כלב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בכלב הבית. לערך העוסק בסוג טקסונומי, ראו כלב (סוג).
| כלב הבית | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | כלביים |
| סוג: | כלב |
| מין: | זאב מצוי |
| תת־מין: | כלב הבית |
| שם מדעי | |
 Canis lupus familiaris |
|
כלב הוא שמו העממי של כלב הבית (Canis lupus familiaris), תת-מין של הזאב המצוי (Canis lupus), ממשפחת הכלביים, מסדרת היונקים הטורפים. הכלבים התפתחו מהזאבים ולכן יש לדוגמא את כלב הזאב שדומה במראו ובהתנהגותו לזאבים.
הכלב הוא בעל החיים המבוית הקדום ביותר. נטען, כי כלבים בויתו על ידי האדם לפני 12,000 שנים, אבל יתכן שביות הכלבים עתיק עוד יותר, ועל-פי ממצאים גנטיים, יתכן ומדובר ב-150,000 שנים. במהלך תקופה זו, התפתח הכלב לאלפי גזעים שונים. כך, למשל, גובהם של כלבים נע בין סנטימטרים ספורים (כמו במקרה של הצ'יוואווה) לכמעט מטר (במקרה של כלב רועים אירי).
צבעי כלבים נעים בין לבן לשחור, עם גוונים אדמדמים, אפורים וחומים ביניהם. כלבים, כמו בני אדם, הם חיות חברתיות וצדים בקבוצות; דמיון זה בעיצוב ההתנהגותי שלהם מסביר את העובדה שקל לאמן אותם, לשחק איתם, ולהתאים אותם למצבים חברתיים שונים.
בשל הקרבה השוררת זה אלפי שנים בין בני האדם לכלבים, הכלב מכונה לעיתים קרובות "ידידו הטוב ביותר של האדם".
תוכן עניינים |
[עריכה] מינוח
כלב הבית מסווג מאז 1993 כ-Canis lupus familiaris, תת מין של הזאב המצוי. במקור סווג כלב הבית ב-1758 כ-Canis familiaris אבל ב-1993 תויג מחדש. לעיתים נעשה שימוש במונח "כלב" לתיאור כל בעל חי ממשפחת הכלביים, כמו זאבים, שועלים או זאבי ערבות.
"כלבה" הוא המינוח בעברית לנקבת הכלב; ו"כלבלב" לכלב צעיר.
[עריכה] עברית
ישנם ביטויים רבים בשפה העברית המשליכים מחיי הכלבים ("קור כלבים", "התייחסה אלי כמו אל כלב"), חלקם אומצו משפות אחרות ("רעב כמו כלב"), ולעתים המציאות ממנה הם שאולים השתנתה מאוד ("חיי כלב").
המילה "כלב" בהתיחסות לבני אדם משמשת לרוב כגידוף, ומשמעותה (באופן תמוה משהו, עקב תכונות הכלבים במציאות) אדם רע, חסר מוסר או נכלולי.
ללשון העברית חדרו גם מילים שמשמעותן "כלבה" בשפות אחרות: "קלפטע" ו"צ'ילבה מתחנפת" למשל. קלפטע הוא שיבוש לשוני ביידיש של המילה הארמית "כלבתא" (כלבה) ומשמעותה בשפה העברית אשה טרחנית. צ'ילבה היא כלבה בערבית, ובעברית השתרש המושג ככינוי לאדם שנמצאים איתו בריב.
בסלנג של תרמילאים ישראלים במזרח הרחוק ובדרום אמריקה, השתרש שם הפועל "להתכלב" שפירושו לחיות בתנאים מצומצמים ככל האפשר.
[עריכה] פיזיולוגיה
הכלאות וסלקציה שנעשו על כלבים בידי האדם שינו והפרידו בין תכונותיהם של גזעי כלבים שונים, אך לכל הכלבים קיימות תכונות משותפות, שירשו מאבותיהם הקדמונים. כמו מרבית היונקים הטורפים, לכלב שרירים חזקים, מערכת דם המאפשרת לו פעילות מתפרצת וארוכת טווח, ושיניים המאפשרות לו לתפוס, להחזיק ולקרוע חפצים. שלד הכלב מאפשר ריצה וקפיצה. רגלי הכלבים קטנות וכלבים הולכים על בהונותיהם.
