זכויות יוצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זכויות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר, מפני שימוש בלתי מורשה ביצירתו, שהיא קניין רוחני שלו. ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים. נהוג לסמן יצירה שרוצים להדגיש שיש למישהו זכויות שמורות עליה באמצעות הסימון © (האות C בתוך עיגול, קיצור של המילה copyright) - ולידו הביטוי "כל הזכויות שמורות", אך הדבר איננו הכרחי.

תוכן עניינים 1 ההיסטוריה של זכויות היוצרים 2 חקיקה בישראל בתחום זכויות יוצרים 3 מה מוגן בזכויות יוצרים? 3.1 יצירות ממשלתיות 3.1.1 בישראל 3.1.2 בריטניה 3.1.3 ארצות הברית 3.1.4 צרפת 3.2 רשימות ולקטים 3.2.1 בישראל 3.2.2 בארצות הברית 3.3 מפות גאוגרפיות 3.3.1 בישראל 3.3.2 בבריטניה 3.3.3 בארצות הברית 3.4 בדיחות וקריקטוריות 3.5 צילומים 3.5.1 צילום של צילום 3.5.2 צילום של יצירה מוגנת 4 ציטוט שאינו מהווה פגיעה בזכויות יוצרים 4.1 שימוש הוגן 4.2 תחומים שאינם בני הגנה 5 ויתור מפורש על זכויות יוצרים 6 גמר תוקפה של ההגנה 6.1 יצירות כתובות 6.2 יצירות רשמיות 6.3 תמונות והקלטות קול 6.4 מועד תחילת חישוב התקופה המוגנת 7 זכויות יוצרים בוויקיפדיה 8 הערות שוליים 9 לקריאה נוספת 10 קישורים חיצוניים

[עריכה] ההיסטוריה של זכויות היוצרים

החקיקה הראשונה בזכויות יוצרים נחקקה במאה ה-18 באנגליה בעקבות המצאת הדפוס, שהפכה את יצירת והפצת עותקים לעניין כדאי. גם ההלכה היהודית באותה תקופה נזקקה לסוגיה זאת, בעקבות הוצאת התלמוד בפורמט חדש, בהוצאת האלמנה והאחים ראם, שהוא הפורמט המקובל עד ימינו, וקבעה שאין להסיג גבולו של אדם, ואין להדפיס את התלמוד בפורמט החדש ללא אישורם.

חקיקת זכויות היוצרים הראשונה עברה בפרלמנט הבריטי בשנת 1709. בארצות הברית, נכנסו זכויות היוצרים לחוקה האמריקאית בשל יוזמתו של ג'יימס מדיסון. בחוקת ארצות הברית הוגבלו זכויות היוצרים ליצירות ספרותיות, ולזמן מוגבל. באנגליה, למשל, הוגבלה זכות היוצרים לעשרים שנים בלבד. במשך השנים, הלכה תקופת ההגנה והתארכה עד שכיום היא משתרעת על כל חיי היוצר ועד שבעים שנה לאחר מותו.

[עריכה] חקיקה בישראל בתחום זכויות יוצרים

החוק המטפל בנושא – חוק זכויות יוצרים, 1911 – החוק קובע רשימה של סוגי יצירות שעשויות להיות מוגנות בזכויות יוצרים [סעיף 35 לחוק]. הסעיף הזה הוא סעיף הגדרות.

סעיף 1 מדבר על יצירה ספרותית דרמטית מוזיקלית ואומנותית [ואשר המונחים הללו מוגדרים בסעיף 35]. הרשימה הזו היא סגורה, אך תוכנן של הקטגוריות הללו אינו סגור וכולל שורה ארוכה של הגדרות.

לצד החוק העיקרי, ישנה פקודת זכויות יוצרים. שני החוקים תוקנו עם השנים ועדיין חלים כיום. המצב הוא אבסורדי כי למרות התיקונים עדיין יש סעיפים בשני החוקים הסותרים זה את זה, ובכלל כל הסעיפים מבולגנים ולא מסודרים.

