ברלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ברלין (Berlin; להאזנה לחצו כאן (מידע) (עזרה) ) היא בירת גרמניה ומדינה בה. ברלין היא העיר הגדולה בגרמניה מבחינת מספר התושבים והשטח. בעיר מתגוררים כ-3,390,000 תושבים (נכון לסוף שנת 2004) והיא העיר השנייה בגודל אוכלוסיתה באיחוד האירופי, אחרי לונדון. שטחה: 891 קמ"ר והיא אחת הערים הגדולות באירופה גם בשטחה. ברלין שוכנת במזרח גרמניה, בקו האורך והרוחב 52° 31′ צפון ו13° 24′ מזרח, כ-70 ק"מ מערבה מהגבול עם פולין. גובה מעל פני הים הוא 34 מטרים.

ברלין היא אחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה. היא אחת משלוש ערי-המדינה בגרמניה (יחד עם המבורג וברמן). מבחינת האוכלוסייה זוהי המדינה ה-8 בגודלה בגרמניה. מבחינת השטח רק המבורג וברמן קטנות יותר.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 1.1 המאה ה-20 2 פוליטיקה 3 דמוגרפיה 4 כלכלה ותרבות 5 אתרים 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] היסטוריה

האזכור הכתוב הראשון של העיר קלן (לא קשורה לקלן שעל גדות הריין) מתוארך ל-1237, וזה של ברלין ל-1244. שני המסמכים מוצגים במוזיאון הדום (קתדרלה) של ברנדנבורג אן דר האבל. כבר בהתחלה, שתי הערים היוו יחידה כלכלית וחברתית. ב-1307 התאחדו שתי הערים באופן פוליטי. עם הזמן, שתי הערים התאומות נודעו בפשטות כברלין, הגדולה מביניהן. השם ברלין ככל הנראה נובע מהשורש הסלבי berl (ביצה). ב-1415 פרידריך הראשון הפך לאלקטור של מרגרבטה של ברנדנבורג, ועליה שלט עד 1440. צאצאי משפחת הוהנצולרן שלטו עד 1918 בברלין, תחילה כאלקטורי ברנדנבורג, ולאחר מכן כמלכי פרוסיה ולבסוף כקיסרי גרמניה.

תושבי ברלין לא תמיד בירכו על שינויים אלו. ב-1448 הם התמרדו נגד בניית הארמון המלכותי החדש על ידי האלקטור פרידריך השני. התנגדות זו לא הצליחה, וציבור האזרחים איבד רבות מן הפריבילגיות הפוליטיות והכלכליות שלו. ב-1451 הפכה לבית המגורים המלכותי של אלקטרוי ברנדנבורג וברלין ויתרה על מעמדה כעיר הנזאטית חופשית. ב-1539 האלקטורים של העיר הפכו באופן רשמי לפרוטסטנטים.

למלחמת שלושים השנים בין 1618 ל-1648 הייתה תוצאות מחריבות עבור ברלין. שליש מן הבתים ניזוקו, והעיר איבדה מחצית מאוכלוסייתה. פרידריך וילהלם הידוע כ"האלקטור הגדול" ירש את אביו כמושל ב-1640. הוא יזם מדיניות של קידום הגירה וסובלנות דתית. במשך העשורים שלאחר מכן, ברלין התרחבה מאוד בשטח ובאוכלוסייה עם הקמת פרברים חדשים. ב-1671 חמישים משפחות יהודיות מאוסטריה קיבלו בתים בברלין. עם הצו של פוטסדאם ב-1685, פרדריך ויליאם הזמין את ההוגנוטים הצרפתים לברנדנבורג. יותר מ-15,000 הוגנוטים הגיעו, מהם 6000 התיישבו בברלין. בסביבות 1700 20 אחוז בקירוב מאוכלוסיית ברלין היו צרפתים והשפעתם התרבותית הייתה רבה. מהגרים רבים נוספים באו מבוהמיה, פולין וזלצבורג.

