בית המשפט הגבוה לצדק

בג"ץ - בית המשפט הגבוה לצדק הוא אחד מן התפקידים שממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל. במסגרת זו עוסק בית משפט בעתירות כנגד רשויות המדינה השונות, וכנגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה. מעמדו של בג"צ, סמכויותיו, ודרכי פעולתו הינם בין מאפייניו הייחודיים של המשפט בישראל.

[עריכה] אופן פעולתו של בג"ץ

עתירה עשויה להיות מוגשת כנגד מעשה או מחדל של רשות מרשויות המדינה (הממשלה, משרדי הממשלה, פקידי ציבור, הכנסת וכדומה), שלדעת העותר עומדים בסתירה לעקרונות הצדק או לחוקי המדינה.

עם הגשת העתירה, יערוך בדרך כלל בג"ץ בירור ראשוני בעניינה. אם נראה לבית המשפט שיש בעתירה ממש, יינתן בעתירה צו על תנאי, שבו נדרשת הרשות לנמק את צעדיה שכנגדם הוגשה העתירה. אם תיכשל הרשות במתן נימוק משכנע לצעדיה, יוציא בג"ץ צו מוחלט, האוסר ביצוע צעדים אלה.

לעתים מלווה הדיון בעתירה בצו ביניים מטעם בית המשפט, האוסר על הרשות לשנות את המצב הקיים בצעדים בלתי-הפיכים כל עוד מתנהל הדיון בעתירה. דוגמה: בעת דיון בעתירה שנועדה למנוע הריסה של בית, מורה צו ביניים שלא להרוס את הבית עד לסיום הדיון בעתירה; ללא צו כזה, תוכל הרשות להרוס את הבית, והדיון בבית המשפט יהפוך חסר תועלת.

עתירות רבות המוגשת לבג"ץ, המהווה ערכאה ראשונה לדיון בעתירות אלה, והדבר מטיל עומס רב על שופטי בית המשפט העליון. משום כך הוקמו בתי משפט לעניינים מנהליים, הפועלים במסגרת בתי המשפט המחוזיים. בתי המשפט לעניינים מנהליים עוסקים בחלק מהעניינים שטופלו בעבר בבג"ץ. הדבר מקל על העומס בבית המשפט העליון ומאפשר בירור מעמיק יותר של עתירות שמטופלות בבית המשפט המחוזי.

[עריכה] החלטות בולטות

בג"ץ הוא כלי רב עוצמה לעיצוב צביונה של המדינה כמדינה חופשית ושוחרת צדק, שאזרחיה מוגנים מפני שרירות לב שלטונית. רבות מהחלטותיו של בג"ץ השפיעו במידה רבה על צביונה של המדינה. דוגמאות להחלטות כאלה:

ההחלטה שבעקבותיה התאפשרו שידורי טלוויזיה בשבת.
ההחלטה שהביאה להתפטרותו של אריה דרעי מתפקיד שר הפנים, לאחר שהוגש כתב אישום נגדו.
הכרה בבן זוגו של הומוסקסואל (בג"צ 721/94 אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' יונתן דנילוביץ' ובית הדין הארצי לעבודה)
הכרה בגיורים רפורמים וקונסרבטיביים
שינוי תוואי גדר ההפרדה (בג"ץ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק ואחרים נ' ממשלת ישראל)
אישור תוכנית ההתנתקות תוך הגדלת פיצוייהם של המפונים

[עריכה] גבולות סמכותו של בג"ץ

תחת הנהגתו של הנשיא אהרן ברק, אימץ בג"ץ גישה של אקטיביזם שיפוטי, הגורסת כי בג"ץ יכול לדון גם בדברים שאינם קשורים ישירות לדברים שהובאו לפניו, וביכולתו לבטל חוקים הסותרים חוק יסוד. רבים ערערו על תפיסה זו. כמו כן, מחק בג"ץ את קריטריון "זכות העמידה" הידוע, האומר כי רק מי שנפגע אישית יכול להגיש תביעה לבג"ץ. "זכות העמידה" שימשה בעבר ככלי מרסן, והיא זכורה במיוחד במקרה של התביעה להעמיד לדין את לאה רבין, אשר נדחתה על הסף בטענה שמגיש התביעה לא נפגע אישית, ועל כן אין לו זכות עמידה. יש הטוענים, כי בהעדר כלי מרסן זה, בג"ץ מערער את היציבות השלטונית בישראל.

כגוף המותח ביקורת על פעולתה של הממשלה, ואשר לו סמכות לבטל חוק שחוקקה הכנסת, מעורר לעתים בג"ץ זעם רב בחוגים פוליטיים, המבקשים להגבילו. במיוחד מוטרדים רבים מהמגבלות שמטיל בג"ץ, שדלתותיו פתוחות גם בפני עותרים פלסטינים, על פעולתה של מערכת הביטחון. ביטוי קיצוני לכך בא בדבריו של יצחק רבין, שהביע תקווה שהרשות הפלסטינית תילחם בטרור "בלי בג"ץ ובלי בצלם".

גבולות סמכותו של בג"ץ מעסיקים לא רק את הפוליטיקאים אלא גם את המשפטנים. ויכוח ציבורי התעורר סביב הסכמתו של בג"ץ לדון בעתירה נגד מינוי של דן חלוץ לרמטכ"ל. דוגמה לכך הם דבריה של פרופ' רות גביזון:

אם אכן גס לבו של חלוץ במותם של אזרחים אגב פעולות צבאיות – לא ראוי שיהיה קצין בכיר בצה"ל. טוב שקמה זעקה, וטוב שהאלוף הסביר למה התכוון. עתירה לבג"ץ נגד מינויו היא עניין אחר לגמרי. העובדה כי בית המשפט דרש מן האלוף להסביר את עצמו פעם נוספת נראית, שוב, כהכנסת דיון ציבורי חשוב לתוך מסגרת שאינה הולמת. ההחלטה מי יהיה סגן רמטכ"ל אינה צריכה להיחתך בבית המשפט הגבוה לצדק על סמך התבטאויות פומביות שנויות במחלוקת. (ynet, 29.11.04)

למרות חשיבותו של בג"ץ, הכלים ויכולת ההתערבות שלו בממסד ובחברה בישראל, מוגבלים. במקרים בהם ניתן צו על תנאי, העתירות יכולות להביא לתוצאות מיידיות, ולעורר הדים ציבוריים. פסיקותיו, בדרך כלל אין בכוחן לפתור בעיות חברתיות עקרוניות ואינן יכולות לשמש כאלטרנטיבה לאסטרטגיה של מאבק חברתי. במרבית המקרים הן יכולות לשמש כמנוף וגיבוי ערכי ומוסרי למאבקים חברתיים, מתוקף היותו רף משפטי גבוה במדינת ישראל.