גנאלוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

גנאלוגיה היא מדע עזר לחקר ההיסטוריה. העוסק בחקר היוחסין, חקר השתלשלות הדורות.

הגנאלוג אוסף מידע על קשרי שארות, בין אם מדובר באנשים שעודם בחיים, ובין אם המדובר בנפטרים, ומבסס את היחסים המשפחתיים ביניהם, לצורך בניית אילן יוחסין, או עץ משפחה. המילה גנאלוגיה לקוחה מיוונית. genum פירושו גזע, או משפחה, בצירוף הסיומת לוגיה, או לוגוס - תורה.

תוכן עניינים

1 גנאלוגיה בעמי העולם
2 מקורות מידע גנאלוגיים - ארכיבים ומוסדות בארץ ובעולם
3 גנאלוגיה יהודית
4 גנאלוגיה יהודית בשפה העברית
5 שמות המשפחה
6 גנאלוגיה ממוחשבת
7 ראו גם
8 קישורים חיצוניים

[עריכה] גנאלוגיה בעמי העולם

בצורתה המקורית, שימשה הגנאלוגיה בעבר לחקר משפחות אצולה, ובמיוחד על מנת לתת לגיטימציה לתביעות לכוח ולעושר הנובעות מן היוחסין. חלק ניכר מעצי המשפחה של משפחות האצולה לקה באי דיוקים ובזיופים מכוונים, ובמיוחד אלו שהתיימרו להגיע לדמויות אגדיות או לאלים (לדוגמה, יומרתו של יוליוס קיסר להיות צאצאה של האלה ונוס). רישומים לגבי אנשים שלא היו שייכים למשפחות אצולה או מלוכה החלו במאה ה-16, עם נטייתן של ממשלות לעקוב אחרי קורות אזרחיהן. כאשר המשפחות החלו להיות מתועדות, נוצרה אפשרות לעקוב אחרי השתלשלות הדורות למשך מאות בשנים.

רישומי חיים - תעודות לידה, מוות, נישואין או גירושין - החלו להשמר בארכיון. הארכיונים הינם אחד ממקורות המידע העיקריים של גנאלוגים.

הגנאלוג נעזר במידע המתועד בכתובים, ובהיעדרו, במידע הנמסר בעל פה - עובדה המפחיתה מתוקפו של המחקר. עניינו של הגנאלוג אינו רק בשמות ובמספרים, אלא גם באורח החיים, הביוגרפיה, המניעים, מערכת האמונות והדעות והיחסים האישיים בין האנשים שהוא חוקר. הדבר דורש ידע בתחומים רבים: גאוגרפיה, חוק, דת, בהגירה, היסטוריה וסוציולוגיה.

[עריכה] מקורות מידע גנאלוגיים - ארכיבים ומוסדות בארץ ובעולם

למרות תדמיתם האפרורית והמרוחקת, ארכיונים יכולים להוות מקור מידע מצוין למחקר המשפחתי, לצד מוסדות שונים הקשורים לנושאי המחקר ולמושאיו.

[עריכה] גנאלוגיה יהודית

העם היהודי ייחס תמיד חשיבות ליוחסין. בירושלמי, ברכות פ"ד, מופיע סיפור על רבי אלעזר בן עזריה, שנתמנה לראש ישיבה בן 16 שנה, והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר: "לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא בן גדולים יותר ממני, אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד להתלות בה".

שימוש מעשי בגנאלוגיה נועד לקביעת יהדות, אך משפחות מסוימות נוהגות מדורי דורות לשמור רישומים על קורותיהן, ובמיוחד משפחות רבניות (לדוגמה, משפחת יפה ומשפחת הורוביץ), המונות את ייחוסן מזה מאות בשנים, ויש המגיעות עד לדוד מלך ישראל.

דוגמה יפה היא ספרו של הגנאלוג היהודי ניל רוזנשטיין The Unbroken Chain, המונה את כל הצאצאים הידועים של שאול ואהל, רב שחי במאה ה-16. הרשימה מונה היום אלפי אנשים וכוללת אנשים כמו קרל מרקס ו הלנה רובינשטיין. באחרונה כתב רוזנשטיין ספר דומה על ייחוסה של משפחת לוריא.

חשיבות מיוחדת קיבלה הגנאלוגיה היהודית לאחר השואה, כאשר אחת מהבעיות העיקריות שנתקל בהן הגנאלוג היא הפער שפערה השואה במידע הזמין על יהודי אירופה, והתחושה הנוצרת כאשר נערך עץ המשפחה ומסתבר שענפים שלמים הושמדו בשואה. עם זאת, אחת המוטיבציות הקיימות כיום לגנאלוגים היהודים היא הנצחת קורבנות השואה והעלאת זכרם. נדבך עיקרי בהנצחת קורבנות השואה וכלי עזר במחקר הגנאלוגי אודות משפחותיהם הוא מפעל 'דפי העד' של יד ושם והאתר המקוון שלו - 'היכל השמות' בו מתועדים כארבעה מיליון שמות של קורבנות והרשימה מוסיפה להתעדכן.