חוק זכויות יוצרים, במקורו נועד לטפל ביצירות הקלאסיות: ספר, מנגינה, שיר, ציור. בית המשפט כיום לא מעסיק עצמו בשאלה "מה הערך הספרותי...". מבחינת בית המשפט, ספר הוא יצירה המובאת לדפוס. אין זה מעניינו אם זה עיתון, ספר טלפונים וכו', כל עוד הם עונים להגדרה, הם יכולים להיות יצירה ספרותית, ואין דרישה לערך אמנותי. למרות זאת יש שני חריגים לדבר זה:

1. מלאכת אומנות – הכוונה לעבודות יד, שלגביהן יש דרישה לערך אמנותי.
2. יצירה אדריכלית – מעין תת קטגוריה של יצירה אמנותית. ישנה דרישה לערך אמנותי.

יצירה שיש לה גילום מוחשי, יכול להיות שיש לה כמה הגנות – למשל יצירה ארכיטקטונית: התוכניות של המבנה יכולות להיות יצירה ספרותית [לעיני בה"מ] והמבנה יכול להיות יצירה אדריכלית.

הפסיקה הכירה במהלך השנים בעוד כל מיני מוצרים כמוגנים בזכויות יוצרים: סיסמת פרסומת קצרה, מדריכים מסווגים, מעגלים חשמליים. גם תוכנת מחשב מוכרת בפסיקה כמוגנת בזכויות יוצרים.

[עריכה] מה מוגן בזכויות יוצרים?

כעיקרון, כל יצירה בה השקיע היוצר מזמנו וממרצו מוגנת על ידי ההגנה על זכויות יוצרים. כאמור, במקורו התכוון החוק להגן על "יצירות" במובן הקלאסי של המילה: יצירה ספרותית, מנגינה, מילות שיר, ציור וכו'. בתי המשפט הרחיבו הגדרה זו בהתאם לתאוריה הנקראת "תאוריית העבודה" הגורסת על מטרת זכויות היוצרים לעודד יצריה נוספת באמצעות הגנה על כל יצירה בה השקיע היוצר זמן ועבודה, ועל כן כל יצירה שאדם יצר, בין אם פורסמה בספר, בעיתון או באינטרנט, ואפילו אם נכתבה בכתב יד במחברת, מוגנת על-ידי חוק זכויות יוצרים, ובתור שכזו אין להעתיקה ללא רשותו של בעל זכויות היוצרים.

ההגנה היא על הטקסט השלם, וגם על קטעים ממנו, בכל צורה שבה הוא מופיע, בכתב או בדפוס. הגנה דומה ניתנת גם ליצירות גרפיות: צילומים, איורים, שירטוטים, מפות וכו' ויצירות מקוריות אחרות.

הציון "כל הזכויות שמורות" על-גבי יצירה אינו חיוני כדי להקנות זכויות יוצרים לבעל היצירה, ונועד לשמש כהבהרה בלבד. הזכויות שמורות גם ללא ציון זה.

בפסק דין שניתן ב-1 בספטמבר 2003 בבית המשפט המחוזי בתל אביב (אסף יעקב נ' איתן ענבר) ניתנה המחשה להיקף ההגנה המוענקת לזכויות יוצרים. במקרה זה תבע מרצה באוניברסיטה תלמיד שהוציא לאור ספר, בטענה שהספר מתבסס על הרצאותיו ועל-כן פוגע בזכויות היוצרים שלו. השופט קיבל את הוכחותיו של התובע בקובעו "הדמיון הקיים בין ההרצאות ובין הספר הוא כזה שאין זה סביר להניח, אלא שהנתבע העתיק מחומר ההרצאות", ופסק שורה של סעדים לתובע, ובהם איסור מוחלט על הפצת הספר. ערעור על פסק דין זה נדחה על ידי בית המשפט העליון.

