Miguel de Cervantes y Saavedra - Don Quijote de la Mancha - Ebook:
HTML+ZIP- TXT - TXT+ZIP

Wikipedia for Schools (ES) - Static Wikipedia (ES) 2006
CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
SITEMAP
Make a donation: IBAN: IT36M0708677020000000008016 - BIC/SWIFT:  ICRAITRRU60 - VALERIO DI STEFANO or
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
אלפבית לטיני - ויקיפדיה

אלפבית לטיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

תוכן עניינים

[עריכה] האלפבית הלטיני המקורי

אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
  Vv Ww Xx Yy Zz  

האלפבית הלטיני התפתח במאה ה-7 לפני ספירת הנוצרים מהאלפבית האטרוסקי ממנו שאל 21 אותיות. תחילה ייצגה האות C את הצליל G וכמו כן את הצליל K, אך מאוחר יותר הוכנסה האות G לשימוש כפיתוח של האות C על ידי הוספת קו אופקי בקצה האות. אות זאת החליפה את מקומה בסדר האלף-בית של Z שצלילה עבר לאות R וכך יצאה מהשימוש, אך משנכבשה יוון על ידי הרומאים הוחזרה Z לשימוש כשאילה מהאלפבית היווני יחד עם האות Y על מנת לכתוב מלים יווניות. עם הזמן נוספו לאלפבית הלטיני עוד אותיות רבות.

האלפבית הלטיני ששימש את הלטינית בתקופת האימפריה הרומית כלל רק 23 אותיות:
A, B, C, D, E, F, G, H, I, K, L, M, N, O, P, Q, R, S, T, V, X, Y, Z

  • האותיות K, Y, Z שימשו רק לכתיבת מלים שאולות מיוונית.
  • האלפבית הלטיני לא כלל את שלושת האותיות: J, U ו-W, שצורפו רק בימי הביניים.
    • J - הינה צורה מורחבת של I שנועדה להבדיל בין י' העיצורית (J) לי' התנועה (I), שהרי לפני ההוספה האות I שימשה בשני התפקידים.
    • U - הינה צורה מורחבת של V, לפני ההוספה האות V שימשה בשני התפקידים.
    • W - הינו הכפלה של V, בשפה הלטינית צליל זה לא היה קיים, אך בשפות אחרות שקיבלו את האלפבית הלטיני היה צורך להבדיל בין שני הצלילים.
  • באלפבית הלטיני ה"מקורי" לא היו אותיות קטנות. אך בשימוש יומיומי האותיות הסטנדרטיות קיבלו צורה יותר מפושטת ובתקופה השושלת הקארולינגית של ממלכת הפרנקים הוסדרה צורת כתיב זאת באופן רשמי והתפשטה ברחבי אירופה. בתקופה ההיא גם בפעם הראשונה שולבו אותיות גדולות ואותיות קטנות באותו הטקסט, אך מערכות כללים לקפיטליזציה הוסדרו רק במאה ה-18 לספירה.

[עריכה] האלפבית הלטיני בימינו

האלפבית הלטיני, הנקרא גם אלפבית רומאני, הוא כיום שיטת הכתב מהנפוצות בעולם, עם שפות רבות הנכתבות באמצעותו. האלפבית הלטיני בימינו הינו מגוון מאוד שכן כל שפה הוסיפה עליו סימנים על מנת להתאימו למבנה השפה. אף שיש דמיון באופן הגיית האותיות בשפות השונות, אין זהות בכך, ולעתים ההבדלים ניכרים. השם הספרדי Jorge, למשל, נהגה "חורחה", ואילו בגרמנית היה מבוטא כ"יורגֶה", בהבדל ניכר מכפי שדובר אנגלית היה הוגה אותיות אלה.

באלפבית הלטיני כיום כל אות היא בעלת שתי צורות, אות גדולה, ואות קטנה, כאשר בכל שפה נקבעים כללים שונים לשילוב שתי הצורות בטקסט אחד. לדוגמה בגרמנית כל שמות העצם כתובים עם אות ראשונה גדולה, אך באנגלית כבר לא, ואות גדולה מופיעה שם רק בתחילת משפט, לסימון שמות ולסימון המילה I ("אני").