תרומתם של המורמונים למחקר הגנאלוגי העולמי ככלל והיהודי בפרט לא תסולא בפז.
המורמונים וטעמיהם עמם (האמונה שהטבלת אב קדמון, גם לאחר מותו, הופכת את כל צאצאיו למורמונים גם כן) מצלמים מזה למעלה ממאה שנה ארכיונים של רשומות חיים (לידה, נישואין-גרושין, מוות) במזרח אירופה ומקומות אחרים. ללא הצילומים הללו לא היה נותר זכר לחומר הגנאלוגי הנ"ל שנשמד ברובו במהלך המלחמות שעברו על אירופה. את הצילומים ממירים למיקרופילמים שניתנים לחיפוש ואיחזור על ידי הציבור בכל אחת מ'מרכזי לימוד המשפחה' - הספריות המורמוניות הפרוסות ברחבי העולם, למעט ישראל.

[עריכה] גנאלוגיה יהודית בשפה העברית

JGeneWiki - קיצור של Jewish Genealogy Wiki - הינו מיזם שיתופי לבניית מסגרת מקיפה למחקר הגנאלוגי בהיבט יהודי, הבנוי על מערכת בפורמט ויקי. התשתית למיזם הונחה על ידי קבוצה מחברי פורום שורשים משפחתיים, והוא פתוח לשימוש - כולל הוספה ועדכון של ערכים - עבור כל אחד, מתלמידים הכותבים עבודת "שורשים" כמטלה בית ספרית ועד חוקרים מקצועיים.

[עריכה] שמות המשפחה

אינדיקציה מסוימת למוצא הוא שם המשפחה. היהודים נהגו לקרוא לעצמם בשם ובשם האב, על פי הנוסחה - "יצחק בן אברהם". במקרים מסוימים היו משפחות, לרוב משפחות רבניות, שאימצו לעצמם שם משפחה כגון "הורוביץ" או "שור" וכמובן גם "כהן", "לוי", או "סג"ל" (סגן לוי). אך אימוץ שמות המשפחה החל בצורה המונית רק במאה ה-18, כתכתיב של הממשלות, ובמיוחד באזורי האימפריה האוסטרו הונגרית והאימפריה הרוסית. גם יהודי צפון אפריקה נשאו במקרים מסוימים שמות משפחה מדורי דורות, אולם גם במקרה זה נשיאת שם המשפחה החלה לרוב כיוזמה של הממשל הקולוניאלי השליט בארצות אלו - צרפת, איטליה ואנגליה.

שמות המשפחה היו מבוססים על כמה תבניות מרכזיות:

מקום, לדוגמה "ברלינר" (על שם העיר ברלין).
שם האב, לדוגמה "מוסקוביץ'" או "מושיאשוילי" (על שם משה).
עיסוק, לדוגמה "שניידר" (חייט), או "חזן".
תיאור פיזי, לדוגמה "קליין" (קטן) או "שוורץ" (שחור).
צירוף מילים נאה, שנרכש בדרך כלל בכסף, כגון "מורגנשטרן" (כוכב השחר) או "רוזנברג" (הר שושנים).
שם גנאי, שניתן על ידי הרשויות האנטישמיות במקום כגון "שביניוק" (חזירון).

תופעה ייחודית היא שמות משפחה המשייכים אדם לשושלת רבנית מסוימת, או כצאצא לאדם מסוים. נושאי השם הורוביץ (על כל גרסאותיו, כגון "הורביץ" או "גורביץ'" או "הורוויץ") הם לרוב צאצאי ישעיה הלוי איש הורוביץ, שחי בפראג במאה ה-17. בני משפחת וייסבלום הם ברובם צאצאי רבי אלימלך מליז'נסק, בני משפחת טברסקי הם צאצאי המגיד מצ'רנוביל, ובני משפחת ברנדויין הם לרוב צאצאי רבי יהודה צבי ברנדויין המהרי"צ, מגדולי החסידות. משפחות אלו שמרו על תיעוד גנאלוגי נרחב, וניתן לתעד את השתלשלות הדורות ואת היוחסין במשפחות אלו עד לרמה גבוהה מאוד של פירוט. לרוב שמות המשפחה מסוג זה הם על שמות גברים, אולם יש גם בודדים על שמות נשים (למשל, שפרינצק, על שם שפרינצה).

[עריכה] גנאלוגיה ממוחשבת

העברת מידע גנאלוגי הפכה לשימוש נפוץ באינטרנט. הפורמט הגנאלוגי הנפוץ GEDCOM מאפשר אחידות ומשלוח מידע גנאלוגי בדואר אלקטרוני, וכן שיתוף במידע באתרים גנאלוגיים משפחתיים.

אתרים רבים מציעים גישה למידע גנאלוגי ולמרשמי אוכלוסין וארכיבים של מדינות שונות.

קיימות תוכנות ייעודיות לצורך עריכת תרשימים גנאלוגיים ואיחזור מידע גנאלוגי. הידועות יותר הן: GenoPro, אילנות, שהוחלפה על-ידי דורותרי, תוכנת Family Tree Legends, Family Tree Maker ו-Legacy. חלק מתוכנות אלו ייעודיות לגנאלוגיה יהודית וכוללות מרכיבים כאיזכור מיוחד לאנשים שנרצחו בשואה, או המרת תאריכים מתאריך עברי לתאריך לועזי.

יש גם אתרי אינטרנט ישראלים, "חמולה" ו"משפוחה", המהווים מקומות מפגש מקוונים לבני משפחה, לרבות אפשרות של שמירת מתכונים משפחתיים, עצי יוחסין ואלבומי תמונות. באתר "בונים עולם יהודי" של הסוכנות היהודית עוסקים בנושא בהרחבה.