עם הכתרת פרדריך הראשון ב-1701 כמלך פרוסיה, הפכה ברלין לבירתה של פרוסיה. ב-1 בינואר 1710 הערים ברלין, קלן, Friedrichswerder, Dorotheenstadt וFriedrichstadt התאחדו כ "הבירה והמגורים המלכותיים של ברלין". המהפכה התעשייתית שינתה את ברלין במהלך המאה ה-19; האוכלוסייה והכלכלה של העיר התרחבו בצורה דרמטית למרכז הרכבות הראשי והמרכז הכלכלי של גרמניה. פרברים נוספים התפתחו תוך זמן קצר והגדילו את השטח והאוכלוסייה של ברלין. ב-1861 פרברים מרוחקים כגון Wedding וMoabit, ומספר פרברים אחרים אוחדו לברלין. ב-1871 ברלין הפכה לבירת האימפריה הגרמנית החדשה שהוקמה.

[עריכה] המאה ה-20

לאחר סוף מלחמת העולם הראשונה ב-1918, הוקמה בגרמניה רפובליקת ויימאר וברלין הוכרה כבירת הרפובליקה החדשה. ב-1920 חוק ברלין הגדולה איחד ערים פרבריות, כפרים ואחוזות סביב ברלין לעיר גדולה ומורחבת. לאחר התרחבות זו, אוכלוסיית ברלין נאמדה בכ-4 מיליון נפש.

לאחר שהנאצים נבחרו ב-1933, הפכה ברלין לבירת הרייך השלישי. הנאצים השתמשו באולימפיאדה שנערכה ב-1936 בברלין לצרכיי תעמולה. בנוסף לכך היו תוכניות לבנייה מחדש של ברלין כ"גרמניה, בירת העולם". תוכניות אלו הושמו בצד עקב מלחמת העולם השנייה. השלטון הנאצי הרס את הקהילה היהודית של ברלין, שנאמדה ב-160 אלף בטרם עליית הנאצים לשלטון. לאחר הפוגרום האכזרי של ליל הבדולח ב-1938, אלפים מיהודי העיר נכלאו במחנה הריכוז זקסנהאוזן בפרבר אורניינבורג. אחרוני היהודים בברלין (למעט כמה שהיו נשואים ללא יהודים) הובלו לתחנת הרכבת גרונוולד במשך מספר שבועות בתחילת 1943 והובלו במשאיות לבקר למחנות מוות כדוגמת אושוויץ. במהלך המלחמה חלקים גדולים מן העיר נחרבו עקב ההפצצות והלחימה ברחובות. לאחר כיבוש העיר בידי הצבא האדום נכנעו בגרמנים ב-1945. ברלין חולקה לארבעה חלקים, בדומה לאזורי הכיבוש שלפיהם חולקה גרמניה. החלקים של בעלות הברית המערביות (ארצות הברית, בריטניה וצרפת) יצרו את ברלין המערבית בעוד שהחלק של ברית המועצות יצר את ברלין המזרחית שהייתה לבירת גרמניה המזרחית.

מערב ברלין הייתה אזור מנותק משאר חלקי גרמניה המערבית ולפיכך שימשה באופן טבעי כנקודת המוקד של שני הגושים במלחמה הקרה. ההבדלים הגדולים בין הגישה הפוליטית של בעלות הברית המערביות לבין הגישה הסובייטית הובילו את ברית המועצות ששלטה על האזור סביב ברלין, להכריז על הסגר על ברלין, סגר כלכלי שהוטל על ברלין המערבית מ-1948 עד 1949. בעלות הברית המערביות התגברו על הסגר באמצעות רכבת אווירית. ב-1949 הרפובליקה הפדרלית של גרמניה הוקמה בגרמניה המערבית בעוד שהרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית הקומוניסטית הוכרזה בגרמניה המזרחית. עקב בידודה ופגיעותה של ברלין, הקימה הרפובליקה הפדרלית - גרמניה המערבית - את בירתה הזמנית בבון. ברלין המזרחית, שכללה את רוב המרכז ההיסטורי, הייתה לבירת הרפובליקה הדמוקרטית - גרמניה המזרחית. הסכסוך בין המערב למזרח הוביל להקמתה של חומת ברלין ב־13 באוגוסט 1961 בין מזרח ומערב העיר. כדי לעודד אזרחים לעבור לברלין, פטרה ממשלת מערב גרמניה את הגרים בעיר משירות צבאי והעניקה להם הקלות במיסים.

