ברטראנד ראסל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ברטראנד ראסל
תאריך לידה	18 במאי,1872
תאריך פטירה	2 בפברואר,1970
זרם	פילוסופיה אנליטית
תחומי עניין מרכזיים	לוגיקה, מתמטיקה, פילוסופיה של המתמטיקה, תאולוגיה, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של המדע
הושפע על-ידי	אפלטון, פיתגורס, דייוויד יום, אלפרד נורת' וייטהד, ג.א.מור, גוטלוב פרגה, לודוויג ויטגנשטיין
השפיע על	לודוויג ויטגנשטיין, קורט גדל, קרל פופר

ברטראנד ארתור ויליאם ראסל (18 במאי,1872 - 2 בפברואר, 1970) היה פילוסוף בריטי, שהשפיע רבות גם על התפתחות המתמטיקה והלוגיקה. בנוסף לפעילותו המדעית עסק בפעילות חברתית, בפרט נגד הנשק הגרעיני והמלחמה בוייטנאם.

בלוגיקה מתמטית יצר ראסל את הפרדוקס הקרוי על שמו, הפרדוקס של ראסל, שהוביל לתפנית בחקר יסודות תורת הקבוצות וליצירתה של תורת הקבוצות האקסיומטית. יחד עם הפילוסוף אלפרד נורת' וייטהד יצא ראסל למסע שאפתני של העמדת המתמטיקה על בסיס הלוגיקה, באמצעות ספרם המשותף "פרינציפיה מתמטיקה". מסע זה התגלה כחסר-תוחלת עם הוכחתו של משפט אי השלמות של גדל.

על מקורות ההשראה שלו סיפר ראסל כך: "בגיל 11, התחלתי, בהנחיית אחי, לקרוא את היסודות. זה היה אחד האירועים הגדולים בחיי, מסנוור כאהבה ראשונה. לא תארתי לעצמי שיש בעולם משהו ערב כל-כך. מאותו רגע, ועד שנתי ה-38, מתמטיקה הייתה העניין המרכזי והמקור העיקרי לאושר בחיי".

ראסל היה פציפיסט מצעירותו, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה נכלא בשל כך לחצי שנה. בתום מלחמת העולם השנייה נחרד ראסל מהמחשבה שלברית המועצות יהיה נשק גרעיני, והביע תמיכה במלחמת מנע שתימנע תוצאה זו. שנים אחדות לאחר מכן הפך לתומך נלהב בפירוק הנשק הגרעיני. בשנת 1961 נכלא שוב, משום שארגן שביתת שבת נגד הנשק הגרעיני.

בנוסף לכתיבתו המדעית (ממנה תורגם לעברית ספרו "בעיות הפילוסופיה"), עסק ראסל בכתיבה פילוסופית פופולרית, ורבים מספריו בתחום זה תורגמו לעברית: "כיבוש האושר", "בשבח הבטלה", "עקרונות השיקום החברתי", "הנישואין והמוסר", "הסמכות והיחיד", "נצחון ולא בנשק" ועוד.

בשנת 1950 הוענק לראסל פרס נובל לספרות, "כאות הוקרה על כתיבתו המיוחדת ועל פועלתו בתחומים הומניטריים וחופש המחשבה".

ראסל היה בעל פילוסופיה אגנוסטית ואתאיסט [1], והביע דעותיו בעניין זה במאמרו "מדוע אינני נוצרי"[2].