אחראי על מערכת החינוך בישראל, ועל כלל הפעילות החינוכית, המדעית, התרבותית והספורטיבית במדינה.
• משרד הבריאות: אחראי על מערכת הבריאות בישראל, הסדרת רישוי מקצועות רפואיים ופרא-רפואיים, רישוי מוסדות רפואיים, רגולציה של תרופות, מזון וטכנולוגיות רפואיות, ופיקוח על קופות החולים לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי.
• משרד הפנים: אחראי על הקשר הישיר עם האזרחים, הסדרת מעמדם החוקי, ופיקוח על העיריות יתר הרשויות המקומיות.
• משרד המשפטים: אחראי על מערכת המשפט בישראל, על ענייני חקיקה מטעם הממשלה, על מדיניות של מינוי שופטים ועל סוגיות הקשורות בחוק וממשל.
• המשרד לביטחון פנים: נושא באחריות לביטחון הפנים והסדר הציבורי, אך הוא בעיקר מזוהה כמשרד האחראי על משטרת ישראל.
• משרד הרווחה: מטפל באוכלוסיות הנזקקות לסיוע, והוא ממונה על המוסד לביטוח לאומי, העוסק במתן קצבאות וגמלאות לתושבי המדינה.
• משרד התחבורה: אחראי על ניהול התשתית התחבורתית במדינה, ביבשה באויר ובים, כולל המלחמה בתאונות הדרכים.
• משרד התקשורת: עוסק בהסדרת נושא התקשורת בארץ, ואחראי על קביעת מדיניות לחברות התקשורת השונות, ובהן חברות הטלפון והטלפון סלולרי, ואחראי על רשות הדואר.
• משרד השיכון: אחראי על מיזמי בנייה והתיישבות, שוק הנדל"ן, בניית שיכונים ושכונות חדשות, ועוד.
• משרד התשתיות הלאומיות: אחראי על תשתיות כגון חברת החשמל, אספקת המים, מחצבים כגון גז ועוד.
• משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה: אחראי על עידוד התעשיה המסחר והתעסוקה.
• המשרד להגנת הסביבה: עוסק בפיקוח ובקרה וניטור אקולוגי של מדינת ישראל.
• משרד התיירות: עוסק בפיקוח ופיתוח של תוכניות לעידוד תיירות הפנים והחוץ במדינה.
• משרד החקלאות ופיתוח הכפר: עוסק בחקלאות ובמרחב הכפרי. בין פעילויותיו העיקריות של המשרד: תכנון ופיתוח ההתיישבות, החקלאות והכפר, שירותים וטרינריים, שימור קרקע וניקוז. המשרד משתף פעולה עם גופים ציבוריים כמו מינהל מקרקעי ישראל ונציבות המים.
• המשרד לקליטת עליה: אחראי לקליטתם של העולים החדשים, המגיעים לישראל.
• משרד הדתות: אחראי על מתן שירותי דת לכלל האזרחים בישראל.

[עריכה] הממשלה הנוכחית ושריה

ערך מורחב – הממשלה ה-31

הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט הינה ממשלה שהורכבה לאחר הבחירות לכנסת ה-17 והושבעה ב-4 במאי, 2006.

הממשלה כללה עם השבעתה 25 שרים וללא סגני שרים, ובה חברים ממפלגות קדימה, העבודה-מימד, ש"ס ומפלגת גיל. ב30 באוקטובר 2006 צורפה לממשלה מפלגת ישראל ביתנו, עם שר אחד מטעמה. בעקבות כך התפטר שר המדע, התרבות והספורט אופיר פינס ולכן בינתיים מוסיף מספר השרים לעמוד על 25. באותו היום מונה גם סגן לשר הביטחון.

[עריכה] סגני שרים

סעיף 25 (א) לחוק יסוד: הממשלה קובע כי:

(א) שר הממונה על משרד רשאי, בהסכמת ראש הממשלה ובאישור הממשלה, למנות לאותו משרד, מבין חברי הכנסת, סגן שר אחד; סגן שר ייכנס לתפקידו משהודיעה הממשלה בכנסת על מינויו; לסגן שר שמונה על ידי ראש הממשלה ייקרא "סגן שר במשרד ראש הממשלה".

(ב) סגן שר יפעל בכנסת ובמשרד שנתמנה לו, בשם השר שמינה אותו ובמסגרת הענינים שמסר לו.

(ג) חבר הכנסת שפרש מסיעתו לא יתמנה לסגן שר בתקופת כהונתה של אותה כנסת; הוראה זו לא תחול על התפלגות סיעה בתנאים שנקבעו בחוק; לענין סעיף קטן זה,

"פרישה מסיעה" - כהגדרתה בסעיף 6א לחוק יסוד: הכנסת.

[יודגש, כי אין חובה למנות סגני שרים, ולא לכל שר יש סגן שר. בעבר, ניתן היה למנות לכל שר יותר מסגן שר אחד (לדוגמה, בממשלת נתניהו כיהנו חברי הכנסת יגאל ביבי ואריה גמליאל יחדיו כסגני שר הדתות; בממשלת ברק כיהנו חברי הכנסת שאול יהלום ומשולם נהרי יחדיו כסגני שר החינוך), אך עם כניסת חוק יסוד: הממשלה החדש לתוקף בשנת 2003, ניתן למנות רק סגן שר אחד בכל משרד.]

החוק גם מגדיר, בסעיפים 26-27, את דרכי פקיעת כהונתו של סגן שר:

26. פקיעת כהונתו של סגן שר

כהונתו של סגן שר נפסקת בכל אחת מאלה:

(1) סגן השר התפטר בהגשת כתב התפטרות לשר שמינה אותו;

(2) השר שמינה אותו חדל להיות שר או להיות ממונה על אותו משרד;

(3) ראש הממשלה, הממשלה או השר שמינה את סגן השר החליטו להפסיק את כהונתו; ואולם ראש הממשלה לא יעביר סגן שר מכהונתו אלא לאחר שהודיע על כוונתו לעשות כן לממשלה ולשר שמינה את סגן השר;

(4) כוננה ממשלה חדשה;

(5) סגן השר חדל להיות חבר הכנסת.

27. הפסקה כהונת סגן שר מחמת עבירה

בית המשפט שהרשיע סגן שר בעבירה יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של סגן השר ביום מתן פסק הדין.

[עריכה] סגני השרים בממשלה הנוכחית

ביום כינונה, ה־4 במאי 2006, הממשלה ה-31 לא כללה סגני שרים. ב30 באוקטובר 2006 מונה ח"כ אפרים סנה לסגן שר הביטחון.

[עריכה] ראו גם

• רשימת ראשי ממשלות ישראל
• נשים בממשלות ישראל

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: חוק יסוד: הממשלה
טקסט בוויקיטקסט: חוק הממשלה

• כל ממשלות ישראל באתר הכנסת
• משרד ראש הממשלה