שני חלקיה של ברלין הפכו למופרדים לחלוטין. המערביים יכלו לעבור לצידה המזרחי רק דרך נקודות ביקורת שבוקרו בקפדנות. עבור רוב תושבי ברלין המזרחית, טיול למערב ברלין ולמערב גרמניה לא היה אפשרי עוד. חומת ברלין נפלה ב־9 בנובמבר, 1989 והייתה הסמל לסיום המלחמה הקרה. ב־1990 הפכה ברלין לבירתה של גרמניה המאוחדת.

אונסק"ו הכריזה על שני אתרי מורשת עולמית בברלין. הארמונות והגנים של ברלין ופוטסדם בשנת 1990, ואי המוזיאונים (Museumsinsel) בשנת 1999.

[עריכה] פוליטיקה

המפלגה השלטת היא המפלגה הסוציאל דמוקרטית. הבחירות הקודמות נערכו ב-21 באוקטובר, 2001, והבחירות הבאות עתידות להתרחש במהלך שנת 2006. לברלין ייצוג של 4 קולות בפרלמנט הגרמני.

ראש עיריית ברלין, המשמש גם כראש ממשלת מדינת ברלין, הוא קלאוס וורייט (Klaus Wowereit) (מאז 2001) שהוא, הומוסקסואל גלוי. כשנשאל קלאוס לגבי נטייתו המינית, מיד לאחר שניצח בבחירות, אמר: "אני גיי וזה דבר טוב". בעיני רבים נחשבת כיום ברלין לבירתה של הקהילה ההומו-לסבית-בי-טרנס באירופה.

[עריכה] דמוגרפיה

בברלין 3,396,990 תושבים (נכון לנובמבר 2005) בשטח של 891.75 קמ"ר. כך, צפיפות האוכלוסייה של האזור מסתכמת ב-3,809 תושבים לקמ"ר. גילם הממוצע של תושבי ברלין הוא 41.7 שנה (נכון ל-2004). 450,900 מהתושבים הם זרים עם אזרחות מ-185 מדינות. מתוכם 36,000 בקירוב הינם מהמדינה השכנה פולין, ו-119,000 מתורכיה - ברלין היא המרכז העירוני התורכי הגדול ביותר באירופה מחוץ לתורכיה. ב-2004, 22.3% מהאוכלוסייה היו פרוטסטנטים, 9.1% קתולים, 6.2% מוסלמים ו-0.4% יהודים.

בין שנות התשעים של המאה ה-19 ועד אמצע שנות ה-20 של המאה ה-20 הייתה ברלין המרכז העירוני הרביעי בגודלו בעולם אחרי לונדון, ניו יורק ופריז. כיום ברלין היא המרכז העירוני השישי בגודלו באיחוד האירופי וממוקמת בערך במקום 80 בין האזורים העירוניים בעולם.

[עריכה] כלכלה ותרבות

בברלין שלוש אוניברסיטאות (האוניברסיטה החופשית Freie Universität, אוניברסיטת הומבולדט Humboldt והאוניברסיטה הטכנית Technische Universität) ו-14 מכללות, בהן לומדים כ-140 אלף סטודנטים. בברלין 48 מוזיאונים. בעיר פועלות הפילהרמונית של ברלין והתזמורת הסימפונית של ברלין. את העיר משרתים שלושה נמלי תעופה בינלאומיים: טגל, טמפלהוף ושונפלד.

