באר שבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

באר שבע
שם באנגלית	Be'er Sheva
שם בערבית	بِئْرْ اَلْسَبْع
מחוז	דרום
תאריך יסוד	1900
אוכלוסייה	185,100 תושבים
צפיפות אוכלוסייה	3.4 אנשים לקמ"ר
שטח שיפוט	54,000 דונם
ראש העירייה	יעקב טרנר
דירוג חברתי-כלכלי	בינוני (5 מתוך 10)
אוכלוסיה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.1%
גילאי 5 - 9	7.5%
גילאי 10 - 14	7.4%
גילאי 15 - 19	7.4%
גילאי 20 - 29	17.2%
גילאי 30 - 44	19.9%
גילאי 45 - 59	16.8%
גילאי 60 - 64	3.4%
65 ומעלה	11.8%
חינוך
סה"כ בתי ספר	82
–       יסודיים	58
–       על-יסודיים	43
תלמידים	33,300
–       יסודיים	16,882
–       על-יסודיים	16,418
מספר כיתות	1,289
ממוצע תלמידים לכיתה	26
לפי נתוני הלמ"ס לסוף שנת 2003
http://www.beer-sheva.muni.il

באר שבע (בערבית: بِئْرْ اَلْسَبْع) היא העיר השישית בגודלה במדינת ישראל (אחרי ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון ואשדוד), השוכנת במחוז הדרום בה. העיר הגדולה והמרכזית בנגב, ושוכנת בצפונו. מכונה "בירת הנגב". שטח השיפוט שלה הוא 84,000 דונם. בבאר שבע נמצאים אוניברסיטת בן גוריון, בית חולים סורוקה, תיאטרון באר שבע, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, בית משפט מחוזי, השוק הבדואי ואנדרטת חטיבת הנגב של הפסל דני קרוון.

לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון לדצמבר 2005, יש בבאר שבע 185,100 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 0.3 אחוז. רוב תושבי באר שבע הם יהודים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,056 נשים לכל 1,000 גברים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2003, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי בינוני (5 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת תשס"ג (2002/2003) היה 55.5 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2002 היה 5,731 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,619 ש"ח).

ראש העיר הנוכחי הוא יעקב טרנר מטעם מפלגת קדימה.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 אתרים ומוסדות בעיר 2.1 אזורי תעשיה ומסחר 2.2 אתרים היסטוריים 2.3 אתרי עתיקות 2.4 מועדוני ספורט 2.5 אתרים עירוניים וממלכתיים 2.6 אתרי תרבות 2.7 מרכזי קניות גדולים 2.8 מוסדות השכלה גבוהה 3 שכונות ורחובות 3.1 שכונות 3.1.1 שכונה א' 3.1.2 שכונה ב' 3.1.3 שכונה ג' 3.1.4 שכונה ד' 3.1.5 שכונה ה' 3.1.6 שכונה ו' 3.1.7 שכונה ט' 3.1.8 נאות-לון 3.1.9 נוה-זאב 3.1.10 נוה נוי (משק עזר) 3.1.11 נחל בקע 3.1.12 נחל עשן (נוה מנחם) 3.1.13 רמות 3.1.14 שכונה י"א 3.2 רחובות עיקריים 4 ראשי העירייה 5 ערים תאומות 6 לקריאה נוספת 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

מקור השם באר שבע הוא במקרא, בספר בראשית (כ"א כ"ח-ל"א), שם מסופר כי אברהם מוכיח את אבימלך מלך גרר, על הבאר שנגזלה ממנו על ידי אנשיו, ואבימלך לוקח מאברהם את "שבע כבשות הצאן", לעדות כי הבאר נחפרה על ידי אברהם ושייכת לו, והם אף כורתים ברית במקום: "על כן קרא למקום ההוא באר שבע, כי שם נשבעו שניהם". בספר יהושע י"ט היא מוזכרת כאחת מערי שבט שמעון. באר שבע המקראית, המזוהה היום עם תל באר שבע שנמצא מצפון מזרח לעיר, הוכרזה בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית בידי אונסקו. מיקומה של הבאר הינו באתר הקרוי באר אברהם, שבאזור השוק העירוני בימינו.