בפסק דין שניתן ב-10 במרץ 2004 בבית המשפט המחוזי בירושלים (אימאג' בנק נ' רעות אלקטרוניקה ורכיבים) נקבע פיצוי בגובה 220,000 ש"ח בגין הפרה של זכויות יוצרים בצורת שימוש בתצלומים בלא רשות בעליהם.

להגנה על זכויות יוצרים במדיה דיגיטלית (שקל מאוד להעתיקה ולהפיצה) משמשים כלים של ניהול זכויות דיגיטלי.

[עריכה] יצירות ממשלתיות

אמנת ברן בעניין זכויות יוצרים אינה קובעת הוראה מחייבת לעניין הגנה על יצירות רשמיות והדבר שונה ממדינה למדינה. גם הגדרתה של "יצירה ממשלתית" שונה ממדינה למדינה.

[עריכה] בישראל

סעיף 18 לחוק זכויות יוצרים קובע:

"בלא לפגוע בכל זכויות או בזכויות המיוחדות של הכתר הרי אם הוכנה או נתפרסמה איזו יצירה על ידי הוד מלכותו או על ידי כל מחלקה ממשלתית או עפ"י הוראתם או בפיקוחם, בין לפני תאריך חוק זה ובין לאחריו, תהא זכות- היוצרים ביצירה שייכת להוד מלכותו, בהתחשב עם כל הסכם שייעשה עם המחבר, ובענין זה תהא זכות-היוצרים קיימת למשך חמישים שנה מעת הפרסום הראשון של היצירה."

הבעלים של היצירה הממשלתית היא מדינת ישראל. הצעת חוק זכויות היוצרים משנת 1999 מציעה לבטל הגנה זו.

[עריכה] בריטניה

זכויות היוצרים על יצירות ממשלתיות (פסקי דין, חוקים, וכל פרסום רשמי של הפרלמנט) נתונות לכתר, על פי סעיפים 163 - 167 לחוק משנת 1988.

[עריכה] ארצות הברית

כל יצירות הממשל הפדרלי הינם נחלת כלל ואין שום מניעה להשתמש בהן.

[עריכה] צרפת

כל יצירות ממשלת צרפת הינן נחלת כלל, אולם ביצירה רשמית הכוללת פסיקה, ולה מצורפת פרשנות משפטית - חלק הפרשנות המשפטית מוגן.

[עריכה] רשימות ולקטים

[עריכה] בישראל

גם אם מדובר ברשימה של נתונים אשר כל אחד ואחד מהם אינו מוגן בזכויות יוצרים, הרי שהרשימה עצמה, שלצורך יצירתה הושקע זמן ומחשבה, מוגנת. בית המשפט הישראלי, בע"א 136/71, מדינת ישראל נגד יצחק איחמן, פ"ד כ"ו (2) 259, קבע כי לוח המפרט ניכויי מס - שהינו למעשה רק טבלה המכילה מספרים המפורסמים על ידי הרשויות, הינו, לדברי השופט לנדוי, יצירה ספרותית מוגנת. לדבריו:

"יצירה ספרותית" (כוללת) גם לוחות וליקוטים (tabels and compilations), אם כי, כידוע, אין זכות יוצרים ברעיון גרידא, יכולה זכות יוצרים לחול על צורת עריכה או עיצוב מיוחדת שבה בחר מרכיב הלוחות כדי להקל על השימוש בהם, אם הושקעו מאמץ מחשבתי, עמל או מיומנות מיוחדת (בייצור הלוחות או הטבלאות)... ואין נפקא מינה ש"החומר הגולמי" להרכבת הלוחות הוא נחלת הכלל, כמו הנתונים האריתמטיים בלוחות אלה".

כאמור, החשיבות היא לא בעצם הליקוט אלא בהשקעת מחשבה ומאמץ בבחירת החומר המלוקט. על כן אין הגנה למעשה על מדריך הטלפון. פסק הדין המנחה בעניין זה הוא ערעור אזרחי 513/89, Interlego S.A. נגד Exin Lones Bros S.A, פ"ד מ"ח (4) 133 בו מציין השופט שמגר:

"לאור מטרתם של דיני זכויות היוצרים... ברור כי המסקנה היא שאין די בהשקעה בלבד כדי להצדיק הענקת הגנה של זכויות יוצרים לביטוי".

