מוזילה פיירפוקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה דורש עדכון ערך זה עוסק בנושא אקטואלי או כזה המשתנה במהירות, ומאז העריכה האחרונה של הערך ארעו מאורעות הדורשים את עדכונו. |
 |
|
|---|---|
 העמוד הראשי של ויקיפדיה העברית במוזילה פיירפוקס 1.0 במערכת Windows XP |
|
| פיתוח | קרן מוזילה |
| גרסה אחרונה | 2.0 ב-24 באוקטובר, 2006 |
| מערכת הפעלה | חלונות, מקינטוש, לינוקס ועוד |
| רשיון | GPL\MPL |
| קטגוריה | דפדפן |
| דף בית | mozilla.com/firefox |
מוזילה פיירפוקס (Firefox, במקור "Phoenix", לתקופה קצרה "Mozilla Firebird") הוא דפדפן אינטרנט בקוד פתוח המפותח על ידי קרן מוזילה ומאות מתנדבים. כ־25 מיליון הורדות ב־99 הימים הראשונים מאז שחרורה של הגרסה היציבה הראשונה, 1.0, הפכו אותו למוצר הקוד הפתוח הנפוץ ביותר בקרב משתמשים ביתיים.
כיום, הגרסה היציבה החדשה ביותר של פיירפוקס היא גרסה 2.0 ששוחררה ב-24 לאוקטובר 2006. נכון לעכשיו, גרסה 2.0 עדיין לא זמינה בעברית.
מטרת פיתוחו של פיירפוקס היא ליצור דפדפן קל, מהיר, פשוט וגמיש העומד בפני עצמו. פיירפוקס מבוסס על הדפדפן של חבילת היישומים "Mozilla Suite". פייירפוקס הפך למוקד המאמצים של מפתחי מוזילה (יחד עם לקוח הדואר האלקטרוני "Thunderbird"), והוא מחליף כיום את ה־Mozilla Suite כמוצר המרכזי של הקרן.
תכונותיו המרכזיות של הדפדפן כוללות חוסם חלונות קופצים מובנה, תמיכה בערכות נושא (סקינים), גלישת אינטרנט באמצעות לשוניות (טאבים), תמיכה מלאה בתקנים ואפשרות להתקנת הרחבות (Extensions) להגדלת השימושיות של הדפדפן. על אף שדפדפנים נוספים הציעו גם הם תכונות אלה בעבר, פיירפוקס היה הדפדפן הראשון שיישם אותן באופן נרחב.
פיירפוקס זכה לתשומת לב רבה כתחליף לדפדפנים אחרים כדוגמת Internet Explorer (IE) של חברת מיקרוסופט. נכון להיום (יולי 2006) אחוז השימוש בדפדפן עומד על יותר מ־13% מכלל הדפדפנים[1]. תומכים רבים מאמינים שפיירפוקס יוסיף להקטין את אחוזי השימוש ב־IE, ואולי אף יצית מחדש את מלחמת הדפדפנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
דייב היאט (Hyatt) ובלייק רוס (Ross) החלו בפיתוח מיזם הפיירפוקס כזרוע ניסויית נפרדת של Mozilla Suite. הם האמינו שהדרישות הפרסומיות בשל החסות שהעניקה נטסקייפ (Netscape) והחיבה המוגזמת לשכלולים מצד המפתחים פגעו בדפדפן מוזילה. כדי להלחם בשימוש ההולך וגובר של מוזילה במשאבי מחשוב, הם יצרו דפדפן בו הם ראו תחליף לדפדפן של Mozilla Suite.
את פיירפוקס ניתן להפעיל בכל מערכת הפעלה בזכות השימוש בשפת הממשק XUL. בזכות התמיכה של פיירפוקס ב־XUL, יש באפשרותם של משתמשים להרחיב את יכולותיו של הדפדפן על ידי יצירת ערכות נושא חדשות והרחבות. תוספות אלה היוו בעבר סכנות מבחינת אבטחה, אך עם השקתה של גרסה 0.9, פתחה קרן מוזילה את "Mozilla Update", אתר המרכז את ההרחבות וערכות הנושא שאושרו כבטוחות לשימוש.