אין עדויות ליישוב העיר בימי בית שני.

בסוף תקופת השלטון הרומי ובתקופה הביזנטית התקיים יישוב בבאר שבע ששרידיו נמצאים באזור השוק העירוני של היום. העיר מוזכרת גם במפת מידבא. עם הכיבוש הערבי שוב ננטשה העיר.

היישוב בבאר שבע חודש על ידי השלטון העות'מאני בשנת 1900. העיר נבנתה לפי תוכניות של מהנדסים גרמנים בתבנית של שתי וערב, כאשר רק המסגד הגדול שפונה לכיוון מכה משבש דפוס זה. בשיאה היו בה כ-1000 תושבים: כמעט כולם מוסלמים, מעט נוצרים, ויהודים בודדים.

במלחמת העולם הראשונה הייתה העיר מרכז צבאי חשוב. בשנת 1915 אף הגיעה אליה מסילת הרכבת שהמשיכה דרומה והייתה אמורה להגיע עד לקרבת תעלת סואץ אותה קיוו הצבאות התורכי והגרמני לכבוש. לשם כך נבנה הגשר מעל נחל באר שבע שהוא אחד מסמלי העיר. בבנייתו השתתפו גם פועלים יהודיים שכמה מהם נהרגו בהפצצה של חיל האויר הבריטי. ב31 באוקטובר 1917 העיר נכבשה על ידי הכוחות הבריטיים של הגנרל אלנבי אחרי כישלונות חוזרים ונשנים בהבקעת הקו העותומני באזור עזה. בקרב בלטו הפרשים הקלים האוסטרליים, והוא נחשב לקרב הרכוב הגדול האחרון בהיסטוריה. בבאר שבע שוכן בית קברות צבאי לחללי מלחמת העולם הראשונה שבו קברים של חיילים בריטים, אוסטרלים וניו זילנדים, לידו נחנכה בשנת 2002 אנדרטה לזכר החיילים העותומניים.

בימי השלטון הבריטי הייתה באר שבע עיר ערבית בת כ-3000 תושבים, אולם עד 1936 חיו בה מספר משפחות יהודיות. על פי תוכנית החלוקה של האו"ם העיר הייתה אמורה להיכלל בשטח המדינה הערבית.

במלחמת העצמאות העיר נכבשה על ידי חטיבת הנגב במסגרת מבצע יואב ב-21 באוקטובר 1948, ותושביה הלא-יהודים נמלטו. ב-20 בנובמבר הגיעו לעיר לאונרד ברנשטיין והתזמורת הפילהרמונית הישראלית להופיע בפני החיילים. [1]

בשנות ה-50 החלה בניית העיר החדשה מצפון לעיר התורכית המשמשת ברובה כמרכז מסחרי. העיר קלטה עולים רבים, ונבנתה על פי תוכנית של "עיר גנים" פרברית בה בתים צמודי קרקע מפוזרים במרחקים גדולים. אך תוכנית זו לא התאימה לתנאי הסביבה והאקלים, ובמהרה צופפו השכונות החדשות. ב-1960 נחנך בית החולים סורוקה, וב-1970 אוניברסיטת הנגב, ששמה הוסב אחר כך לאוניברסיטת בן גוריון בנגב. ב-1973 הוקמו תיאטרון באר שבע והסינפונייטה העירונית. ב-1979 ביקר בעיר נשיא מצרים אנואר סאדאת. בשנות ה-90 עם בוא גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר, קיבלה העיר תנופה מחודשת וכמעט הכפילה את שטחה הבנוי ואת אוכלוסייתה.

[עריכה] אתרים ומוסדות בעיר

[עריכה] אזורי תעשיה ומסחר העיר העתיקה עמק-שרה קריית-יהודית רסקו [עריכה] אתרים היסטוריים ביה"ס בית-המושל בית אשל הגשר התורכי באר אברהם תחנת הרכבת התורכית תחנת המשטרה הבריטית [עריכה] אתרי עתיקות באר שבע הביזנטית [עריכה] מועדוני ספורט אס"א באר שבע אס"א קאמלס בית"ר באר שבע הפועל באר שבע מועדון השחמט העירוני באר שבע מכבי באר שבע