האלפבית הלטיני המודרני מכיל 52 אותיות בסיסיות, 26 אותיות גדולות, ו-26 אותיות קטנות, על אותיות בסיסיות אלו מוסיפה כל שפה סימנים נוספים לפי צרכיה. אלו הן האותיות הבסיסיות באלפבית הלטיני כיום:
A/a, B/b, C/c, D/d, E/e, F/f, G/g, H/h, Ii, J/j, K/k, L/l, M/m, N/n, O/o, P/p, Q/q, R/r, S/s, T/t, U/u, V/v, W/w, X/x, Y/y, Z/z

[עריכה] סימנים נוספים על הסימנים הבסיסיים באלפבית הלטיני

[עריכה] סימנים דיאקריטיים

סימנים דיאקריטיים
סוג סימן האותיות המסומנות
תחימו Ä - Ë - Ï - Ö - Ü - Ÿ
אוקסונט איגו Á - Ć - É - Í - Ý - Ń - Ó - Ś - Ú - Ź - Ŕ - Ĺ
סימן עולה כפול Ő - Ű
אקסונט גראב À - È - Ì - Ò - Ù
סימן זרקא Ã - Õ - Ñ - Ũ - Ĩ
קו עילי(מאקרון) Ū - Ī - Ē - Ā - Ō
קו חוצה Ø - Ł - Ħ - Ŧ
סימן צדילה Ļ - Ķ - Ģ - Ç - Ş - Ţ - Ņ - Ŗ
זנבון Ą - Ę - Į - Ǫ - Ų
סימן עטרת Ž - Č - Ř - Ĕ - Ď - Ť - Ğ - Ľ - Ň
אקסונט סירנקונפלקס Â - Ê - Î - Ô - Û - Ĉ - Ĝ - Ĥ - Ĵ - Ŝ - Ŵ - Ŷ
סימן מעגל Å - Ů
נקודה עילית Ċ - Ė - Ġ - Ż

[עריכה] סימנים מיוחדים

ə - שווא.
Æ - צירוף של A ו-E.
Œ - צירוף של O ו-E.
ß - במקור צירוף של S בצורה הארוכה שלה ſ עם Z.
ſ - הגרסה המוארכת של האות S.
Ð - אות מיוחדת שהיה לה שימוש בכתיבת השפה האנגלו-סקסונית וכיום היא בשימוש איסלנדי ופארוזי.
Þ - אות שהיה לה שימוש בשפה האנגלו-סקסונית וכיום משמשת רק את השפה האיסלנדית.

[עריכה] שפות הנכתבות באלפבית הלטיני

[עריכה] שפות רומאניות הנכתבות באלפבית הלטיני

[עריכה] שפות גרמאניות הנכתבות באלפבית הלטיני

[עריכה] שפות סלאביות הנכתבות באלפבית הלטיני

[עריכה] שפות קלטיות הנכתבות באלפבית הלטיני

[עריכה] שפות בלטיות הנכתבות באלפבית הלטיני

[עריכה] שפות אוראליות הנכתבות באלפבי הלטיני

[עריכה] שפות טורקיות הנכתבות באלפבית הלטיני

[עריכה] שפות אוסטרונזיות הנכתבות באלפבית הלטיני

[עריכה] שפות אחרות הנכתבות באלפבית הלטיני מקבוצות אחרות

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2006 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Sub-domains

CDRoms - Magnatune - Librivox - Liber Liber - Encyclopaedia Britannica - Project Gutenberg - Wikipedia 2008 - Wikipedia 2007 - Wikipedia 2006 -

Other Domains

https://www.classicistranieri.it - https://www.ebooksgratis.com - https://www.gutenbergaustralia.com - https://www.englishwikipedia.com - https://www.wikipediazim.com - https://www.wikisourcezim.com - https://www.projectgutenberg.net - https://www.projectgutenberg.es - https://www.radioascolto.com - https://www.debitoformtivo.it - https://www.wikipediaforschools.org - https://www.projectgutenbergzim.com