משכן הכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

משכן הכנסת

משכן הכנסת הינו מקום פעילותה העיקרי של הכנסת.

[עריכה] היסטוריה

בית פרומין כיום

ב-18 באפריל 1948 הוקמה מועצת העם. עם הכרזת העצמאות הפכה מועצת העם למועצת המדינה הזמנית ולגוף המחוקק של המדינה החדשה. עד סוף שנת 1949 התקיימו ישיבות מועצת המדינה הזמנית וישיבות הכנסת הראשונה במספר מקומות בתל אביב: מוזיאון תל אביב, בניין קולנוע "קסם" ומלון "סן-רמו".

ב-26 בדצמבר 1949 עלתה הכנסת לירושלים. תחילה קיימה את ישיבותיה בבניין הסוכנות היהודית, והחל מה-13 במרץ ישבה בבית פרומין שבמרכז העיר.

ערך מורחב – בית פרומין

[עריכה] תכנון והקמת משכן הכנסת בגבעת רם

כבר באפריל 1949 דובר על הקמת משכן הכנסת בגבעת רם. בתחילה הוצע להקימו לצד בנייני האומה, וזאת כדי ליצור קשר סמלי בין העם היושב בארץ לבין יהדות התפוצות (שנהגה לקיים קונגרסים וועידות בבנייני האומה). מיקומו של המשכן בתוך מתחם קריית הממשלה השתנה בתוכניות השונות. באחת מהן הכנסת בצד הצפון-מערבי של רחבה יצוגית יחד עם בית הנשיא ומשרד ראש הממשלה, ובאחרת היא ממוקמת באמצע קריית הממשלה, סביב לה משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד האוצר, ובית הנשיא מוקם על גבעה בחלקה הדרומי-מזרחי של הקריה, עליה נבנתה בסופו של דבר הכנסת עצמה.

לבסוף הוחלט ב1955 שמן הראוי שהמשכן יהיה לצד קריית הממשלה, במקומו הנוכחי, ולא בתוכה, וזאת כדי לסמל את הפרדת הרשויות ומשיקולים של סדרי תנועה, גישה של הציבור הרחב למבנה ושעות העבודה של הכנסת. ב-25 ביולי 1956 הוכרזה תחרות לבניית המשכן, אבל בשל העובדה שלא היה מימון לבנייה רוב האדריכלים בישראל לא נגשו לתחרות. ב-24 ביולי 1957 פורסם שבתחרות זכתה תוכניתו של האדריכל יוסף קלארווין. תשעה ימים לפני כן נודע שהברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד הוריש סכום של 1.25 מליון לירות שטרלינג (6 מיליון לירות ישראליות) למימון הבנייה.

תצלום מודל הצעתו המקורית של האדריכל יוסף קלארווין לבניין הכנסת

חבר השופטים נימק את החלטתו:

תוצאות התחרות עוררו סערה בקרב אדריכלים בישראל. העיתונאי אורי אבנרי פירסם בשבועון העולם הזה כתבה שטענה כי בפרסום תוצאות התחרות יש חשד לפרוטקציה ולשיפוט לקוי. בישיבה שערך הוועד הארצי של איגוד הארכיטקטים הוחלט לפעול כנגד הקמת משכן הכנסת לפי התוכנית שנבחרה. יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק הורה להקים ועדת מומחים, אשר פסקה לבסוף לטובת התוכנית הזוכה בתחרות.

אבן הפינה הונחה ב־14 באוקטובר 1958 במעמד נשיא המדינה יצחק בן צבי, ואלמנת התורם, הברונית דורותי רוטשילד. אולם התוכנית עצמה, והן עצם זכייתו של קלרויין היו נתונות במחלוקת, ובתהליך התכנון שותפו אדריכלים נוספים, בהם דב כרמי ובנו רם. עיצוב פנים הבניין הופקד בין השאר בידי דורה גד. את הקיר הדרומי של אולם המליאה, הקיר שמאחורי בימת היושב ראש עיצב דני קרוון, ושם היצירה: "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך". הבניין נחנך ב־30 באוגוסט 1966.

[עריכה] מבנה המשכן וחדריו

[עריכה] הכניסה למתחם ורחבת הכנסת

פסל המנורה בדמות מנורת שבעת הקנים

על מנת להגן על רחבת הכנסת מפני ירי אפשרי מכיוון הגבול הירדני (לפני מלחמת ששת הימים), הוחלט למקם את הכניסה ואת רחבת הכנסת בצידו הצפוני של המשכן. בכניסה הראשית למתחם עומדים שלושה שערי ברזל המוקדשים לזכר השואה, ומסמלים את חורבן יהדות אירופה ואת היציאה משעבוד לגאולה. השערים עוצבו בידי הפסל דוד פלומבו. מול הכניסה, מחוץ למתחם, מוצב פסל המנורה בדמות מנורת שבעת הקנים, בעיצובו של הפסל האנגלי-יהודי בנו אלקן, תרומתם של חברי הפרלמנט הבריטי. רחבת הכנסת בפתח המשכן משמשת לטקסים רשמיים, בהשתתפות משמר הכנסת. אלמנטים בולטים נוספים בפתח המשכן: אנדרטה לזכר חללי מלחמת העצמאות, עמודי בטון העוטפים את מבנה הכנסת, "שער השבטים" - דלת הכניסה.

[עריכה] אולם המליאה

באולם 116 מקומות ישיבה לחברי הכנסת מלבד המקומות סביב שולחן הממשלה. בראש האולם ניצבת בימת היושב ראש, ממנה מתנהל הדיון. בנוסף, באולם שני יציעים: התחתון - לאורחים נכבדים ולתקשורת, העליון - לקהל הרחב. הקיר הדרומי של אולם המליאה תוכנן על ידי האמן, דני קרוון [1] - המכונה "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך" (על פי תהילים קכ"ו, פסוק 6).

[עריכה] חדרי ישיבות

חדרי הישיבות משמשים בפעילות השוטפת של הכנסת. בקומה הראשונה של הבניין ממוקמים תשעה מתוך שנים-עשר חדרי הישיבות של ועדות הכנסת הקבועות. כמו כן, קיים חדר לישיבות ממשלה בו היא מתכנסת בעיקר לאירועים מיוחדים.

[עריכה] טרקלין שאגאל

עוצב בידי האמן מארק שאגאל ומשמש לקבלות פנים ממלכתיות ולאירועים מיוחדים.

[עריכה] אגפים לשירות חברי הכנסת ועוזריהם

• ספריית הכנסת - מכילה חומר פרלמנטרי, מדיני ומשפטי, מסופי מחשב, ספרים, עיתונות וכתבי-עת.
• ארכיון הכנסת - בו נאספים פרוטוקולים, התכתבויות, צילומים ופרסומים.
• מזנון חברי הכנסת - סגור לקהל הרחב ולצלמים. במקום מתקיימות פגישות בלתי רשמיות בין חברי הכנסת.
• בית כנסת.
• לשכות של חברי הכנסת ואודיטוריום (באגף החדש). דני קרוון תכנן גם את קיר העץ הקדמי של האודיטורים [2].

[עריכה] אתרים חיצוניים

• משכן הכנסת בגבעת רם: תכנון ובנייה (מתוך אתר הכנסת)
• סיור וירטואלי במשכן הכנסת
• תמונות ירושלים - הכנסת