קריאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא "תרגמת". אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
קריאה היא התהליך של השגה והבנה של מידע או רעיונות אגורים. רעיונות אלה הם בדרך כלל ייצוג של שפה כלשהי, כסימנים שניתן לראות או לגעת בהם (כמו ברייל). סוגים אחרים של קריאה עשויים לא להיות מבוססים על שפה, כמו כתיבה מוזיקלית או פיקטוגרמות. על דרך האנאלוגיה, במדעי המחשב, קריאה היא קבלת מידע מסוג של אחסון במחשב.
קריאה על ידי בני אדם היא בדרך כלל מנייר, אך ניתן להשתמש גם במדיות אחרות, כגון אבן חרוטה, גיר על לוח, מסך מחשב, טלוויזיה או טלפונים סלולריים: כל דבר שיכול להכיל סימן.
על מנת לקרוא היטב, יש צורך בניגוד חזק בין האות לבין הרקע (דבר זה תלוי בצבע האותיות והרקע, בדוגמה של הרקע, וברמת האור), וכן בפונט מתאים.
קריאה אנושית מבוצעת כסדרה של צעדים של הכרת מלים, עם תנועות מהירות של העין ביניהם.
קריאה היא בדרך כלל פעילות אישית, אם כי ניתן לקרוא בקול לאדם אחר, וקריאה בקול לעצמך היא סוג של תקשורת תוך-אישית. קריאה לילדים קטנים היא צורה מומלצת ללימוד שפה, התבטאות בכתב ובעל פה, ולהגדלת ההבנה של טקסטים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תאוריית הקריאה
היכולת האנושית לקרוא מוסברת על ידי הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה של העין האנושית. העין יכולה לקלוט כמות מסוימת של טקסט, כשהיא משתמשת בתחום הראיה בזמן שהיא מתמקדת בטקסט. הזיכרון התחושתי מסוגל לשמור על דברים בתחום הראיה למשך כ300 מילישניות. הזיכרון לטווח קצר מסוגל לשמור על חומר (בערך 4 דברים בבת אחת), אך לזמן ארוך יותר (כ30 שניות). אם חוזרים שוב על החומר, או שהוא מקושר באופן משמעותי, הוא עובר לזיכרון לטווח ארוך, שמבחינה פוטנציאלית יכולתו בלתי מוגבלת, והחומר יוכל להשאר שם מ10 דקות ועד לסוף חייו של האדם, כשהדבר תלוי בעומק העיבוד ובזיכרון מחדש לאחר זמן.
[עריכה] שיעורי קריאה
שיעורי קריאה כוללים: קריאה לזכירה בעל פה (תחת 100 מלים לדקה), קריאה ללמידה (100-200 מלים), קריאה להבנה (200-400 מלים), רפרוף (400-700 מלים), וסריקה (700 מלים). קריאה נורמלית מערבת שיעורים שונים, הכוללים קריאה רגילה, רפרוף וסריקה, שלכל אחד מהם יש מטרות ותוצאות שונות. קריאה להבנה היא תהליך הקריאה החשוב ביותר, מכיון שהיא הנפוצה ביותר. סקירה ורפרוף מועילים לעיבוד כמויות גדולות יותר של טקסט ברמה נמוכה בהרבה של הבנה (מתחת ל50%).
עצות לבחירה נכונה של מהירות קריאה כוללות: קריאה גמישה, האטה כשהמושגים צפופים יותר או כשהחומר אינו מוכר, וקריאה מהירה כשהחומר מוכר ואין בו מושגים רבים. קורסים וספרים לקריאה מהירה בדרך כלל מייעצים לקורא לקרוא מהר יותר, ומשתמשים בבחינות הבנה שגורמות לקורא לחשוב שהבנתם משתפרת במשך הזמן. אולם, יכולת קריאה טובה כוללת את ההבנה שרפרוף וסריקה הם לא תמיד רעיון טוב כברירת מחדל.
לימוד שפה שאינה שפת האם, במיוחד בגיל מבוגר, היא תהליך שונה למדי מלימוד קריאת שפת האם.
[עריכה] לקריאה נוספת
- וולפגנג איזר, מעשה הקריאה - תאוריה של תגובה אסתטית, הוצאת מאגנס, 2006.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קריאה |
- The Science of Word Recognition, באתר טיפוגרפיה של מיקרוסופט
- אורי פז, החיים על פי הספר?, באתר "אומדיה"