וכן בת.א. (י-ם) 41/92, קימרון נגד שנקס, פ"מ תשמ"ג ג' 10, קובע השופט שלו:

"הדגש הוא על סוג ההשקעה (יצירתיות) ולא על הכמות שבה".

[עריכה] בארצות הברית

הפסיקה בישראל בעניין הגנה על רשימות התבססה על הפסיקה האמריקאית בעניין זה, המעניקה זכויות יוצרים לעריכה מקורית או איסוף מקורי של מידע, ולא על איסוף סתם. בפסק דין

נקבע כי יש להגן על דף הוראות משחק (אף שהמשחק ידוע) כי ניסוחן מקורי ויצירתי ולעומת זאת, ב-

נקבע כי מדריך טלפון המכיל רק רשימה של עובדות אינו זוכה להגנה. דוגמה נוספת הינו פסק דין

בו נקבע כי רשימה של 5,000 כרטיסי בייסבול הבאה לייצג את הכרטיסים הטובים ביותר מוגנת, כי רשימה זו נבחרה מתוך רשימה של 18,000 כרטיסים, ובכך השקיע יוצר הרשימת מקוריות ומחשבה.

[עריכה] מפות גאוגרפיות

כעיקרון, מפות גאוגרפיות, אף שהן מייצגות דבר מוסכם - פני שטח גאוגרפיים, מוגנות בזכויות יוצרים. יודגש כי יכול לבוא אדם ולצייר מפה של השטח, ולאחריו יבוא אדם אחר וימדוד שוב את אותו השטח, ויצייר מפה זהה, ועדיין אין הוא מפר את זכויות היוצרים של מצייר המפה הראשון. כל מפה ומפה מוגנת בנפרד, ואף שהן יכולות להיות זהות, אין האחת הפרה של השניה. כמו כן - הסימנים המוסכמים במפות, בדומה לסימנים מתמטיים, אינם מוגנים (לדוגמה - קו כחול לנחל איתן, קו כחול מקוקו לנחל אכזב). על הטוען להפרת זכויות יוצרים להוכיח שהמפה השנייה הועתקה מהמפה הראשונה. דבר זה ניתן להוכחה אם יוצר המפה השנייה לא ביצע כל מדידות בשטח, או צילם תצלומי אוויר, או אם, לדוגמה, שגיאה המופיעה במפה הראשונה מופיעה גם במפה השנייה.

[עריכה] בישראל

על פי חוק זכויות היוצרים משנת 1911, מפות גאוגרפיות מוגנות כיצירה סיפרותית.

[עריכה] בבריטניה

בבריטניה, על פי החוק משנת 1988, המפות מוגנות בזכויות יוצרים, כיצירת אומנות גרפית (אין בכך הבדל להגנה הניתנת על יצירה סיפרותית, אך ההגדרה שונה).

[עריכה] בארצות הברית

בתי המשפט פסקו כי גם שתי מפות זהות, אם השנייה היא מקורית, הרי שאין ביצירת המפה השנייה הפרה של זכויות היוצרים. ראה:

[עריכה] בדיחות וקריקטוריות

בדיחות אינן מוגנות בזכויות יוצרים. בדיחה הינה למעשה רעיון (מצחיק) וככזה אינה יכולה להיות מוגנת. איסוף הבדיחות מהווה לקט מוגן אם האיסוף מקורי (ראה לעיל). קריקטורות, לעומת בדיחות, מהוות ציור המייצג את הרעיון, וככל ציור אחר הינן מוגנות.

