צמחונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דוכן פירות בשוק בברצלונה

צמחונות היא אורח חיים תזונתי המבוסס על המנעות מאכילת בשר ולרוב גם מדגים. צמחונים מסוימים נמנעים בנוסף לכך מכל מזון מהחי, כולל גם ביצים וחלב ולעתים גם דבש. צמחונים אלו נקראים על-פי רוב טבעונים.

[עריכה] טעמים לבחירה בצמחונות

הבחירה בצמחונות עשויה להיות מבוססת על טעמים שונים. כמה מהעיקריים בהם הם:

[עריכה] טעמי מצפון

חוברת עברית לקידום צמחונות, המופצת על-ידי ארגון לזכויות בעלי-חיים

רבים מהצמחונים בוחרים באורח חיים צמחוני מתוך התנגדות מוסרית. יש המתנגדים לעצם הריגת בעלי חיים למאכל, ויש שאינם מתנגדים לעצם ההריגה של בעלי חיים, אבל מתנגדים לתנאים הקשים בהם מוחזקים בעלי חיים במשקים מתועשים, כגון כליאה בצפיפות, הפרדה מההורים בגיל צעיר, או שימוש בברירה מלאכותית להאצת קצב הגדילה, באופן הפוגע ברווחת בעלי החיים. יש הרואים הן בהריגת בעלי החיים והן ביחס הניתן להם במהלך חייהם טעמים מוסריים להמנע מצריכת בשר.

[עריכה] טעמי בריאות

סיבה נוספת למעבר לאורח חיים צימחוני הינה שיקולי בריאות, מכיוון שמזון מהצומח מכיל כמויות נמוכות יותר של שומן, ובפרט שומן רווי, ואינו מכיל כלל כולסטרול, ובשל כך מפחית את הסיכון ללקות במחלות לב, השמנת יתר ובעיות בריאותיות נוספות. כמו כן, יש הרואים שיקול בריאותי להמנעות מבשר בשל ההורמונים והאנטיביוטיקה הניתנים לבעלי החיים במהלך חייהם.

מנגד, אנשי תזונה רבים מצדדים באכילת בשר, בנימוקם שבשר מהווה מקור חשוב בתזונה המערבית לחלבון, למינרלים שונים, ולויטמינים (בפרט ל-B12), והפסקה לא מבוקרת של צריכת בשר יכולה להוביל לחסרים ברכיבים תזונתיים אלו. עם זאת, ניתן לקיים תזונה צמחונית בריאה, מבלי לפתח חסרים, כל עוד מקפידים על אכילה נכונה ומאוזנת.

בעקבות העניין הגובר בצמחונות, כיום קיימת בקרב תזונאים יותר פתיחות לנושא, ויותר תזונאים מציעים עזרה בגיבוש תפריט צמחוני בריא.

[עריכה] טעמים אקולוגים

מכיוון שייצור בשר, באופן כללי, מביא ליותר בזבוז של משאבי הסביבה מאשר מזון צמחי, אנשים עשויים לבחור בצמחונות מתוך רצון לשמור על איכות הסביבה.

[עריכה] טעמים כלכליים

אנשים רבים, בעיקר בעולם השלישי, בוחרים בצמחונות כיוון שידם אינה משגת לקנות בשר, ומזון מהצומח הוא בדרך כלל זול יותר. גם אנשים שמסוגלים לקנות בשר עשויים לבחור בצמחונות כאמצעי לצמצום בהוצאות. צמחונות מטעמים כלכליים אינה נפוצה בחברה המערבית כיום, שכן חקלאות מתועשת הובילה לירידה במחירי הבשר בעשרות השנים האחרונות.

[עריכה] טעמים אסתטיים

צמחונים רבים בוחרים בצמחונות מכיוון שהם לא חשים בנוח עם הרעיון של אכילת בשרן של חיות, גם אם הם לא מוצאים בכך פגם מוסרי. בחירה זו שונה מבחירה בצמחונות מטעמי מוסר, מכיוון שהיא אינה מבוססת על עמדה עקרונית נגד פגיעה בחיות לצרכי מאכל, אלא על העדפה אישית.

[עריכה] טעמי דת

[עריכה] בדתות המזרח

צמחונות מקובלת מאוד בהינדואיזם ובבודהיזם, אם כי דתות אלו אינן אוסרות באופן מוחלט על אכילת בשר. בדתות מעטות, כגון הג'ייניזם, אכילת בשר אסורה לחלוטין, וכל בני הדת צמחונים.