[עריכה] חוש ריח
חוש ריחם של הכלבים נחשב מפותח במיוחד. הדבר מתאפשר תודות למספר עצום של תאים עשירים בקולטני ריח באף (כ-220 מיליון מול 5 מיליון באדם). מינים מסוימים בקרב הכלבים מצטיינים במציאת ריחות ספציפים אפילו בהשוואה לשאר המינים בסוג (זאת תודות להשבחתם על ידי האדם באמצעות הכלאות וסלקציה חד כיוונית). עדיין לא ברור מהו המידע המדוייק אותו קולט הכלב מריחות הסביבה, אך ידוע שהכלב מסוגל להבדיל בין שני סוגי ריחות:
- ריח שמקורו באויר: ריח אשר אורגניזם או חפץ משאיר בסביבתו כאשר הוא עובר בה. ריח שכזה הוא מקוטע, נעלם במהירות אך חזק באופן יחסי.
- ריח שמקורו באדמה: ריח אשר אורגניזם או חפץ משאיר כחתימה על האדמה. ריח שכזה הוא בדרך כלל חלש יותר, נוטה להתערבב עם ריחות אחרים אך מתנדף באיטיות רבה, תכונה המאפשרת לכלב להתחקות אחריו זמן רב לאחר החתימה הראשונית.
הדעה הרווחת כיום בקרב מאמני כלבים, שהתכונה לעקוב אחרי ריח מסוים היא לחלוטין מולדת ואינה נרכשת. עם זאת, ניתן לאמן כלב להתמקד בריח בודד ולהתעלם מריחות אחרים אשר יטו את תשומת לבו של הכלב הלא מאומן.
[עריכה] כלבים ואנשים
[עריכה] חיבור עתיק
האדם הקדמון שחי במערות, חלק לעתים את משכנו עם זאבים. במרוצת הזמן ברר את גורי הזאב שנטל משם כדי שיועילו לו בבגרותם. ככל הנראה הבחין האדם כבר באותם ימים בתכונות החברתיות של הזאב, במוכנותו לקבל מרות, בעירנותו המצוינת ובפיקחותו היתרה ומצא שסגולות אלה די בהן כדי להפוך את הזאב למלווהו. בגלל הנטייה החברותית העזה של הכלב, על אף היותו למעשה חיית טרף בעלת ניבים, הוא נוח במחיצת בני אדם ונשמע למרותם של בעליו.
תכונות הכלבים עברו שינוי והתאמה במהלך ברירה מלאכותית שנעשתה בכלבים במהלך אלפי השנים. בהתאם לצרכים השונים, פותחו התמחויות לפי דרישותיו של האדם. זהו למעשה בעל החיים שיש לו את הגרסאות הרבות ביותר בכדור הארץ.
החיבור החברתי בין האדם והכלב נמצא כייחודי ביותר. תכונתו של הכלב, המייחדת אותו לצרכי האדם משאר המינים הפיקחים ובעלי יכולות (כקופים), היא רגישותו למסרים אנושיים. לדוגמה, מחקרים הראו שכלבים, בניגוד לקופים, מסוגלים למצוא מזון על ידי קריאת "רמזים" אנושיים כגון מבט לכוון מקום הסתר. לא ברור האם תכונה זו גרמה לחיבור בין האדם לכלב מלכתחילה, או שהיא תוצר של שנים רבות בצוותא.