[עריכה] אתרים עירוניים וממלכתיים אצטדיון וסרמיל בית המשפט המחוזי (מחוז דרום) בית המשפט השלום המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה העירייה יד לבנים פיקוד דרום תחנת המשטרה המחוזית תחנת המשטרה העירונית הגן הזואולוגי העירוני [עריכה] אתרי תרבות מרכז הצעירים אצטדיון וסרמיל היכל התרבות הספריה העירונית התיאטרון העירוני מוזיאון המסגד קונסבטוריון תיאטרון באר שבע הסינפונייטה הישראלית באר שבע

[עריכה] מרכזי קניות גדולים מרכז ביג 7 קניון אביה קניון הנגב קניון קריית הממשלה קניון שאול המלך חוצות להב [עריכה] מוסדות השכלה גבוהה אוניברסיטת בן גוריון המכללה האקדמית להנדסה בנגב המכללה הטכנולוגית מכללת קיי המכללה למנהל בית הספר לאומנויות הבמה

[עריכה] שכונות ורחובות

[עריכה] שכונות

[עריכה] שכונה א'

השכונה נמצאת צפונית לשכונת דרום, דרומית לשכונה ה', מערבית לשכונה ג' ומזרחית לשכונה ט'.
הוקמה כשיכון בשנות החמישים לעולים חדשים, בעיקר ממרוקו, מעיראק, מתימן ומהודו. בתחילת שנות התשעים קלטה עולים רבים מהעלייה מחבר העמים.
בסוף שנות התשעים זכתה השכונה הותיקה (שכוללת הרבה דירות עמידר ועמיגור) לשיפור מצבה בעקבות בניית מרכז הרמב"ם בדרומה, שאליו עברו עשרות זוגות צעירים.
בשכונה פועלים שני בתי ספר יסודיים (ממלכתי ודתי), בית ספר על תיכוני ממלכתי, מרכז קניות, בית חב"ד (סניף עירוני), מתנ"ס ובית מד"א עירוני.
בשכונה זו נמצא אחד מסמלי העיר, בית הכנסת העיראקי הגדול.
עם יוצאי השכונה נמנים שלום אביטן ויעקב אילון.

[עריכה] שכונה ב'

השכונה נמצאת מדרום לשכונה ד', ממזרח לשכונה ה', ממערב לשכונה ג' ומצפון לשכונה א'.
הוקמה כשיכון בשנות החמישים, השיכון יושב בתחילתו על ידי עולים בעיקר ממצרים וממרוקו, בשנות השישים קלט השיכון גם עלייה מלוב, בשנות השבעים נקלטו עולים מרוסיה וגאורגיה, בשנות התשעים מעט עולים ממדינות חבר העמים עברו לשכונה.
השכונה מתאפיינת כיום בעיקר באוכלוסייה מזדקנת.
בשכונה קיים מתנ"ס, בית ספר יסודי ובית ספר על יסודי. נמצאים בה שלושה מסמלי העיר, הקונסרבטוריון, הספריה העירונית ומועדון השחמט העירוני (שזכה לשם עולמי).

[עריכה] שכונה ג'

השכונה נמצאת ממזרח לשכונה א', מצפון לעיר העתיקה ומדרום לשכונה ד'.
השכונה הוקמה כשיכון בשנות החמישים, בתחילתה קלטה השכונה עולים ממרוקו ומתוניס, במהלך שנות השישים נקלטו עולים גם מלוב, בשנות השמונים קלטה השכונה כמות גדולה של עולים מאתיופיה ובשנות התשעים גם עולים מחבר העמים.
במהלך השנים נוצרה לשכונה תדמית שלילית של עוני ופשע בעקבות שיכון תושבי הדיור המוגן בשכונה ובה התגוררו עם השנים גם נרקומנים רבים.
כיום בצפון השכונה יש מגמה חיובית של מעבר סטודנטים רבים אליה (עקב קרבתה לאוניברסיטה), אך בשאר חלקי השכונה יש מגמה שלילית בעקבות מעבר גדול של משפחות ערבים משתפי פעולה משטחי הרשות שמדורגים בדרגה נמוכה בסולם הסוציו-אקונומי.
בשכונה פועל מתנ"ס, מרכז קניות גדול, מרכז קליטה, קופת חולים גדולה ומרכזית, שלושה בתי ספר יסודיים (אחד דתי ושניים ממלכתיים) ושני בתי ספר על יסודיים.
ניתן למצוא בשכונה שלושה מסמלי העיר, בניין העירייה, ה"בימות" ותיכון עירוני מקיף א' על שם פועה מנצ'ל, המקיף הראשון במדינה.

