גנו/לינוקס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא ערך מבולגן בשפה לא-אנציקלופדית. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
- ערך זה עוסק בכלל מערכת ההפעלה גנו/לינוקס ובדיון בשמה. לערך העוסק במידע על הליבה, ראו ערך לינוקס (ליבה).
גנו/לינוקס היא מערכת הפעלה המבוססת על ליבת לינוקס ותוכנות פרויקט גנו.
תוכן עניינים |
[עריכה] אודות
גנו/לינוקס היא כיום מערכת הפעלה שלמה ושימושית הן כמערכת הפעלה בשרתים והן כמערכת הפעלה במחשבים על שולחן העבודה. עם גנו/לינוקס אפשר לעשות כיום את כל מה שאפשר לצפות ממערכת הפעלה מודרנית, אך מעל לכל היא נשארה חופשית.
הקמע הרשמי של מערכת ההפעלה לינוקס הוא Tux הפינגווין.
קבוצות משתמשי לינוקס מקומיות מתקיימות בדרך כלל כפורומים המשרתים משתמשים במערכות הפעלה מבוססות לינוקס באזורים שונים. הסימן המסחרי Linux (שמספרו 1916230) שייך ללינוס טורבאלדס והיא מתוארת כ"מערכת הפעלה, תוכנה המאפשרת שימוש והפעלה של מחשב."
ישנן הפצות לינוקס (distributions) רבות, כאלו שבנו אותן פרטים, תאגידים או ארגונים שונים וכל אחת מהן עשויה לכלול מספר משתנה של תוכנות מערכת ויישומים כמו גם תוכנה המאפשרת התקנת המערכת כולה במחשב.
בסיס כל הפצה כזו הוא גרעין לינוקס אבל גם חבילות תוכנה מפרויקט GNU כולל תוכניות מעטפת (שורת פקודה), כלי שירות וספריות, מהדרים ועורכי טקסט. מאחר שתוכנות אלה (אשר בלעדיהן המערכת לא הייתה "דמויית יוניקס" מבחינת המשתמש) מגיעות מפרויקט מערכת הפעלה חופשית אשר הקדים את לינוקס עצמה, ריצ'רד סטולמן מפרויקט GNU מבקש ממשתמשים להתייחס אל מערכת ההפעלה כולה בשם GNU/לינוקס. יש מי שמקפידים, האחרים פשוט קוראים לה לינוקס.
מערכות ההפעלה כוללות לרוב גם כלים שמקורם בפרויקט BSD ופרויקט XFree86, המהווה בסיס לממשק המשתמש הגרפי.
משתמשי לינוקס, אשר באופן מסורתי נאלצו להתקין ולהתאים בעצמם את מערכת ההפעלה, נחשבו תמיד לטכניים יותר מאשר משתמשי חלונות ומקינטוש ולעיתים קרובות נשאו בגאווה את התואר "האקר" או "גיק". לאחר שאימצו את לינוקס מספר יצרניות חומרה והתחילו להופיע מחשבים שבהם התקין את לינוקס היצרן, היא החלה להתבסס גם בקרב ציבור רחב יותר של משתמשים כולל לשימוש במחשבים על שולחן העבודה. לינוקס היא גם הבסיס של מה שמכונה LAMP, צירוף של תוכנות שרת אשר זכתה לפופולריות רבה בקרב מפתחי יישומי אינטרנט.
לינוקס משמשת גם במערכות משובצות מחשב. העלות הנמוכה יחסית שלה מאפשרת לעשות בה שימוש במכשירים כמו Simputer, מחשב כף יד זול במיוחד המיועד עבור אוכלוסיות דלות אמצעים במדינות מתפתחות, או בלקוחות רזים המיועדים למוסדות חינוך.
סביבות עבודה גרפיות כמו KDE ו-GNOME עבור לינוקס מספקות לה ממשק עבודה דומה לזה שניתן למצוא במערכות הפעלה כמו מקינטוש או חלונות יותר מאשר ממשק שורת הפקודה המוכר ממערכת ההפעלה יוניקס וחבילות תוכנה חופשיות (אף על פי שלא תמיד מבוססות קוד מקור פתוח) מספקות יכולות דומות לאלו שניתן למצוא במערכות הפעלה "שולחניות" אחרות.