[עריכה] כלבים בשירות האדם
הכלב שימש את האדם משחר דרכם המשותפת למטרות רבות החל משמירה ותקיפה, עזרה ברעיית צאן ובקר וכלה בצייד, איתור נעדרים תחת מפולות שלגים וכחיית מחמד. במלחמת וייטנאם שם הצבא האמריקני בראש היחידות הלוחמות כלבים לגילוי אויב ומלכודות. כלבים הופעלו על ידי ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה לשימוש כנגד טנקים גרמניים. גם צה"ל משתמש בכלבים למטרות צבאיות. בין היתר השתמש בכלבים לפריצה לבתים המוחזקים בהם בני ערובה ולמעקב אחר עקבות מחבלים. באחד ממבצעיו נגד החיזבאללה התגלה שצה"ל השתמש בכלבי נפץ, דבר שגרם לרעש תקשורתי גדול ולנסיגה של צה"ל משימוש זה בכלבים. לכלב שימושים אזרחיים נוספים כמו: כלבי נחיה לעיוורים, כלבי שמיעה לחרשים, כלבי גישוש לגילוי אנשים תחת הריסות בתים, כלבים לאיתור מוקדי שריפות, כלבי מזחלות, וכלבי הרחה לגילוי חומרי נפץ, סמים וחומרים אסורים אחרים.
בנוסף פותחו סוגי ספורט בהם משתתפים כלבים שאינם "מועסקים" בעבודות מסורתיות, וממצים בכך את היכולות הטבעיות שלהם.
כיום, רבים מגזעי הכלבים אינם משמשים עוד למילוי תפקידם המקורי, אלא מוחזקים כחיית מחמד, ליווי וככלבי תצוגה בתערוכות. בעלי כלבים נוטים לעיתים לטפח את כלביהם בתספורות, בסידור ציפורניים ובפריטי לבוש. קיימות מספרות לכלבים בהן כלבים מקבלים טיפוח כולל. קיימים גם מלונות לכלבים, שם משאירים אותם בעלי הכלבים במידה והם נעדרים מביתם.
מעל 400 גזעי כלבים קיימים בעולם ואלה מתחלקים לקבוצות:
- כלבי רועים
- שנאוצר ופינצ'ר
- מולוסים
- טריירים
- דקל והאונדס
- כלבי שפיץ
- כלבי ציד
- רטריבר וספניאל
- זעירים
- כלבי רוח
[עריכה] קשר נפשי וחברתי
כיום, מעבר לתפקידים כלביים "מסורתיים", מוכרת יותר ויותר השפעתו של הכלב על הבריאות הפיזית והנפשית של האדם, בייחוד כשמדובר בילדים. הקשר בין אדם לכלבו הוא קשר רגשי עמוק ומשמעותו לאדם נוסקת מעבר לתועלת המעשית והטכנית שהכלב עשוי להביא. מחקרים פסיכולוגיים ופיזיולוגים רבים נעשו לגבי חיות מחמד בכלל וכלבים בפרט. ממחקרים אלו עולה שהקשר עם חיית מחמד מפתח תחושות הערכה עצמית, אחריות, אמפתיה ורגישות אצל ילדים. בנוסף, נמצא שלכלב השפעה מרגיעה על בעליו. דבר זה בא לידי ביטוי בלחץ דם נמוך יותר בסביבת הכלב, בירידת קצב דפיקות לב בעת ליטופו, ואף נמצא שלבעלי כלבים תוחלת חיים גבוהה יותר. כלבים וחיות אחרות משמשים כ"מתווכים" חברתיים המקלים על יצירת קשר עם ילדים, דבר המשמש בעיקר לטיפול במסגרת החינוך המיוחד, כשמדובר בילדים בעלי נכויות ובעיות רגשיות והתנהגותיות.
חיי הכלבים עם בני האדם הקנו להם את הכינוי "חברו הטוב ביותר של האדם". לעומת זאת, קיימות חברות בהן מתייחסים לכלבים כטמאים, וקיימות תרבויות בהן משמשים גזעים מסוימים של כלבים למאכל.