[עריכה] שכונה ד'

ערך מורחב – שכונה ד' (באר שבע)

נמצאת מצפון לשכונות ג', ב' ומזרחית לשכונה ו'. זו השכונה הגדולה בבאר שבע.
כוללת את:

• שכונת ד' מזרח (ו' הישנה)
• דרום

[עריכה] שכונה ה'

ערך מורחב – שכונה ה' (באר שבע)

[עריכה] שכונה ו'

[עריכה] שכונה ט'

נמצאת ממערב לשכונה ה', מצפון לשכונות נוה זאב ודרום, ממזרח לנאות לון ומדרום לשכונה י"א.
השכונה הוקמה בשנות השבעים, יושבה תחילה בעיקר על ידי עובדי קמ"ג וחלק מתושבי העיר המבוססים שיצאו מהשכונות הותיקות.
קצת לאחר הקמתה החלה להתפתח בשכונה קהילה של המגזר הדתי לאומי בשיטת ה"חבר מביא חבר".
השכונה נחשבה ונחשבת לאחת השכונות הטובות בעיר.
בשכונה פועל מתנ"ס, בית ספר על יסודי ממלכתי ושלושה בתי ספר יסודיים (דתי-ממלכתי אחד ו"יובלים", "אשכול" ו"מולדת" שהם בתי"ס ממלכתיים).

[עריכה] נאות-לון

כנראה נחשבת לשכונה היוקרתית ביותר בבאר שבע. שכונת בתים פרטיים (קוטג'ים, ווילות ובתים דו משפחתיים) במערב באר שבע. גבולות: ממזרח: שכונה ט', ממערב: הקאנטרי קלאב, מדרום: שכונות נווה זאב - חצרים, מצפון: שכונה יא'. בשכונה מספר בתי כנסת, ובמרכזה מרכז מסחרי, פארק ומגרשי כדורסל, טניס וכדורגל. "יער לון" שעל שמו נקראת השכונה צמוד לה ואף גולש פנימה.

[עריכה] נוה-זאב

השכונה נמצאת בדרום העיר ליד שכונת "דרום" ונחל בקע.

זוהי אחת השכונות החדשות בעיר ומורכבת רובה מבניינים רבי קומות/גורדי שחקים. בעלת אכלוסיה של מגוון בני מעמד הביניים. זוהי אחת השכונות הטובות והיפות ביותר בעיר.

[עריכה] נוה נוי (משק עזר)

ערך מורחב – נוה-נוי

שכונה מבודדת מעט מהעיר נמצאת דרומית לעיר העתיקה, צפונית לשכונת נחל בקע, מערבית לשכונת נווה זאב ומזרחית לעמק שרה. הוקמה כמשק חקלאי בשנות החמישים לעולים חדשים, בעיקר ממרוקו ומטוניס.

[עריכה] נחל בקע

השכונה נמצאת דרומית לנוה-נוי ונקראת על שם הנחל הסמוך.
הוקמה בתחילת שנות התשעים כאתר מגורים זמני, הגדול בישראל (2308 יחידות דיור).
אתר המגורים יושב בתחילתו על ידי עולים מברית המועצות שעלו כחלק מהעלייה מחבר העמים בשנות התשעים, לאחר מכן הוכר האתר כשכונה ונבנו בו יחידות דיור קבועות.
באמצע שנות התשעים עברו לשכונה עולים מבוססים מחבר העמים בראשות איבן פוטסקי ושפרו את מצבה, בעקבות העלייה ברמה הסוציו-אקונומית בשכונה והרחוב הדובר רוסית שבה עברו אליה הן עולים והן משפחות ותיקות והיום היא מגוונת מבחינה דמוגרפית.
בשכונה קיים בית חב"ד, מתנ"ס, מרכז ליהדות הקווקז ומרכז דואר.