[עריכה] ביהדות

ערך מורחב – אכילת בשר ביהדות

ביהדות, על-פי רוב, צמחונות אינה נפוצה. למרות שעל פי חז"ל תזונתו של האדם הראשון נקבעה כתזונה צמחונית (בר' א כ"ט), לאחר המבול ניתן לנח ולזרעו היתר לאכול בעלי חיים כאוות נפשם, תחת הסייג היחיד של האיסור על אכילת הדם, כיוון שהנפש נמצאת בדם, ואכילת הדם, כמוה כאכילת הנפש (בר' ט ב-ד). לפי חז"ל לבני נוח גם נאסר אכילת איבר מן החי. על פי חז"ל בזמן שבית המקדש היה קיים השמחה העיקרית הייתה באכילת בשר (פסחים ק"ט ע"ב). בחג הפסח המצווה החשובה הייתה צליה של גדי או שה ואכילתו (שמות י"ב ה'). כל אדם מישראל חייב לאכול את הפסח, והנמנע מכך ללא סיבה חייב כרת. מעבר לכך, כל חוקי הכשרות (בשר וחלב ושחיטה) סובבים סביב אכילת בשר. עם זאת, קיימות ביהדות האורתודוקסית גם גישות אחרות. הרב קוק, למשל, כותב שצמחונות היא המצב האידאלי לאנושות, שאליו היא צפויה לחזור לעתיד לבוא, כאשר תתעלה למדרגה המאפשרת לה לעשות כן ("חזון הצמחונות והשלום"). הרב קוק מבאר את המצוות המגבילות אכילת בשר כמיועדות לעדן את יצר אכילת הבשר. הרב דוד כהן (הרב הנזיר), תלמידו של הרב קוק, אף היה צמחוני. יש הטוענים כי גם הרב קוק בעצמו נמנע מלאכול בשר במשך ימות החול.

בשנות השבעים החלה לפעול עמותת הצמחונים היהודים של צפון אמריקה, בראשות ד"ר ריצ'רד שווארץ, המנסה לקדם צמחונות מתוך השקפה יהודית דתית, תוך שימת הדגש על כך ששיטות הגידול הנהוגות כיום במשקים מתועשים אינן הולמות את רוח היהדות מכיוון שהן עוברות על איסור צער בעלי חיים.

אמונתם של קהילת הכושים העבריים מורה על תזונה טבעונית.

[עריכה] בנצרות

בזרם המרכזי של נצרות אין איסור על אכילת בשר. עם זאת יש מספר קבוצות נוצריות שמעודדת סוגים שונים של צמחונות. המורמונים מעודדים צריכה מופחתת של בשר מטעמים הומאניים. כנסיית האדוונטיסטים של היום השביעי מעודדת את מאמיניה לאמץ תזונה צמחונית מטעמים בריאותיים; ג'ון הארווי קלוג, ממציא הקורנפלקס ומייסד חברת קלוגס, היה אדוונטיסט וצמחוני עקב אמונתו ועודד אכילת קורנפלקס כתחליף לבשר בתזונה אורגנית.

[עריכה] היסטוריה של הצמחונות

אנשים שבחרו במודע להמנע מאכילת בשר התקיימו עוד משחר ההיסטוריה; המקרים המתועדים המוקדמים ביותר הידועים לנו של צמחונים מגיעים מהמאה השישית לפנה"ס, ביוון העתיקה ובהודו. המניע לצמחונות היה מטעמים דתיים, מתוך אמונה בגלגול נשמות, שהובילה להתחשבות בכל יצור חי. ביוון היו אמונות אלו מקובלות בקרב הפיתגוראים והאורפאים, בהודו הן הגיעו כנראה לראשונה מתוך הבודהיזם והג'ייניזם, והתפשטו לתוך התרבות ההודית כולה, בה הצמחונות נשארה מקובלת מאוד גם כיום. במערב ההשפעה של התפיסות הצמחוניות על התרבות נשארה מעטה, אם כי עוד בימי האימפריה הרומית היו מחברים כפלוטארכוס ואובידיוס שכתבו בגנות אכילת בשר. עם עליית הנצרות, הצמחונות נעלמה כמעט לגמרי בתרבות המערבית, ולא ידוע כמעט כלל על צמחונים בימי הביניים. צמחונות הייתה נהוגה בקרב הקתרים שנרדפו כמינים על-ידי הכנסייה. במאה ב19, עם עליית העניין בדאגה מוסרית לבעלי-חיים, החלה גם הצמחונות להיות יותר מקובלת שוב. המשורר פרסי ביש שלי פרסם את המנשר הראשון בהיסטוריה לעידוד תזונה צמחונית, שצורף כנספח לשירו "המלכה מב", וב1847 קמה באנגליה האגודה הצמחונית הראשונה, ובעקבותיה, אגודות נוספות דומות קמו במדינות המערב השונות. במקומות רבים בעולם קמו יישובים צמחונים, ביניהם גם היישוב אמירים בישראל. כיום צמחונות היא תופעה הולכת וגדלה בחברה המערבית, הן בגלל המודעות הגדלה לזכויות בעלי חיים וסבלן, והן בגלל המודעות הגדלה גם כן לבריאות והשמנה.