[עריכה] כלבים בספרות ובאומנות
חלקו הנכבד של הכלב בחיי האדם ניכר גם בהתיחסות אליו ביצירות ספרותיות ואמנותיות לאורך ההיסטוריה. ברישומים מצרים עתיקים מופיעים כלבים בתפקידי ציד או לוויה. כלבים מופיעים בציורים מהמאה ה-18 וה-19 כמלווים בדיוקנאות, כנושא הציור, או כחלק מהתרחשויות וכן בפסלים.
בספרים וסרטים רבים משמשים כלבים בתפקיד הגיבור הראשי, מהידועים שבהם, פנג הלבן מאת ג'ק לונדון, לאסי חוזרת הביתה, עזית הכלבה הצנחנית מאת מוטה גור ועוד. באחרים, לכלב תפקיד משני, כבהקוסם מארץ עוץ מאת ל. פרנק באום, שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב) מאת ג'רום ק. ג'רום ואחרים.
כלבים אף זכו להתיחסויות מיוחדות בשירים, דוגמת שירו של ניל יאנג, "קינג הזקן" (Old King), או שירו של אריאל זילבר למלותיו של שמוליק צ'יזיק "ואיך שלא".
[עריכה] כלבים במקורות
לראשונה מוזכר הכלב בתנ"ך בספר שמות פרק י"א פסוק ז'. "לא יחרץ כלב לשונו". כלומר, כאשר עזבו בני ישראל את מצריים, אף כלב לא נבח להסגירם. הכלב מוזכר לראשונה בהקשר של עבודה לעזרת האדם, בספר איוב פרק ל' פסוק א' "כלבי צאני". סביר להניח שהכלבים מתקופת התנ"ך, היו טיפוסים זהים לכלב הכנעני שאנו מכירים כיום.
בעבר, המילה כלב הייתה משמשת לשמות פרטיים של אנשים כפי שנהוג במילים זאב ודוב, אף הם שמות של חיות. אחד מתריסר השליחים שצוו על ידי משה רבנו לרגל את הארץ היה כלב בן יפונה (Kalev). כלבא שבוע, שם ארמי, היה חותנו של רבי עקיבא. בעברית שם זה אינו מקובל עוד, אך השם התנכי שרד בתרבויות אחרות, ואפשר למצאו למשל, בארצות הברית.
במסורת היהודית קיימת אמונה עממית על פיה יהודים חוששים מכלבים. יתכן שהסיבה לכך היא שהנדודים לאורך ההיסטוריה לא איפשרו להם להחזיק חיות מחמד בקביעות, ואולי מכיוון שכלבים שימשו לא פעם להתעללות בהם, כגון בתקופת השואה. ישנו גם איסור של חז"ל "לגדל כלב רע בתוך ביתו", מחשש שינשוך ויפחיד את הבאים, וגם את קביעת הרמב"ם: "ארור מגדל כלבים וחזירים".
כמה מחכמי ההלכה בימי הביניים סייגו את האיסור, וקבעו ש"כלב שאינו רע מותר לגדל", וש"כלבים קטנים בני תרבות (מאולפים), אינם בכלל האיסור". מקורות אחרים מעידים שגידול חיות מחמד, בעיקר כלבים, היה שכיח גם בתקופות קדומות. רבי יעקב עמדין קבע במאה ה-18 שמותר להחזיק רק כלב אחד, בתנאי שהוא קשור בשלשלת ולצורכי שמירה בלבד.
[עריכה] ראו גם
- כלבת
- גזעי כלבים
- חלוקת גזעי הכלבים לפי FCI
- כלבנות
- ההתאחדות הישראלית לכלבנות
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: כלב |
||
 ספר לימוד בוויקיספר: גידול כלב |
||
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כלב |
- כלבים מומחים - מרכז מידע בתחום האילוף, גידול, אימוץ, וטרינריה ועוד.
- אתר הכלבים
- מאמר על המיתוס של אנשי כלב
- כלבים באתר חיות המחמד של ישראל
- אתר של הצלם יגאל פרדו
- אתר כלבלב
- צומת כלבים אינדקס אתרי כלבים בעברית