[עריכה] צילומים

יש הבדל בין צילום אומנותי, שנחשב יצירה אמנותית הראויה להגנה (ביצירה זו משקיע הצלם את עשרונו ועבודתו - בוחר את נושא הצילום ואת שעת הצלום, את כמות האור והחשיפה ואת רגע הצילום), לבין צילום סתמי - כגון תמונת פספורט או צילום דוקומנטרי. גם צילום של אובייקט סתמי (כיסא, עלה) יכול להיות יצירה אמנותית בשל העבודה והכישרון שהושקע בו, וגם צילום דוקמונטרי ייחודי יכול לקבל הגנה (לדוגמא: תמונת הצנחנים בכותל - תמונה זו אמנם דקומנטרית אך בשל ייחודה היא עומדת בדרישת המקוריות וזכאית להגנה)^[1]. המונח "צילום" מוגדר בסעיף 35 (1) לחוק. סעיף (5) (1) (א) לחוק קובע כי מזמין התמונה הוא הבעלים בזכויות בה^[2]. במצב בו אין הזמנה, הבעלים בצילום הוא הבעלים של הנגטיב (סעיף 21 לחוק).

[עריכה] צילום של צילום

צילום של צילום, מהווה למעשה העתקה של הצילום והפרה של זכויות היוצרים בצילום.

[עריכה] צילום של יצירה מוגנת

צילום של יצירה אחרת מוגנת אפשרי רק אם היצירה מוצגת לציבור, ובלבד שיצירה זו מוצגת דרך קבע באופן ציבורי:

	עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין צבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צלומים (שאינם מסוג שרטוטים או תרשימים אדריכלים) של כל יצירה אדריכלית אמנותית
-- סעיף 2 (1) (iii) לחוק

[עריכה] ציטוט שאינו מהווה פגיעה בזכויות יוצרים

[עריכה] שימוש הוגן

ערך מורחב – שימוש הוגן

סעיף 2(1) לחוק זכות יוצרים, 1911, קובע:
"רואים זכות יוצרים ביצירה כאילו הופרה על ידי אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות היוצרים, בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות יוצרים: (I) כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. (II) ..."

בפסיקה נקבע שכדי לזכות בהגנת הטיפול ההוגן צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים:

1. טיפול הוגן - המבחנים העיקריים לכך הם:
   1. השימוש אינו מסחרי / אינו למטרת רווח,
   2. השימוש תורם לערכים החשובים לחברה, לחינוך ולתרבות.
2. מטרת השימוש - לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה או תמצית עיתונאית. ("לשון הסעיף מצביעה על כך שמדובר בתנאים מצטברים ורשימת המטרות המפורטות בסעיף היא רשימה סגורה וממצה", רע"א 2687/92 גבע נ' חב' וולט דיסני)

במסגרת זו, ציטוט קצר מיצירה שזכויותיה מוגנות, למטרת מחקר או ביקורת ספרותית, מותר גם ללא קבלת הסכמה מראש מבעל זכויות היוצרים. המגבלה המקובלת לגודל ציטוט מסוג זה היא קטע יחיד בן 400 מילים, או קטעים אחדים שגודל כל אחד מהם אינו עולה על 300 מילים וגודלם הכולל אינו עולה על 800 מילים. מתוך שירה מותר לצטט לא יותר מ-40 שורות, ולא יותר משליש שיר. עם כל ציטוט מסוג זה יש לציין את מקורו המדויק: מחבר, מתרגם, מו"ל.

בשנים האחרונות הולכת ורווחת גישה המייחסת פחות חשיבות למטרת השימוש, מתוך הנחה שכל מטרה היא מסחרית במידה זו או אחרת, ויותר חשיבות לאופן השימוש.

[עריכה] תחומים שאינם בני הגנה

סעיף 7ב לפקודת זכות יוצרים קובע כי

"לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד מאלה:

(1) רעיון;

(2) תהליך ושיטת ביצוע;

(3) מושג מתימטי;

(4) עובדה או נתון, כשהם בלבדם;

(5) חדשות היום;

ואולם על דרך הביטוי שלהם תהא קיימת זכות יוצרים".