"MozillaZine", המופעל באופן בלתי רשמי על ידי משתמשים פרטיים, הוא אתר ובו חדשות, פורומים ובלוגים בנושאים הנוגעים למוזילה. האתר הוקם ב־1 בספטמבר 1998 והוא מארח את הפורום הרשמי של משתמשי פיירפוקס.
מטרתה של קרן מוזילה היא לייצב את Mozilla Suite, ולהחליפה בפיירפוקס. ב־10 במרץ 2005, הודיעה הקרן כי הפיתוח הרשמי של Mozilla Suite מוזילה ייפסק בסדרה 1.7. קהילת מוזילה (בניגוד לקרן) ממשיכה בפיתוח חבילת התוכנה, ותשיק את הגרסה הבאה תחת השם SeaMonkey 1.0. הקרן תמשיך לספק תמיכה (כדוגמת גישת CVS) לקהילת מפתחי מוזילה.
[עריכה] בחירת השם
המיזם שהפך לפיירפוקס החל כזרוע נפרדת של Mozilla Suite תחת השם "m/b" (או "mozilla/browser"). כאשר התייצב במעט, גרסאות ניסיוניות ראשוניות הופיעו בספטמבר 2002 בשם "Phoenix".
השם "Phoenix" נשמר עד ל־14 באפריל 2003, עת שונה בשל סוגיות זכויות יוצרים עם יצרנית ה־BIOS "Phoenix Technologies" (המייצרת דפדפן מבוסס BIOS). השם החדש שנבחר, "Firebird", התקבל בתחושות מעורבות, בעיקר בשל העובדה שתוכנת מסדי הנתונים החופשית "Firebird" השתמשה באותו שם. בסוף אפריל, לאחר שנראה היה שהשם שונה ל־"Firebird Browser", הודיעה קרן מוזילה כי יש לקרוא לדפדפן בשם "Mozilla Firebird", על מנת שתיווצר הבחנה בינו לבין תוכנת מסדי הנתונים. עם זאת, לחץ רב מצד קהילת הקוד הפתוח אילץ שינוי נוסף בשם, וב־9 בפברואר 2004 שינתה קרן מוזילה את שמו של הדפדפן ל"מוזילה פיירפוקס" (או "פיירפוקס" בקיצור).
השם "פיירפוקס" (Firefox) נבחר בשל הדמיון לשם "Firebird", אך גם בשל ייחודו בתעשיית המחשוב. כדי למנוע שינויים נוספים בשמו של המוצר, החלה קרן מוזילה בתהליכי רישום השם "פיירפוקס" כסימן מסחרי רשום בארצות הברית בדצמבר 2003. מאחר ובבריטניה השם נקבע כבר, קנתה אותו קרן מוזילה מבעליו.
[עריכה] לוגו
אימוצו של לוגו חדש סימל את אחת מההתקדמויות החשובות ביותר שעבר פיירפוקס מגרסאותיו הראשונות. אנשים רבים ציינו כי תוכנות מבוססות קוד פתוח סובלות מעיצוב ממשקים גרוע, וממחסור בזהות ויזואלית חזקה. מאחר שבגרסאות הראשונות של פיירפוקס הועלו טענות לפיהן עיצובו הגרפי של הדפדפן "סביר" אך נופל באיכותו מזה של תוכנות "מקצועיות", גרסה 0.8 של הדפדפן, שיצאה בפברואר 2004, חשפה מאמצים רבים לשוות לדפדפן מראה איכותי, ואייקונים חדשים. ג'ון היקס (Hicks) עיצב את האייקונים של גרסה 0.8 והלאה.
