היועץ המשפטי לממשלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
| נשיא המדינה |
ממשלת ישראל
|
| הכנסת - משכן הכנסת |
| בתי המשפט בישראל |
| הבחירות בישראל |
| פורטל - הממשל בישראל |
היועץ המשפטי לממשלה העומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי, ובתוקף תפקידו זה אחראי להגנה על שלטון החוק במובן המהותי-ערכי במדינת ישראל ועל האינטרסים הציבוריים מפני פגיעה אפשרית מצד רשויות השלטון. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי ההשפעה בדמוקרטיה הישראלית, ומוסד מרכזי במסגרת שיטת המשפט הישראלית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה
ליועץ המשפטי לממשלה תפקידים רבים, ובהם: ראש התביעה הכללית מטעם המדינה, המייעץ לממשלה בעניינים משפטיים, המייצג את רשויות המדינה בבתי המשפט, ומייעץ בהכנת תזכירי חוק של הממשלה בכלל ושר המשפטים בפרט (כן הוא בוחן ומייעץ להצעות חוק פרטיות של חברי כנסת). על אף חשיבותו הגדולה של התפקיד, עד לשנה זו (2004) עדיין לא הוגדרו בחוק מעמדו, סמכויותיו, תפקידיו, תנאי העסקתו, אופן מינויו ופיטוריו של היועץ.
[עריכה] הליך מינויו של היועץ המשפטי לממשלה
ב-1997 הוקמה ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס מאיר שמגר לבחינת אפשרויות החקיקה העתידית בנושא, והמליצה כי תואר משרתו ישונה ל"היועץ המשפטי הראשי", בהתאם לאחריותו על שמירת שלטון החוק בכל רשויות השלטון, ולא רק בממשלה. כן המליצה כי יהיה ממונה על ידי הממשלה ע"פ המלצות ועדה מקצועית ציבורית, שתכלול חמישה חברים: שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שר משפטים לשעבר, חבר כנסת שיבחר על ידי ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, עורך דין שיבחר על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, מומחה בתחום המשפט הציבורי ובתחום דיני עונשין מהאקדמיה שיבחר על ידי ראשי הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות בישראל, במטרה להבטיח בחירת אדם ראוי ובעל הכישורים המתאימים לתפקיד.
נהוג שההחלטה על מינוי היועץ המשפטי מתוך רשימת המועמדים המומלצים שמגישה הועדה הציבורית, נעשית על ידי שר המשפטים, והחלטתו מובאת לאישור הממשלה, שבדרך כלל מאשרת את המינוי.
אופן ביצועו של התפקיד נגזר במידה רבה מאופיו של האדם המאייש את התפקיד. שניים מהיועצים המשפטיים, אהרן ברק ויצחק זמיר, שהגיעו לתפקיד מהאקדמיה, בלטו בנחרצות שהפגינו לשמירת שלטון החוק בישראל. גישה אינטרסנטית, להבדיל מגישה ממלכתית, מביאה את הממשלה לתור אחר יועץ משפטי שיאפשר לה לעשות ככל העולה על רוחה. גישה זו הגיעה לכלל שערוריה במינוי של רוני בר-און לתפקיד זה, כחלק מעסקה שנועדה להציל את אריה דרעי. אירועים אלו כונו בתקשורת פרשת בר-און חברון. מינויו של בר-און ליועץ המשפטי התקבל במורת רוח בקהיליה המשפטית, והיו רבים שסברו שאין לו את האישיות והידע המשפטי המתאימים לתפקיד, דבר שהביא להתפטרותו המהירה.
[עריכה] תפקידי משנה ליועץ המשפטי לממשלה
- משנה ליועץ המשפטי לממשלה לייעוץ
- משנה ליועץ המשפטי לממשלה לחקיקה
- משנה ליועץ המשפטי לממשלה למשפט עברי
- משנה ליועץ המשפטי לממשלה לתפקידים מיוחדים
- משנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים אזרחיים
- משנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פליליים
- משנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים פיסקאליים-כלכליים
[עריכה] היועצים המשפטיים לממשלה
| שם | תקופת כהונה |
| יעקב שמשון שפירא | 1948‑1950 |
| חיים כהן | 1950‑1960 |
| גדעון האוזנר | 1960‑1963 |
| משה בן זאב | 1963‑1968 |
| מאיר שמגר | 1968‑1975 |
| אהרן ברק | 1975‑1978 |
| יצחק זמיר | 1978‑1986 |
| יוסף חריש | 1986‑1993 |
| מיכאל בן יאיר | 1993‑1997 |
| רוני בר-און | 1997 |
| אליקים רובינשטיין | 1997‑2004 |
| מני מזוז | 2004‑ |
[עריכה] קישורים חיצוניים
- היועץ המשפטי לממשלה, באתר של משרד המשפטים
| יעקב שמשון שפירא | חיים כהן | גדעון האוזנר | משה בן זאב | מאיר שמגר | אהרן ברק | יצחק זמיר | יוסף חריש | מיכאל בן יאיר | רוני בר-און | אליקים רובינשטיין | מני מזוז |