[עריכה] נחל עשן (נוה מנחם)

השכונה ממוקמת בקצה המערבי של העיר, וגובלת במזרחה בשכונה י"א. זו שכונה חדשה יחסית. בניגוד לרוב העיר, השכונה מורכבת בעיקר מבתים פרטיים ובניני דירות מטופחים. בשכונה מצויים בין השאר- בית ספר תיכון, מספר גני ילדים, מרכז לזהירות בדרכים ומתנ"ס.

[עריכה] רמות

אחת השכונות החדשות בעיר. מורכבת ברובה מווילות ובתי קרקע. נחשבת לשכונה מטופחת המתאימה לבני המעמד הגבוה ומטופח . אבל, התושבים מיתלוננים על צפיפות האוכלוסין.

[עריכה] שכונה י"א

השכונה נמצאת דרום-מזרחית לנחל עשן (נוה-מנחם), ממערב לשכונה ו' החדשה ומצפון לשכונה ט'.
השכונה נקראת לעיתים רחוקות רמות ספיר, אך רק במפות ובשלטים לצד השם י"א ששגור בפי תושבי באר שבע.
השכונה הוקמה בשנות השמונים כשיכון לקליטת עולים מאתיופיה (שעד היום מהווים רוב בשכונה), אך במהלך שנות התשעים קלטה השכונה גם עולים מחבר העמים ועברו אליה תושבים מהשכונות הותיקות יותר של העיר.
בשכונה נמצאת הקרייה החרדית של באר שבע.
בשכונה פועלים שני קניונים, חמישה בתי ספר יסודיים, בית ספר על יסודי, קופת חולים ומתנ"ס.

[עריכה] רחובות עיקריים

• דרך חברון
• דרך מצדה
• שדרות טוביהו
• קרן קיימת לישראל
• המדרחוב
• הרמב"ם
• שדרות רגר (לשעבר הנשיאים)

[עריכה] ראשי העירייה

• דוד טוביהו (1950-1961)
• זאב זריזי (1961-1963)
• אליהו נאווי (1963-1986)
• משה זילברמן (1986-1989)
• יצחק רגר (1989-1997)
• דוד בונפלד (1997-1998)
• יעקב טרנר (1998 עד היום)

[עריכה] ערים תאומות

לבאר שבע יש קשרים עם 11 ערים ומחוז אחד ברחבי העולם:

• אדיס אבבה, אתיופיה
• אדנה, תורכיה
• אוני, גאורגיה
• וופרטל, גרמניה
• וויניפג, קנדה
• לה פלאטה, ארגנטינה
• ליון, צרפת
• ניש, סרביה
• סיאטל, ארצות הברית
• פרמטה, אוסטרליה
• קלוז'-נאפוקה, רומניה
• רודנהיים, גרמניה (מחוז)

[עריכה] לקריאה נוספת

• איתן כהן, באר שבע - העיר הרביעית, הוצאת כרמל, 2006.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: באר שבע

• אתר העיריה
• מפת העיר באר שבע
• באר שבע במרכז המידע להתיישבות בנגב

• תמונת לוויין של באר שבע ב־Google Maps
• באר שבע, באנציקלופדיה של מקראגשר
• מתוך "העיר הרביעית", ספרו של איתן כהן על באר שבע, כרמל 2006
• תיירות בבאר שבע - מתוך אתר מדרשת שדה בוקר
• מבנים ואתרי התיישבות היסטוריים בבאר שבע - מתוך אתר המועצה לשימור אתרים, באר שבע והדרום

מחוז הדרום
ערים	אופקים · אילת · אשדוד · אשקלון · באר שבע · דימונה · ירוחם · נתיבות · ערד · קריית גת · קריית מלאכי · רהט · שדרות
מועצות מקומיות	חורה · ירוחם · כסיפה · להבים · לקיה · מיתר · מצפה רמון · עומר · ערערה-בנגב · רמת חובב · שגב-שלום · תל שבע
מועצות אזוריות	אבו בסמה · אשכול · באר טוביה · בני שמעון · הערבה התיכונה · חבל אילות · חוף אשקלון · יואב · לכיש · מרחבים · רמת נגב · שדות נגב · שער הנגב · שפיר · תמר