בלוגו מופיע שועל, על אף ש־"firefox" הוא כינוי לפנדה אדום. האייקון של פיירפוקס משמש כסימן מסחרי והוא מופיע בגרסאות הרשמיות של פיירפוקס המפותחות על ידי קרן מוזילה - על אף שתוכנת פיירפוקס עצמה היא חופשית, האייקון עצמו מוגן בזכויות יוצרים, ולכן גרסאות תוכנה המפותחות באופן נפרד מקרן מוזילה אינן עושות בו שימוש.
[עריכה] גרסאות
גרסה 1.0
פיירפוקס התפתח באופן ניכר מאז שחרורו הראשון כ־Phoenix ב־23 בספטמבר 2002. הגרסאות שלפני גרסה 1.0 סבלו מבעיות רבות בכל הנוגע להרחבות, מאחר והקוד אליהן הן נקשרו השתנה ללא הרף. לבסוף, שוחררה גרסה 1.0 ב־9 בנובמבר 2004.
גרסה 1.5
בעקבות ביטול גרסה 1.1, הפכה גרסה 1.5 לנקודת ציון מרכזית. גרסאות בטא 1 ו־2 יצאו ב־9 בספטמבר וב־6 באוקטובר 2005 בהתאמה, על־מנת להכשיר את הקרקע לשחרור גרסת ה־RC (Release Candidate) לקראת סוף אוקטובר; הגרסה הסופית שוחררה בנובמבר 2005.
גרסה 1.5 כוללת אפשרות בעלת דמיון למערכות מקינטוש, ש"מחטאת" את הדפדפן, ומוחקת מהזיכרון שלו כל סוג של מידע שעשוי לפגוע בפרטיותו של המשתמש (סיסמאות, מידע שהוכנס לטפסים, עוגיות, דפי אינטרנט בהם ביקר המשתמש וכד'). אפשרות נוספת בה ניתן לעשות שימוש באמצעות שינויי הגדרות הוא מחיקת כל המידע הנ"ל בעת סגירת חלון הדפדפן או לחיצה על מקש במקלדת. שיפורים מהותיים בוצעו במערכות העדכון וההרחבות. יציאתו של הדפדפן אופרה בגרסה 8.0 ב־19 באפריל 2005, ובה תמיכה ב־SVG Tiny, דירבנה את מפתחי פיירפוקס לאפשר תמיכה חלקית ב־SVG 1.1.
גרסה 2
גרסה 2 כוללת שיפורים רבים, העיקרי בהם הוא מערכת הגנה מפני "דיג מקוון". גרסה זו זמינה להורדה באנגלית החל מה־24 באוקטובר 2006, והגרסה העברית אמורה לצאת זמן קצר לאחריה.
[עריכה] תכונות
מטרתם של מפתחי פיירפוקס היא ליצור דפדפן ש"פשוט עובד" עבור רוב המשתמשים הרגילים. המעוניינים יכולים להוסיף (באמצעות הרחבות) אפשרויות נוספות שאינן קבועות כברירת מחדל בפיירפוקס, או ליצור אפשרויות חדשות.
[עריכה] נוחות השימוש
מפתחי פיירפוקס משקיעים מאמצים רבים בכך שממשק המשתמש יהיה פשוט עד כמה שניתן. כתוצאה מכך, הממשק נראה צפוף פחות מאשר בדפדפנים אחרים, דוגמת מוזילה או אופרה. עיצובם של תפריטי הבחירה של פיירפוקס משאירים את מרבית האפשרויות הבלתי נפוצות המופיעות במוזילה מחוץ לברירת המחדל.
פיירפוקס תומך בגלישת לשוניות, המאפשרת למשתמשים לפתוח מספר רב של דפי אינטרנט באותו חלון. מקורו של הרעיון ב־Mozilla Suite, ששאלה אותו בתורה מהתוסף הפופולרי MultiZilla. פיירפוקס שייך גם לקבוצת הדפדפנים הראשונים שתמכו בחסימת חלונות קופצים באופן מובנה.