למרות כל זאת, לינוקס נפוצה בעיקר אצל משתמשים מקצועיים וכמערכת הפעלה של שרתים. לפי נתוני אתר Google ל-2003, רק אחוז אחד מכלל משתמשי האינטרנט עושים זאת ממערכת ההפעלה לינוקס על גרסאותיה השונות.
אולם לפי חברת IDC בשנת 2003 השתמשו בלינוקס 3.2 אחוזים ממשתמשי המחשב בעולם. ההבדלים נובעים בחלקם מכך שחלק ממשתמשי לינוקס משנים את דרך ההזדהות מול שרתי האינטרנט ולכן נספרים בטעות כמשתמשי חלונות.
מחקר שנערך על קוד המקור של הפצת Redhat לינוקס (מערכת ההפעלה והליבה) גילה כי הפצה מסוימת זו הכילה 30 מיליון שורות קוד מקור (SLOC). באמצעות חישוב העלות בסיוע מודל COCOMO ניתן להעריך כי מדובר בהיקף פיתוח של 8,000 שנות אדם. עלות הפיתוח, במושגים של חברות קנייניות מסורתיות, הייתה מגיעה ליותר ממיליארד דולרים אילו פותחה המערכת בארצות הברית בשנת 2000. רוב הקוד פותח בשפת C אבל גם באמצעות שפות אחרות כמו ++C, תסריטי Shell, שפת LISP, Assembly, Perl, Fortran, Python ועוד. קצת יותר ממחצית הקוד זמינה בכפוף לתנאי הרישוי הציבורי הכללי (GPL). לינוקס עצמה מכילה 2.4 מיליון שורות קוד, כ-8% מכל שורות הקוד בהפצה זו, דוגמה מצוינת לעובדה כי עיקר הקוד איננו שייך ליבה.
[עריכה] אידאולוגיה, מחלוקת והיסטוריה מאחורי השם גנו/לינוקס
גנו/לינוקס הוא המושג המשמש את פרויקט GNU והתומכים בו, ובעיקר את המייסד של הפרויקט והפעיל הראשי ריצ'רד סטולמן בהתייחסות למערכת ההפעלה לינוקס.
בשם "GNU/Linux" עשו שימוש לראשונה Debian בשנת 1994 כחלק משם ההפצה שלהם, אשר התבססה על ליבת לינוקס ותוכניות GNU. בדיוור של פרויקט GNU מיוני 1994 יש התייחסות אל לינוקס כאל "תואם יוניקס" חופשי (עם הרבה כלים וספריות מפרויקט GNU). בדיוור מינואר 1995 ההתייחסות אל לינוקס הפכה הייתה באמצעות השם "גנו/לינוקס".
במאי 1996 שיחרר ריצ'רד סטולמן את גרסה 19.31 של עורך הטקסט Emacs, כשהוא משנה ברשימת מערכות ההפעלה הנתמכות את השם "לינוקס" ל-"Lignux". הוא טען שיש לתת את הקרדיט הראוי לפרויקט, כשהוא משתמש במונח "מערכת גנו מבוססת לינוקס". לאחר מכן הפסיק סטולמן להשתמש במונח "Lignux" והוא משתמש באופן בלעדי במונח "גנו/לינוקס".
יש המכנים את המכלול כולו בשם לינוקס, אך פעילי תנועת התוכנה החופשית וריצ'רד סטולמן בראשם דוגלים בכינוי גנו/לינוקס. זאת משום שפרויקט גנו יזם וקידם את אידאולוגיות התוכנה החופשית שדחפו את פיתוחה של כלל המערכת באופן אידאולוגי וגם איפשרו אותה הלכה למעשה בתשתיות תוכנה שנכתבו. הבחירה בשם הכולל את "גנו" באה כדי להדגיש את הגרעין האידאולוגי של עקרונות החופש למשתמשים שאלמלא כן עלולים להכיר את מערכת ההפעלה כמוצר "טכני" בלבד.
ליבת מערכת ההפעלה שהייתה אמורה לתפקד בתוך מכלול זה נקראה הֶרְד (באנגלית נשמע כמו "עדר", משחק מילים על "עדר של גנו"). מערכת הפעלה זו מתוכננת כמיקרו-ליבה, דהיינו אוסף ישויות המתקשרות זו עם זו (בניגוד ללינוקס, הבנוייה מליבה מונוליתית אחת). מערכת כזו קשה יותר להביא לכלל פעולה יציבה, ואכן בתחילת שנות התשעים ניצב פרויקט גנו כשבידו די רכיבים לבניית מערכת הפעלה, פרט לליבה.
