כארון (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כארון
פלוטו וכארון
גילוי
נתגלה על ידי:	ג'ימס וו. כריסטי
תאריך:	22 ביוני 1978
מאפיינים מסלוליים
רדיוס ממוצע:
אקסצנטריות:	0.0
משך זמן הסיבוב:	6 ימים 9 שעות 18 דקות
נטייה:	99.089°
ירח של:	פלוטו
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע:	1186 ק"מ
שטח הפנים:
מסה:	1.90‎×1021 ק"ג
צפיפות ממוצעת:	2.24 גרם/ס"מ3
כוח משיכה על פני השטח:	0.368 מטר/שנייה2
משך זמן הסתובבות:	6 ימים 9 שעות 18 דקות
שיפוע הציר:
אלבדו:	0.37
לחץ אטמוספירי:	אין

כארון הוא אחד משלושת הירחים של כוכב הלכת הננסי פלוטו, והראשון מביניהם שהתגלה. הוא נקרא על שם כארון, משיט המעבורת של האדס מהמיתולוגיה היוונית.

כארון התגלה על ידי ג'יימס כריסטי ב־22 ביוני 1978. כריסטי עקב בתשומת לב אחר תמונות בהגדלה רבה של פלוטו על לוחות צילום, שצולמו כמה חודשים קודם-לכן, וגילה "בליטה" קלה שהופיעה במחזוריות. מאוחר יותר נצפתה הבליטה על לוחות צילום מוקדמים לפחות מ-29 באפריל 1965. הבליטה קיבלה את הסימון הזמני 1978P1. אין לבלבל את כארון עם עצם בעל שם דומה, חירון, גוף שמיימי במסלול בין שבתאי ואורנוס. הירח נקרא על שמו של כארון, דמות מהמיתולוגיה היוונית. שם זה אושר באופן רשמי על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי ב-1985.

גילויו של כארון אפשר לאסטרונומים למדוד ביתר דיוק את מסתו וגודלו של פלוטו. כארון סובב סביב פלוטו ב־6.387 יום, אותו פרק הזמן כסיבובו של פלוטו. שני הגופים "נעולים" כבידתית, לכן הם מפנים את אותו צד אחד כלפי השני כל הזמן.

קוטרו של כארון הוא 1,172 ק"מ, מעט יותר מחצי מקוטרו של פלוטו. מסתו קטנה פי שבעה מזו של פלוטו, ושטח פניו כ־4,400,000 קמ"ר. שלא כמו פלוטו, המכוסה בקרח חנקני, נראה שכארון מכוסה בקרח-מים.

כארון הוא הירח הגדול ביותר במערכת השמש ביחס לגודלו של כוכב הלכת שאותו הוא מקיף: גודלו הוא חצי מגודל פלוטו. לשם השוואה, היחס בין כדור הארץ לירח הוא 1:81 ויחס זה הוא גבוה יחסית לירחים אחרים. כתוצאה מעובדה זו גורם הקשר הכבידתי לכך שמכארון נראה כל הזמן רק צד אחד של פלוטו.

בשל ההבדלים הקטנים באופן חריג בגדלים של כארון ושל פלוטו, ובשל העובדה כי כארון אינו סובב את פלוטו אלא שניהם סובבים את מרכז הכובד המשותף להם (שנמצא מחוץ לגופים אלה), יש הרואים בהם לא מערכת של כוכב-לכת וירח, אלא מערכת כפולה של כוכבי לכת. במהלך הדיונים ב-2006 בדבר ההגדרה החדשה למושג כוכב לכת, עלתה מחדש שאלת מעמדו של כארון בתור ירח (בניגוד למעמד כל כוכב לכת ננסי, לדוגמה).

סימולציה שערך רובין קאנופ ב-2005 הראתה שכארון עשוי היה להיווצר מהתנגשות של פלוטו עם עצם מחגורת קויפר לפני כ-4.5 מיליארד שנה, בדומה להיוולדו של הירח מכדור הארץ. ואולם, אירוע כזה צריך היה להסתיים כאשר פלוטו סלעי יותר מכפי שהוא במציאות, וכארון קרחי יותר. ייתכן ששני הגופים היו קיימים מוקדם יותר, התנגשו זה בזה, והחלו להקיף זה את זה אחרי ההתנגשות.