לדפדפן מספר מאפיינים המסייעים למשתמשים למצוא מידע. הראשון הוא שיטת החיפוש "Find As You Type" ("חפש תוך כדי הקלדה"). באמצעות שיטת חיפוש זו, המשתמש יכול להקליד מילת חיפוש, ופיירפוקס יחפש אותה בדף הנצפה באופן אוטומטי, ויסמן את התוצאה הראשונה. המשך הקלדת המילה תגרום לפיירפוקס לבצע חיפוש אוטומטי נוסף וכן הלאה. זאת בניגוד לדפדפנים אחרים, דוגמת IE, בהם הדפדפן מתחיל לבצע את החיפוש רק לאחר שהמשתמש מקליד את מילת החיפוש ולוחץ על לחצן אישור.
מנגנון החיפוש של פיירפוקס כולל יכולות נוספות, כדוגמת "הדגש", המסמנת את כל המופעים התואמים למחרוזת המבוקשת במסמך.
פיירפוקס תומך גם בסרגל חיפוש מובנה המאפשר על פי ברירת המחדל לבצע חיפוש מיידי באמצעות מספר אתרים, ביניהם גוגל, Yahoo, Amazon.com, Dictionary.com וכן אפשרות להוספת אתרים נוספים לביצוע חיפוש (ביניהם גם ויקיפדיה).
בנוסף, תומך פיירפוקס בהתאמה אישית של מילות מפתח, תכונה שמקורה ב־Mozilla Suite: תכונה זו מאפשרת למשתמשים לגלוש לאתרים הנמצאים ברשימת המועדפים שלהם באמצעות הזנת מילת מפתח לתוך שורת ה־URL. לדוגמה, משתמש יכול להקיש בשורת החיפוש את המילים "google apple" ולהגיע לתוצאת החיפוש של המילה "apple" במנוע החיפוש גוגל. כאשר משתמש מזין לשורת ה־URL מילת חיפוש ללא ציון שמו של מנוע החיפוש המבוקש (או לחילופין עם המילה "goto" לפני מילת החיפוש), פיירפוקס מפנה אותו ישירות לתוצאה הראשונה של מילת החיפוש בגוגל.
[עריכה] גמישות
תכנונו של פיירפוקס מאפשר הרחבה של יכולותיו. באמצעות הרחבות (Extensions) יש באפשרותם של המשתמשים להפעיל אפשרויות שאינן קיימות בברירת המחדל של הדפדפן, כדוגמת "מחוות עכבר" (הפעלת אפשרויות שונות בדפדפן באמצעות לחיצות ותנועות קבועות מראש בעכבר), חסימת פרסומות, החלפת שרתי פרוקסי ועוד. בין ההרחבות המוצעות ניתן למצוא גם סרגל עריכה עבור ויקיפדיה. הרחבות רבות, כדוגמת לקוח ה־IRC "ChatZilla", לוח שנה וכד' הם למעשה אפשרויות שהיו קיימות בברירת המחדל של Mozilla Suite. הרחבות פופולריות ומוצלחות הופכות לעתים לחלק מהגרסה הרשמית של המערכת (MultiZilla, למשל, הוא תוסף שמאפשר גלישה באמצעות לשוניות, והוכנס ברבות הימים לחלק ממערכת Mozilla).
פיירפוקס תומך במגוון רחב של ערכות נושא המשנות את מראהו הגרפי החיצוני. ערכות הנושא הן למעשה גיליונות CSS ותמונות המופעלים במקום ההגדרות הקבועות מראש. בנוסף להורדת ערכות נושא, יש באפשרותם של משתמשי פיירפוקס לשנות את מראהו ותפקודו של הדפדפן באמצעות הזזת לחצניו השונים ושינויים, עריכת שדות ותפריטים ואף מחיקת סרגלי כלים.
מערכת הדפדפן בודקת אחת לתקופה את עדכניותם של ההרחבות וערכות הנושא, ומאפשרת עדכון מיידי שלהם ללא הורדתם מחדש מ־Mozilla Update.
בשל רצונם של מפתחי פיירפוקס למנוע ממנו להיות עמוס באפשרויות כקודמו Mozilla Suite, מוחבאות אפשרויות רבות מפני המשתמשים. כך, חלק מן ההרחבות למעשה אינן יוצרות תכונות חדשות, אלא רק מתפעלות אפשרויות כבויות. משתמשי פיירפוקס יכולים לגשת לאפשרויות מוחבאות אלה על־ידי הקלדת "about:config" בשורת הכתובת ולהפעיל אפשרויות בעצמם. לעתים, ניתן למצוא ב־"about:config" אפשרויות ניסיוניות, כדוגמת HTTP pipelining, היכולות להאיץ את מהירות הדפדפן.
[עריכה] תמיכה בתקנים
קרן מוזילה מתגאה בתאימותו של פיירפוקס לתקנים, ובייחוד אלו המוכתבים על ידי ה־W3C. פיירפוקס תומך באופן נרחב במרבית התקנים, ובהם: HTML, XML, XHTML, CSS, JavaScript, DOM, MathML, DTD, XSL ו־XPath.
פיירפוקס תומך באופן מלא בפורמט התמונות PNG ובכך מאפשר לבוני האתרים המעוניינים להפסיק לעשות שימוש בפורמט GIF הישן.
מפתחי מוזילה משפרים את תמיכתו של פיירפוקס בתקנים הקיימים, ומאפשרים לו לתמוך במרבית תקני CSS רמה 2, ואף בחלק מ־CSS רמה 3, אף שתכנונו טרם הושלם (לשם השוואה, IE תומך רק ב־CSS רמה 1).
[עריכה] מערכות הפעלה
פיירפוקס מתפקד במרבית מערכות ההפעלה. באופן רשמי, פיירפוקס נתמך על ידי מערכות ההפעלה:
- Windows החל מגרסת Windows 98 ומעלה, אף כי מרבית הניסיונות להפעילו גם על גרסת 95 הוכחו כמוצלחים.
- Mac OS X
- מערכות מבוססות לינוקס.
מכיוון שפיירפוקס נוצר בשיטת הקוד הפתוח, יכולים משתמשים להתאימו למערכות נוספות בכוחות עצמם. מערכות שבהן פיירפוקס לא תומך באופן רשמי אך עדיין מתפקד:
[עריכה] התאמה מקומית
מאחר ומפתחיו של פיירפוקס מגיעים מכל העולם, ניתן למצוא את הדפדפן ב־36 שפות, גם כאלה שאינן נפוצות במיוחד, כדוגמת עברית או צ'יצ'ווה. המבנה של פיירפוקס מאפשר גם לתורמים שאינם בעלי רקע וידע קודם בתכנות לתרגם את המערכת, אף ללא כלים מיוחדים - גם עורך טקסט פשוט מספיק.
[עריכה] כלי פיתוח
בדומה ל־Mozilla Suite, פיירפוקס כולל מנתח DOM ויועץ JavaScript. מנתח ה־DOM אינו קיים באף דפדפן אחר, ואף שישנם דפדפנים נוספים בעלי יועצי JavaScript, לפיירפוקס יש את היועץ המתקדם ביותר. שני הכלים ההללו אינם מופעלים על פי ברירת המחדל, אך ניתן לבחור להפעיל אותם במהלך ההתקנה.
[עריכה] אחרים
"Live Bookmarks" מאפשרים למשתמשים לעקוב אחר שינויים באתרי החדשות המועדפים עליהם באמצעות RSS ו־Atom. כאשר אפשרות זו הוצגה לראשונה בגרסה 1.0 PR (גרסת הניסוי של 1.0), היו שחששו שפיירפוקס הולך ונעשה עמוס במאפיינים, ובכך חוזר למצב בו הייתה Mozilla Suite. עם זאת, חששות אלה התבדו.
פיירפוקס כולל מנהל הורדות, המאפשר למשתמשים לקבוע האם ברצונם לפתוח קבצים באופן אוטומטי או להוריד אותם לדיסק הקשיח. על פי ברירת המחדל, פיירפוקס מוריד כל קובץ לשולחן העבודה של המשתמש ב־Windows ולתיקייה האישית במערכות מבוססות לינוקס, אך ניתן לקבוע כיעד כל תיקייה באמצעות שינוי ההגדרות.
[עריכה] אבטחה
אחד מיתרונותיה של שיטת הקוד הפתוח בכל הנוגע לאבטחה, היא שקוד המקור חשוף לכל. שינויים בתוכנה נבדקים על ידי אדם נוסף אחד לפחות, אם לא יותר, ומרגע שהם נוספים לקוד, כל אחד יכול לשפוט, להתנגד או לשפר אותם. בנוסף, קרן מוזילה מציעה פרס בגובה 500 דולר וחולצת טי-שרט לכל מי שמאתר חור אבטחה חמור ומדווח עליו. מטרתו של הפרס, לפי קרן מוזילה, היא "לעודד אנשים רבים יותר לדווח על כשלי אבטחה במוצרינו, כך שנוכל להפוך אותם לבטוחים אף יותר משהינם". כל אדם בעולם רשאי לדווח על באג, וכל הקוד של פיירפוקס, התיעוד הפנימי, דיוני הפורמים וכל מידע אחר שעשוי לסייע באיתור באגים נגיש וזמין לכל אדם.
קרן מוזילה מנהיגה מדיניות מיוחדת בכל הנוגע לכשלי אבטחה שמטרתה לאפשר לתורמים להתמודד עם סכנות אבטחה. המדיניות מגבילה את הגישה לבאגים הנוגעים לאבטחה אך ורק לחברי צוות האבטחה עד שמוזילה תפרסם תיקון לבעיה. המטרה היא למנוע שימוש לרעה בבאגים הנחשפים, ולהעניק למפתחים די והותר זמן לספק תיקון.
[עריכה] חדירה לשוק
[עריכה] אחוזי שימוש
משתמשי האינטרנט אימצו את פיירפוקס במהירות, על אף שליטתו של IE בשוק הדפדפנים. במהלך שנת 2005, עמד אחוז השימוש בפיירפוקס על 8-10% אחוזים (10% בצפון אמריקה). באירופה אחוזי השימוש בפיירפוקס גבוהים אף יותר – 15.5%. אחוזי השימוש באוסטרליה דומים, בעוד שאסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית נותרות מאחור עם ממוצע של 5%. אחוזי השימוש הגבוהים ביותר נרשמים בפינלנד (כ־33% מכלל הגולשים) ובגרמניה (כ־25% מהגולשים).
[עריכה] הורדות
על־פי רישומי השרתים של קרן מוזילה, בוצעו למעלה ממליון הורדות של פיירפוקס 1.0 ב־24 השעות הראשונות מרגע השקתו ב־9 בנובמבר 2004. בתוך 99 ימים, עלה מספר ההורדות על 25 מליון. ב־25 באפריל 2005 נרשמה ההורדה ה־50 מליון, ב־14 באוגוסט ההורדה ה־80 מליון, וב־20 בספטמבר ההורדה ה־90 מליון.
במהלך הרבע הראשון של 2005, גדלה כמות ההורדות המצטברת באופן כמעט לינארי. במילים אחרות, קצב ההורדה נותר קבוע למדי. אף אחד ממוצריה האחרים של קרן מוזילה לא זכה בקצב גידול שכזה.