בשלב זה כבר היו מנהלי מערכות מתקינים ליבות מערכות הפעלה קנייניות, ומקיפים אותן בכלי פרויקט גנו: מעבד התמלילים emacs, מעטפת, כלי מעטפת ועוד.
עד לאותה עת הספיק לינוס טורבאלדס להביא את ליבת מערכת ההפעלה שלו, לינוקס, לידי בשלות. האיחוד של הליבה, לינוקס, עם יתר התוכנות של גנו, הוא המהווה סביבת עבודה שניתן לעבוד איתה עצמאית מתלות בכל תוכנה קניינית.
לאור היסטוריה זו, מקפידים רבים מאנשי תנועת התוכנה החופשית לקרוא למערכת ההפעלה הכוללת בשם גנו/לינוקס. עמדת המוסד לתוכנה חופשית היא כי בשימור השם גנו בשמה של מערכת ההפעלה, היא מבקשת להזכיר כי פרויקט GNU, עקרונותיו לחירות פעולה בעולם המחשוב והתכנים הנסמכים עליו, קדמו לפרויקט הליבה של טורבאלדס בשנים. עקרונות אלו מכילים מטען פילוסופי חשוב המקיף עקרונות חברתיים שהם מנסים להפיץ ולהשריש באמצעות הפרויקט ורשיון ה-GPL. ה-FSF חוששת כי ההימנעות מציון GNU בשם המערכת ישכיח את הגרעין האידאולוגי והמסר לא יגיע אל המשתמשים הבאים. כל זאת למרות שאנשי התנועה מודעים לכך שמערכת ההפעלה המודרנית הקרויה בשם הכולל "לינוקס" בפי כל כבר איננה מושתתת ברובה על גנו.
מנגד עומדים אלו המכנים את מערכת ההפעלה בשם לינוקס, ולא מתוך בורות. עדת המתנגדים מעלה לרוב את הטיעון של ספירת שורות קוד או מספר חבילות התוכנה במערכת אשר באים ממקורות שונים, ביניהם BSD, XFree86 ועוד. אם המשתמש בוחר למשל בעורך הטקסט vim על פני GNU Emacs, מוותר על חבילת המהדרים GCC וכיוצא באלה, הרי שחלקי התוכנה מבית GNU יהיו ספורים ומצומצמים. בכך תוכח הטענה כי ניתן להריץ מערכת מעל ליבת לינוקס עם עזרה אפסית בלבד מפרויקט גנו. מכאן מסיקים אנשים אלה כי ההתעקשות של הדבקת GNU לשם המערכת הינה ענין של אגו.
הויכוח הניטש מוצג לעיתים קרובות כמלחמת אנשים בעלי חשיבה מעשית (הדוגלים במונח קוד פתוח) לעומת האידאולוגים (הדוגלים במונח תוכנה חופשית). ריצ'רד סטולמן, אידאולוג אך גם איש מעשה שכתב לבדו את גרסאותיהן הראשונות של המרכזיות שבתוכניות פרויקט גנו, צוטט לא פעם כאומר כי "כאשר שואפים למטרה, אין כלי מעשי יותר מהאידאולוגיה".
כיום מקפידים פרויקטים כגון דביאן להמשיך לציין את GNU בשם המערכת, אך לא כך במוצרים של חברות מסחריות כגון Red Hat.
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: לינוקס |
- http://linux.org.il פורטל הלינוקס בישראל, הכולל רשימות של מועדוני לינוקס, אתרי חדשות בעברית, לוחות ארועים, מדריכים, פורומים ועוד
- http://www.iglu.org.il אתר קהילת הלינוקס הישראלית linux-il
- http://linmagazine.co.il/ חדשות, בלוגים, מדריכים ופורומים
- http://www.whatsup.org.il/ חדשות ופורומים
- http://www.penguin.org.il מדריכים מתורגמים ומקוריים
- ההכרזה המקורית של טורבאלדס ברשימת הדיוור של מיניקס
[עריכה] מועדונים
- BIUX, Bar-Ilan Linux Club מועדון באוניברסיטת בר אילן
- HAIFUX, Haifa Linux Club מועדון הלינוקס החיפאי - חיפוקס
- JLC, Jerusalem Linux Club מועדון הלינוקס הירושלמי
- TELUX, Tel-Aviv Linux Club מועדון הלינוקס התל אביבי - תלוקס
