הסוכנות היהודית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הסוכנות היהודית (או בשמה המלא: הסוכנות היהודית לארץ ישראל) היא הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית העולמית. בתקופת המנדט הבריטי, הסוכנות היוותה את מוסד השלטון של היישוב העברי, מעין ממשלה של היישוב. לאחר הקמת מדינת ישראל, העבירה את סמכויות השלטון לממשלה והתמקדה בענייני עלייה, התיישבות ותפקידים חינוכיים בקרב יהודי התפוצות.
תוכן עניינים |
[עריכה] ימי טרום המדינה
הסוכנות היהודית נוסדה ב–1929, בעקבות המנדט שניתן לבריטים שהותנה בהקמת גוף יהודי שייעץ לבריטים בעניינים הקשורים לבית הלאומי היהודי. מפעל ההתיישבות של העלייה השלישית והרביעית התקדם במהירות רבה, ולהנהלה הציונית היה קשה לתמוך בו עקב חוסר במשאבים. עקב כך הוחלט על הקמת "סוכנות יהודית מורחבת" שתכלול בנוסף גם נציגים לא ציוניים, יהודים עשירים שמוכנים לתמוך במדיניות הציונית. מצב זה התאפשר עקב סיום הסכסוך בין ציוני ארצות הברית וההנהלה הציונית, לגבי תואי המפעל ההתיישבותי בארץ ישראל. בנוסף, נכללו גם אינטרסים כלכליים מובהקים שגרמו למצב זה. הקונגרס הציוני ה-14 ב-1929 הורה על פיתוח מהיר של ההתיישבות. חיים ויצמן האמין שבעזרת יהודים עשירים יוכל לגייס סכומים נאים למימון המפעל הציוני של העלייה הרביעית.
ב-1929 הוחלט על הקמת סוכנות יהודית מורחבת, ובה נציגים הן של התנועה הציונית והן של ארגונים לא ציוניים. עד אז, שימשה בתפקיד זה באופן זמני ההסתדרות הציונית העולמית בראשות חיים ויצמן. עם הזמן הפכה הסוכנות לגוף שמייצג את ההסתדרות הציונית העולמית ביישוב היהודי בארץ ישראל, כגוף מרכזי בניהול היישוב היהודי.
הסוכנות היהודית ביחד עם הוועד הלאומי היוו את מועצת העם. היא שימשה למעשה "הממשלה של המדינה שבדרך". הוועד הלאומי, בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם הסוכנות, היה אחראי על ניהול שוטף של כל העניינים הפנימיים של הקהילה היהודית בארץ. הם ניהלו בין היתר את:
- רשת החינוך
- הרבנות הראשית
- המועצות המקומיות
- הקשר עם יהודי התפוצות
- הקשר עם הנציב העליון וממשלת המנדט
- עלייתם וקליטתם של עולים מרחבי העולם (גם בהעפלה בלתי חוקית בעקבות מדיניות הספר הלבן)
- גיוס כספים מיהודי התפוצות
- קשר עם העולם וגיוס תמיכה להקמת המדינה
יושב-ראש הסוכנות במשך מרבית שנות פעילותה עד הקמת המדינה היה דוד בן גוריון (בשנים 1935 - 1948). עם ראשי המחלקה המדינית שלה נמנו חיים ארלוזורוב (בשנים 1933-1931) ומשה שרת (בשנים 1933 -1948).
עם הקמת המדינה, העבירה הסוכנות את רוב תפקידיה לממשלה הזמנית בראשותו של דוד בן גוריון.
[עריכה] פיצוץ בניין הסוכנות היהודית בירושלים
"בית המוסדות הלאומיים" בירושלים, בו שכנו משרדי הנהלת הסוכנות (וכן משרדי הנהלת קרן היסוד והוועד הלאומי) היה ידוע זה מכבר כמרכז השלטון היהודי בארץ-ישראל. נהג ערבי של הקונסוליה האמריקאית בירושלים, הצליח להערים על אנשי ההגנה ועל שומרי הבניין והחדיר מכונית תופת אל תוך הבניין ב־11 במרץ 1948. נשמע פיצוץ מחריד באזור ונמצאו 12 הרוגים וכארבעים פצועים.
[עריכה] לאחר קום המדינה
החל מקום המדינה תפקידה העיקרי של הסוכנות הוא עלייה וקליטה של יהודים, חינוך יהודי בתפוצות, חילוץ והצלה של יהודים במצוקה, התיישבות ואחדות העם היהודי. בניגוד לטעות רווחת, הסוכנות היהודית אינה עוסקת בגיוס כספים מחו"ל. עושים זאת המגבית היהודית המאוחדת בארצות הברית וקרן היסוד בשאר העולם. חלק מן התרומות הנאספות בגופים אלו מהוות למעשה את תקציב הפעולה של הסוכנות היהודית.
הממשלה הסדירה את פעילות הסוכנות היהודית לאחר קום המדינה ב"חוק המעמד" שהתקבל ב-1950, ולצד חתימת אמנה בין הממשלה לסוכנות יש קביעה ברורה של חלוקת העיסוקים בין הממשלה לסוכנות. מעת לעת מועברים תחומי אחריות בין הגופים, כדוגמת עליית הנוער וההתיישבות.
חלק משיקולי הממשלה בנושא פעילות הסוכנות היהודית היו: קשר עם העם היהודי בתפוצות, חסכון בכספי המדינה ושיקולים מדיניים.
בתפקיד יו"ר הסוכנות כיהנו בשנים האחרונות שמחה דיניץ, אברהם בורג וסלי מרידור.
כיום עומד בראש הסוכנות זאב ביילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הסוכנות היהודית לארץ ישראל, האתר הרשמי