בכל מקרה יש לאזכר את מקור החומר: "מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים" (סעיף א(1) לפקודת זכות יוצרים).

זכות היוצרים אינה מגינה על רעיונות, אלא רק על צורת הביטוי הספציפית לאותם רעיונות.

[עריכה] ויתור מפורש על זכויות יוצרים

לבעל זכויות היוצרים שמורה כמובן הזכות לוותר על ההגנה שמקנה לו החוק, כולה או חלקה. הדוגמה הבולטת לכך היא ויקיפדיה, שהערכים הכתובים בה חופשיים לכול וניתן לצטט מהם ללא הגבלה, בהתאם לתנאי רישיון GNU FDL, הוא מעקרונות היסוד שלה.

תוכנות מקור פתוח, וכן ויקיפדיה, הדגימו כי ניתן ליצור יצירות איכותיות גם ללא שמירה על זכויות יוצרים, ותשלומים בעקבותיהם ליוצרים או לחברה מסחרית. ישנם כותבים מקוונים, ששומרים את זכויותיהם כיוצרי המידע, אך משחררים אותו לציבור תחת רישיון המאפשר הפצה חופשית (כגון רישיון Creative Commons).

אתרים ממשלתיים רבים מתירים במפורש, בהודעות זכויות היוצרים שלהם, "ציטוט מתוך החומר המוגן באופן סביר" (בנוסף לשימוש ההוגן המותר לפי החוק).

משפטנים אשר חוקרים את נושא זכויות היוצרים בעידן המידע וזכויות על יצירה משותפת הינם לורנס לסיג ויוחאי בנקלר.

[עריכה] גמר תוקפה של ההגנה

[עריכה] יצירות כתובות

ההגנה על זכויות יוצרים אינה ניתנת לנצח. בישראל מעניק "חוק זכויות יוצרים" הגנה זו לתקופה של שבעים שנה משנת מות היוצר או המחבר. על כלל זה מתבסס פרויקט בן יהודה, המעלה לאינטרנט יצירות מהקלאסיקה העברית שזכויות היוצרים עליהן פגו. זכויות יוצרים ליצירה אנונימית או פסיבדונימית (תחת שם עט) מוקנות לשבעים שנה מיום פרסומה. במקרה שיש כמה מחברים ליצירה, זכויות היוצרים יחולו 70 שנה ממותו של האחרון שבהם. ביצירה מתורגמת, עצם התירגום מהווה יצירה חדשה ועל כן, שנות זכויות היוצרים נמנות ממותו של המתרגם ולא של היוצר המקורי. כאשר היוצר אינו ידוע, זכויות היוצרים יפוגו 70 שנה מפירסום היצירה, אלא אם מתגלה זהות היוצר קודם לכן.

[עריכה] יצירות רשמיות

יצירות רשמיות שהוכנו על ידי המדינה - מוגנות 50 שנה מיום פירסום היצירה (לפי סעיף 18 לחוק), ויתכן מצב בו זכויות היוצרים יהיו הרבה יותר מ- 50 שנה ממועד הצילום. לעניין סעיף זה של החוק, מוגנות גם יצירות שנוצרו על ידי קבלן עצמאי עבור המדינה - לדוגמה פרסומים או מחקרים שהוזמנו על ידי המדינה. במדינות ארצות הברית, צרפת, גרמניה יצירה רשמית היא יצירה ששוחררה לנחלת הכלל ואין עליהם זכויות יוצרים (כך למשל כל יצירות השלטון הפדרלי בארצות הברית משוחררות לשימוש הציבור).

