Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions נורבגית - ויקיפדיה

נורבגית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נורבגית (Norsk)
מדינות שבהן השפה מדוברת: נורבגיה
אזורים שבהם השפה מדוברת: צפון אירופה
סך כל הדוברים: 4,600,000
מספר הדוברים שזו שפת אמם: 4,600,000
דירוג: לא במאה המדוברות ביותר
סיווג משפחתי: הודו אירופאית

 גרמאנית
  צפון גרמאנית
   גרמאנית צפונית מבודדת     נורבגית חדשה

חומר נוסף: ספר לימוד
מעמד רשמי
השפה הרשמית במדינות: נורבגיה
גוף מפקח: מועצת השפה הנורבגית
ראו גם: שפה - רשימת שפות

נורבגית (בנורבגית: Norsk) היא שפה סקנדינבית מקבוצת השפות הגרמאניות של משפחת השפות ההודו אירופאיות המדוברת בפי כ-4.6 מיליון איש, רובם ככולם בנורבגיה, שם היא משמשת כשפה הרשמית.

נורבגית דומה מאוד לשבדית ולדנית בהגייה, בדקדוק ובאוצר המילים. הדקדוק הנורבגי, בדומה לשבדי ולדני, פשוט מאוד, ומספר הטיות הפועל מצומצם ביותר וקטן אף ממספר ההטיות באנגלית. לנורבגית מספר ניבים מקומיים. נורבגית נכתבת באלפבית הלטיני, בתוספת של מספר אותיות מיוחדות הזהות לאלו שבדנית. בין המאה ה-16 למאה ה-19, דנית הייתה השפה הכתובה הרשמית בנורבגיה.

[עריכה] נורבגית ספרותית ונורבגית חדשה

כיום לנורבגית שתי צורות כתיב רשמיות: בוקמול (Bokmål, "שפת הספר"), ונינורשק (Nynorsk, נורבגית חדשה), ועוד כמה לא רשמיות, בהם ריקסמל (נורבגית מדינתית) והוגנורסק. הנינורשק, הדומה במידת מה לאיסלנדית, הומצא באמצע המאה ה-19 במטרה שהכתיב הנורבגי ישקף את ניב הדיבור הנורבגי המקומי, בניגוד לבוקמול אשר נוצר ישירות מהכתיב הדני ושיקף את ההגייה הדנית.

חלק מהניבים המדוברים של נורבגית דומים יותר לבוקמול, אחרות דומות יותר לניונורשק ועוד אחרות דומות לשתיהן (או מרוחקות משתיהן) בערך באותה מידה. באופן כללי, באזורים בהם מדברים בניב הקרוב לבוקמול כותבים בבוקמול, אולם באזורים רבים כותבים בבוקמול הגם שמדברים בניב הקרוב יותר לנינורשק.

באזורים בהם הניב קרוב לשתי צורות הכתיבה בערך באותה מידה, הבחירה באיזה ניב להשתמש בבתי הספר נתונה בידי השלטון המקומי, בידי ההורים או בידי התלמידים עצמם בבתי ספר תיכוניים ועל יסודיים. בוקמול נפוצה בעיקר בערים ואילו נינורשק - באזורים הכפריים, במיוחד לאורך חופה של נורבגיה, כך שכ 85-90% מאוכלוסיית נורבגיה משתמשת בבוקמול בכתיבה היום-יומית.

קיומן של שתי צורות כתיב גורם לא אחת לבלבול, ורפורמות כתיב רבות במאה ה-20 תרמו אף הן לחוסר האחידות. למילים רבות בנורבגית לא קיימת צורת איות חד-משמעית, אפילו במסגרת צורות הכתיב הנפרדות עצמן.

לאופן הכתיבה של נורבגית יש גם מימד פוליטי, על פני ספקטרום הנע בין שמרני לרדיקלי. הבוקמול נחשב לשמרני מתון והנינורשק נחשב לרדיקלי מתון, בגלל הרפורמות שנעשו במטרה לקרב את צורות הכתיבה הללו אחת לשנייה. הריקסמול יותר שמרני מהבוקמול והתפצל מהבוקמול מתוך התנגדות לרפורמות. ההוגנורסק נמצא בין הבוקמול לנינורשק נוטה במידת מה לרדיקליות.

ממשלת נורבגיה נדרשת על פי חוק לתמוך בשתי צורות הכתיבה הרשמיות, ובאופן כללי התלמידים בנורבגיה לומדים, גם אם באופן שטחי, את שתי הצורות.

[עריכה] היסטוריה

השפות הסקנדינביות התפתחו מהשפה הנורדית העתיקה של הויקינגים אשר עד המאה ה-11 הייתה דומה מאוד בכל מרחבי סקנדינביה ובעקבות הויקינגים גם הגיעה מעבר לגבולות סקנדינביה. השפה הנורדית נכתבה במקורה באלפבית הרוני. עם בא הנצרות לנורבגיה ב-1030 נחשפו תושבי סקנדינביה לאלפבית הלטיני ולאחר כמאה שנים החלו להופיע כתבים נורדיים שהשתמשו באלפבית הלטיני. בסביבות המאה ה-11, החלה השפה הנורדית להבדל לשפה מזרחית באזורי דנמרק ושבדיה ומערבית בנורבגיה ואיסלנד. בתחילת המאה ה-14 החלו תושבי נורבגיה ואיסלנד לדבר בשפות שנבדלו במידה רבה זו מזו ושפות אלו מכונות בימינו נורבגית עתיקה ואיסלנדית עתיקה. בין השנים 1350-1525 עברה הנורבגית העתיקה שינויים שכללו הפשטה מורפולוגית, קביעת כללים תחביריים יותר נוקשים וקליטה של אוצר מילים מהגרמנית הנמוכה. שינויים דומים עברו על הדנית והשבדית, אולם לא על האיסלנדית. החל מ 1397 ועד 1814 הייתה נורבגיה חלק מאיחוד חלקי ואחר כך מלא עם דנמרק. בעקבות זאת, שמשה הדנית כשפה הכתובה של נורבגיה וכשפה של העליתה למעמדים רשמיים. אצל העליתה הנורבגית נוצר דיאלקט נורבגי-דני אשר שמשה להם כשפת אם.

עם השתחררותה מהשליטה הדנית, נכנסה נורבגיה לאיחוד כפוי עם שבדיה. הדגשת השוני בין השבדית לנורבגית הייתה אחת הדרכים בהם השתמשו הנורבגים לבטא את עצמאותם. בעקבות כך התפתחו הבוקמול והנינורשק.

[עריכה] ראו גם

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה ויקיפדיה בשפה זו: נורבגית

THIS WEB:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2008 (no images)

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -

Static Wikipedia 2007:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu

Static Wikipedia 2006:

aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - be - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - closed_zh_tw - co - cr - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - haw - he - hi - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - ms - mt - mus - my - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - ru_sib - rw - sa - sc - scn - sco - sd - se - searchcom - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sq - sr - ss - st - su - sv - sw - ta - te - test - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tokipona - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu