יד ושם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יד ושם, (או בשמו הרשמי המלא: "יד ושם - רשות הזיכרון לשואה ולגבורה") הוא מוסד להנצחת השואה שהוקם בשנת 1953 על ידי מדינת ישראל בעקבות חוק מיוחד של הכנסת-"חוק יד ושם", אותו יזם בן ציון דינור. הוגה רעיון "יד ושם" מרדכי שנהבי היה גם מנהלו הראשון של המוסד. האתר ממוקם במערב ירושלים לא הרחק מהר הרצל, מוזיאון ישראל ושאר אתריה הרשמיים של מדינת ישראל. יו"ר המוסד הוא חבר הכנסת לשעבר יוסף לפיד.
מטרת העל של "יד ושם" היא הנצחת השואה ולימודה. מתוך המטרות שהמוסד הגדיר לעצמו:
- יד ושם שמה לה למטרה להנציח את זיכרון השואה ולהנחילה לדורות הבאים, כדי שזוועות השואה ומוראותיה לא יישכחו לעד. לשם כך היא עוסקת בהנצחה ובתיעוד של מאורעות השואה, באיסוף חפצים ומסמכים, בגביית עדויות על השואה ופרסומן, באיסוף שמות הנספים בשואה והנצחתם, במחקר ובחינוך.
כמו כן הוסמך יד ושם על-פי החוק המיוחד, להעניק את התואר "חסיד אומות העולם" ללא יהודים שבאומץ ליבם הצילו יהודים מידי הנאצים.
השם "יד ושם" מקורו בספר ישעיהו, נו, ה: "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי, יָד וָשֵׁם - טוֹב, מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת: שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן-לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת".
תוכן עניינים |
[עריכה] הרכב המוסד
"יד ושם" מורכב מכמה מוסדות נפרדים שביחד מקיפים את כל נושא השואה, ולמעשה מהווים את מוזיאון השואה הגדול בעולם, החל באספקט ההנצחתי וכלה באספקט המחקרי:
[עריכה] מוסדות הלימוד והמחקר
- ארכיון וספרייה לתיעוד ולחקר התקופה.
- בית הספר המרכזי להוראת השואה - מרכז לימודי הכולל אגף מולטימדיה, מרכזייה פדגוגית וסגל הוראה אשר מפעיל קורסים בנושא השואה לנוער ולסטודנטים, הן במרכז עצמו והן בתוכניות מיוחדות במוסדות חינוך בארץ ובעולם.
- המכון הבינלאומי לחקר השואה - עוסק בחקר היסטורי של השואה. מארגן כנסים ומפרסם עבודות מחקר, ספרים, יומנים ואוספי תעודות בנושא השואה.
[עריכה] קומפלקס המוזיאונים ואתרי ההנצחה
- אוהל יזכור - מבנה זיכרון לששת המיליונים שניספו בשואה. מדובר במבנה מבטון הבנוי בצורה מופשטת, במרכזו דולקת תדיר אש זיכרון ועל קרקעיתו מוטבעים שמותיהם של מחנות ההשמדה. באתר זה נוהגים לבקר אורחים רשמיים של מדינת ישראל ולהניח זרי פרחים לזכר הקורבנות.
- יד לילד - אתר הנצחה וזיכרון לילדים שניספו בשואה. פנים המבנה הוא חלל חשוך שההולך בתוכו רואה מאות נרות דולקים, לזכרם של הילדים שנרצחו. שמות הילדים מוקראים ברקע מפי קריינים.
- בקעת הקהילות - אתר זיכרון לקהילות היהודיות באירופה שחרבו לאחר השואה. המדובר בקומפלס שבנוי כמבוך מאבן ירושלמית בצורת מפת אירופה ומעליו נטועים ברושים. על האבן חרוטים שמותיהם של אלפי קהילות, קטנות כגדולות, מכל רחבי אירופה.
- שדרת חסידי אומות העולם - שדרת עצים שניטעה לכבודם של חסידי אומות העולם שהוכרו על ידי יד ושם. תחת כל עץ ישנה לוחית המציינת את שם האישיות לכבודה הוא ניטע.
- המוזיאון ההיסטורי - מוזיאון לתולדות השואה, הכולל תערוכות קבועות ומתחלפות. במוזיאון נעשה שימוש בתצלומים, חפצים אותנטיים ומיצגים אורקוליים, כדי לנסות ולהמחיש את הזוועה.
- המרכז לתולדות השואה - מוזיאון חדש שנפתח ב-2005 ומטרתו היא לשלב בין העובדות ההיסטוריות לרגש, באמצעות השמת דגש על סיפורם האישי של הקורבנות. הדבר נעשה באמצעות חפצים אישיים של יהודים שהיו בשואה, עדויות, סרטים, יומנים, מכתבים ויצירות אמנות.
- היכל השמות - היכל במוזיאון החדש בו מרוכזים שמותיהם של כל קורבנות השואה שהגיעו לידי המוזיאון, בדרך כלל בעקבות גביית עדות מניצולים (לפרויקט המיוחד של איסוף השמות קוראים "לכל איש יש שם". מאגר השמות זמין במקום וגם באינטרנט). לפרויקט ערך מוסף ככלי עזר לחקר הגנאלוגיה של משפחות הקורבנות. מרכז המבנה הוא אתר זיכרון המורכב מקונוס גדול, עליו פזורים מאות תצלומי פנים של קורבנות השואה הנראים לצופה מלמעלה, כשלמטה נראית האדמה.
- המוזיאון לאומנות - מוזיאון שמציג יצירות של אומנים יהודים מתקופת השואה. חלק מהתערוכות קבועות וחלקן מתחלפות. כותרת המוזיאון היא "אין משחקים ילדותיים".
- רחבת הטקסים - הרחבה בה מתקיימים מידי שנה הטקסים ביום הזיכרון לשואה. המדובר ברחבה גדולה הנחתמת בקיר אבן אדום, כשבמרכזו אנדרטה לזכר הנספים בשואה (שהיא העתק של האנדרטה הנמצאת בורשה לזכר לוחמי הגטו, ידי הפסל נתן רפפורט).
ביד ושם עוד מספר אנדרטאות וכיכרות להנצחת אירועים ואישים שונים בשואה ביניהם כיכר גטו ורשה, כיכר יאנוש קורצ'אק ובה אנדרטת יאנוש קורצ'אק ותלמידיו, גן חסידי אומות העולם, אנדרטת הקרון, האנדרטה לזכר הנספים במחנות, מצפור הפרטיזנים, אנדרטת לה שמבון, תבליט השואה והגבורה ועוד.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה | ||
|---|---|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יד ושם |