[עריכה] תמונות והקלטות קול

בישראל, ההגנה על צילומים (בין אם מקורם בישראל ובין אם מקורם בארץ אחרת) פוקעת חמישים שנה אחרי יצירת הנגטיב (או במקרה של תמונה שהונפקה על ידי מוסד של המדינה, חמישים שנה לאחר פרסומה). גם בהקלטות קול תקופת זכויות היוצרים היא ל-50 שנה מפרסומה. החוק בארצות הברית ובחלק ממדינות אירופה קובע תקופה של שבעים שנה ממות היוצר.
חשוב לשים לב כי אם הצילום הוא של יצירה שהיא עצמה עדיין מוגנת בזכויות יוצרים (ציור או פסל, לדוגמה), הרי שניתן להשתמש בצילום רק בתנאי שהתקבל אישור מבעלי זכויות היוצרים של היצירה המוגנת. באנגליה - המועד הרלוונטי הוא ימי חיי היוצר ועוד שבעים שנה - זכות היוצרים בצילום זהה לזכות היוצרים ביצירות ספרותיות (סעיף 12 לחוק זכויות היוצרים הבריטי משנת 1988).

[עריכה] מועד תחילת חישוב התקופה המוגנת

מאחר ובעבר לא ידעו את המועד המדוייק של מותו של היוצר, נקבע כי ספירת התקופה תחל ביום ה-1 בינואר בשנה שלאחר מותו של היוצר. לדוגמא, במקרה שבו כותב הספר נפטר ב-2 בינואר, תהה תקופת ההגנה 71 שנים פחות יום מיום מותו. כלל זה מופיע גם בסעיף 7 (5) לאמנת פריז משנת 1971. הדין הישראלי אף הוא מכיל כלל זה בהתאם לאמור בסעיף 5 (3) לפקודת זכויות היוצרים.

[עריכה] זכויות יוצרים בוויקיפדיה

הקפדה שלא לפגוע בזכויות יוצרים היא מעקרונות היסוד של ויקיפדיה.

• ראו ויקיפדיה:זכויות יוצרים.
• ראו תבנית:שימוש הוגן.

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ פרזנטי, בעמ' 376 - 377.
2. ^ פרזנטי, בעמ' 383

[עריכה] לקריאה נוספת

• ד"ר שרה פרזנטי, "דיני זכויות יוצרים", תל אביב, תש"ס 2000, כרמל ספרות משפטית בע"מ.
• "זכויות יוצרים בינלאומיות - חשיפה תרתי משמע". מאמר באתר יריב קדם ושות' - משרד עורכי דין.
• ניבה אלקין-קורן, קניין רוחני בעידן המידע, סדרת אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון, 2004.
• המרכז למשפט וטכנולוגיה, חקיקת זכויות יוצרים חדשה לישראל, חיפה תשס"ד-2004

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: זכויות יוצרים
טקסט בוויקיטקסט: פקודת זכות יוצרים
טקסט בוויקיטקסט: חוק זכות יוצרים

• האתר הישראלי להגנה מקוונת על זכויות יוצרים
• המרכז למשפט וטכנולוגיה, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
• Creative Commons Israel
• האתר הישראלי לדיני זכויות יוצרים ותקשורת
• רובי גורדון, של מי הקובץ הזה? (או: "קאזה" כמשל).
• יובל יועז, פיצוי תקדימי בגובהו על הפרת זכויות יוצרים ברשת
• law.co.il - משפט באינטרנט - זכויות יוצרים
• חוק זכויות יוצרים, 1911
• פקודת זכויות יוצרים, 1924
• פקודת זכויות יוצרים, תיקונים לחוק, 2000
• עו"ד אייל גונן, זכויות יוצרים ברשת: מה מותר, מה אסור?
• זכויות יוצרים - שימוש הוגן באוניברסיטת סטנפורד
• של מי השורה הזאת לעזאזל? יום עיון בנושא "קניין רוחני וזכויות יוצרים בעידן של חברה משעתקת", האוניברסיטה הפתוחה.
• עו"ד גלית עופר, זכויות יוצרים
• חדשות, מאמרים, פסיקה וחקיקה על זכויות יוצרים באינטרנט, באתר דיני רשת
• עו"ד אביב אילון זכויות יוצרים - על קצה המזלג, באתר דיני רשת
• השער המשפטי לעולם המיחשוב התוכנה והאינטרנט - מאמרים בזכויות יוצרים באתר ScritpLaw