התוצר המקומי הגולמי של ברלין בשנת 2001 הסתכם ב־75.8 מיליארד אירו.

בניגוד לערי בירה אחרות באירופה, כמו לונדון, פריז ומדריד, נחשבת עלות המחיה בברלין לנמוכה בהשוואה לשאר חלקי גרמניה. שכר הדירה הממוצע בברלין שווה לכשני שלישים מזה שבקלן, ולכמחצית מזה שבמינכן. ברלין היא מהעניות שבערי גרמניה, ושיעור האבטלה ומקבלי קצבאות הסעד בה גבוה מאוד. ברלין נמצאת בחוב של 46 מיליארד אירו (נכון ל-2004) והיא נמצאת על סף פשיטת רגל.

ב-1988 נבחרה העיר להיות "בירת התרבות האירופית".

[עריכה] אתרים

• שער ברנדנבורג (Brandenburger Tor)
• מוזיאון צ'ק פוינט צ'ארלי (Checkpoint Charlie)
• קולטורפורום (Kulturforum, מרכז התרבות)
• בניין הרייכסטאג (Reichstag)
• אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו (Denkmal für die ermordeten Juden Europas)
• אי המוזיאונים (Museuminsel)
  • מוזיאון בודה
  • מוזיאון פרגמון (Pergamonmuseum)
  • המוזיאון החדש
• המוזיאון היהודי בברלין (Jüdisches Museum)
• ככר בבל (Bebelplatz) ומיצג הספרייה הריקה (Die Bibliothek) של האמן מיכה אולמן.
• שדרות אונטר דן לינדן (Unter den Linden)
• הקתדרלה של ברלין (Berliner Dom)
• חומת ברלין (קטע מהחומה ששרד באורך 1.3 ק"מ מצויר על ידי אמנים) (East-Side Gallery)
• פארק טירגרטן (Tiergarten)
• ארמון שרלוטנבורג (Schloß Charlottenburg)
• אלכסנדרפלאץ (Alexanderplatz)
• כנסיית הזיכרון (Gedächtniskirche)
• קה-דה-וה (KDW - Kaufhaus des Westens)
• הקו'דאם (קורפירסטנדאם) (Kurfürstendamm)
• אולימפיה-שטדיון (Olympiastadion) - האיצטדיון האולימפי (היכן שהיטלר עמד ב-1936).
• עמוד הניצחון (Siegessäule)
• מגדל הטלויזיה (Fernsehturm) - המבנה הגבוה בברלין. ניתן לעלות לראשו.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ברלין

• אילנה גרף, ברלין: עיר של ניגודים
• ברלין, באתר "העולם" מסדרת Lonely Planet Publications, בהוצאת "שטיינהרט קציר מוציאים לאור"
• ברלין מדריך לונלי פלנט באתר Ynet
• מזכרות מצולמות רייכסטג, מגדל הטלוויזיה, קניון ארקדן, ברלינר דום ועוד.
• ברלין, הקהילה היהודית, מאמר באתר "דעת".
• ברלין באתר למטייל, מבחר מאמרים ומקורות שימושיים.
• ברלין, חומות וגראפיטי, כמה טקסטים עם רשמים מביקור בברלין בבלוגו של שוקי גלילי "שידורי ניסיון".
• ברלין: שער מקומי, ריכוז תמונות, כתבות ומידע בערוץ התיירות של Ynet.
• ברלין, מידע נוסף באתר טריפי.

שכונות בברלין
הוהנשנהאוזן | הלרסדורף | ודינג | וייסנזה | וילמרסדורף | טירגארטן | טמפלהוף | טרפטו | ליכטנברג | מיטה | מרצאהן | נויקלן | פנקו | פרידריכסהיין | פרנצלאואר ברג | צלנדורף | קפניק | קרויצברג | רייניקנדורף | שטגליץ | שנברג | שפנדאו | שרלוטנבורג