יש לציין כי מספר ההורדות אינו מספר המשתמשים: הורדה אחת יכולה לשמש להתקנה עבור מחשבים רבים, בעוד שמשתמש יחיד עשוי להוריד את התוכנה מספר פעמים.
[עריכה] "הפיצו את השועל"
האימוץ הזריז של פיירפוקס הואץ, במידה רבה, הודות לסדרת פעילויות פרסומיות שהחלו במהלך שנת 2004. ב־14 בספטמבר 2004, הופיע פורטל פרסום קהילתי תחת השם "Spread Firefox" (SFX; בעברית: "הפיצו את השועל"), שיצר מקום מרכזי לדיונים אודות שיטות פרסום שונות. הפורטל הפיץ את לחצני ה־"Get Firefox" שהופיעו באתרים רבים, וחילק נקודות לאתרים מהם בוצעו הכניסות לאתר SFX. האתר הציג את 250 האתרים המובילים בניקוד, ויצר מעין תחרות בין המשתתפים. מעת לעת משיקים חברי צוות SFX אירועי פרסום המאורגנים באתר.
[עריכה] ביקורת
ביקורת רבה מופנית כלפי פיירפוקס בשל היעדר תכונות ומאפיינים אותם ניתן למצוא בדפדפנים אחרים. משתמשים רבים טוענים כי המפתחים אינם מיישמים דרישות להוספת תכונות מבוקשות ופופולריות. מרבית התכונות הללו קיימות כהרחבות, אך לא כל המשתמשים מעוניינים בהורדת ההרחבות הדרושות, ומעדיפים שהתכונות הללו יהיו קיימות בפיירפוקס כברירת מחדל.
יש הטוענים כי זמן התגובה של פיירפוקס איטי ביחס לדפדפנים אחרים. ייתכן כי השימוש בשפת XUL, שאינה תלויה במערכת ההפעלה, היא הגורם לאיטיות התגובה: דפדפנים מבוססי Gecko אחרים שעושים שימוש במשאבי מערכת ההפעלה המקומית, ואינם מבוססים על XUL (כדוגמת K-Meleon) מתפקדים במרבית המקרים באופן מהיר יותר. ביקורות אחרות כלפי הדפדפן נוגעות לשימוש הרב שהוא עושה בזיכרון המחשב.
משתמשים חדשים שהשתמשו בעבר ב־IE מתלוננים כי אתרים רבים אינם מוצגים כראוי בפיירפוקס. לרוב, הסיבה לבעיה היא שימוש שעושה האתר המדובר בסטנדרטים ספיציפיים הקיימים ב־IE בלבד ואינם לפי התקן הסטנדרטי של w3c, או שימוש ב־ActiveX. משתמשים שהשתמשו בעבר בדפדפנים אחרים עשויים לחוש בהיעדרן של תכונות ואפשריות להן התרגלו בעבר. לדוגמה, היעדר הלחצן "סגור" בכל אחת מהלשוניות. לעתים, מוותרים מתכנני פיירפוקס על אפשרות שכזו בכוונה תחילה: בדוגמה הקודמת, למשל, הוחלף הלחצן בלחצן מרכזי הסוגר את הלשונית הפעילה, כך שנמענת סגירה בלתי מכוונת של לשוניות בעת מעבר ביניהן, נחסך מקום מבחינה גרפית, ומתאפשרת סגירה מהירה של מספר לשוניות ברצף.
ישנם מנהלי שרתים הטוענים כי פיירפוקס מנסה למצוא את קובץ ה־favicon בכל מחיר, גם כאשר השרת מודיע שאין כזה (favicon הוא שמו של הקובץ ובו התמונה המוצגת לצד שמו של אתר לאחר הוספתו לרשימת המועדפים).
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: שימוש בפיירפוקס |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Mozilla Firefox |
- סקירת תוספות באתר וואטסאפ
