שפעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

שפעת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף ממשפחת ה-Orthomyxoviridae.

מקור השם הוא באמונה עתיקה שלפיה חוסר העדפה אסטרולוגי הוא שמשפיע על בריאות הגוף והוא מקור המחלה. מכאן מקור שמה בלעז: Influenza מלשון Influence (אשר מתרגם לעברית כ"השפעה"). מקור אחר של השם הוא הרפואה הערבית, בה נקראת המחלה "אמף אל ענזה" - בעברית "אף העז", בשל הדמיון בין מראה הנוזלים באפו של החולה לנוזלים באף העז.

מדי שנה חולים במחלה 10-20 אחוזים מהאוכלוסייה הכללית, כאחד מכל 10 מבוגרים ואחד מכל שלושה ילדים. עקב חולשת מערכת החיסון עלולה השפעת להיות קטלנית לחלשים, לקשישים ולחולים כרוניים. 20 אחוזים מהחולים במחלה מפתחים בעקבותיה סיבוכים. בין הנפוצים שבהם: ברונכיטיס, דלקת ריאות וסינוסיטיס. מדי שנה מתים בארצות הברית לבדה כמאה אלף בני אדם מסיבוכים של מחלת השפעת. בישראל, על פי נתוני משרד הבריאות, בחורף של שנת 2005 מתו כשלושת אלפים בני אדם (מספר גבוה מאוד לכל הדעות).

מגפות עולמיות של שפעת פורצות מדי 10-15 שנים. בהתפרצויות קטנות יותר בשנת 1957 ובשנת 1968 מתו למעלה ממיליון איש. מגפת השפעת הקטלנית ביותר בעת החדשה הייתה ב-1918, במחלה המכונה "השפעת הספרדית" מתו למעלה מ-40 מיליון איש ברחבי העולם. למרות שמה של המגפה, מקורה זו לא היה בספרד. המגפה נקראה כך משום שספרד הייתה נייטרלית במלחמת העולם הראשונה, ובניגוד למדינות הלוחמות בספרד לא חלו חוקי הצנזורה על פרסום עובדת התפרצות מחלות ומגיפות. לכן הייתה ספרד הראשונה שפירסמה את קיומה של מגפת שפעת קטלנית.

[עריכה] סוגים

ישנם שלושה סוגים של נגיף השפעת: B, A ו-C. נגיף שפעת מסוג A הוא הסביר ביותר לפגוע באופן חמור בבני אדם בשל יכולתו לעשות שימוש של נשאים בעופות, ציפורי מים בדרך כלל ובחזירים. בשל תכונתו לעבור מוטציה הוא מתעתע במערכת החיסון האנושית וחודר לתוך התאים האנושיים. בני אדם יכולים לפתח עמידות רבה יותר כנגד נגיפי שפעת מסוג B ו-C משום שהמוטציה שנגיפים אלה עוברים היא קלה. כיום ידועים למעלה מ-200 סוגים של נגיפי השפעת. המקור למרבית נגיפי השפעת במזרח הרחוק, שם סמוכים בני האדם לחיות המשק שלהם, אווזים, ברווזים וחזירים. משום כך מכונות התפרצויות שפעת שנתיות בשמות "שפעת הונג קונג", "שפעת בייג'ין" וכו'.

[עריכה] הידבקות

המחלה נקשרת לקור וחורף, אולם אין לה קשר ישיר לקור. קיימות מספר תאוריות באשר לתפוצתה הרבה של המחלה בעונת החורף. הסבר אפשרי אחד לתפוצתה הרבה בחורף נובע מהטעם הפשוט של חוסר אוורור במקומות הומי אדם. הסבר אחר הוא שטמפרטורות נמוכות גורמות לאוויר יבש יותר שמקשה על הגוף להיפטר מריכוזי הנגיף. ייתכן שגם ריבוי טיולים וביקורי קרובים בעונת החורף (במדינות המערב) מעודד את ההתפשטות. הסבר נוסף הוא שקור מחליש את מערכת החיסון של הגוף.

הנגיף גם מתקיים בקור לאורך זמן רב יותר על משטחים חשופים.

ההידבקות במחלה נעשית באמצעות נגיפי המחלה המועברים בקלות רבה מאוד באמצעות האוויר, מה שהופך את המחלה למדבקת ביותר. ההידבקות בשפעת מתבצעת על ידי מעבר הנגיף אל דרכי הנשימה. שם הוא מזוהה על ידי תאי האפיתל שבדפנות דרכי הנשימה, כדבר מה בלתי מזיק ואולי אף רצוי לכאורה, עד שמתאפשר לו לחדור לתוכם. בתוך כל תא מחבר הנגיף את החומר הגנטי שלו עם החומר הגנטי של התא, כך שיתאפשר לו לעשות שימוש בחלבונים של התא, לשכפל עצמו בקצב מהיר ביותר ולהתרבות בתוך שעות פי מאות אלפים ואפילו פי מיליונים. לאחר זמן מה נהרס התא, הנגיפים החדשים מתפזרים וחודרים לתאים סמוכים, מתרבים גם בהם, הורסים גם אותם וחוזר חלילה. כך נהרסים יותר ויותר תאים, המחלה מתקדמת, עד שמערכת החיסון מדבירה את הנגיף. במקרים נדירים כאמור, פחות מ- 0.3% מסך כל החולים, כושלת מערכת החיסון והאדם מוצא את מותו.

[עריכה] תסמינים

תסמיני המחלה הם:

חום מעל 38 מעלות צלזיוס.
כאבי גרון.
כאבי שרירים, עצמות ומפרקים.
כאבי ראש.
חולשה כללית.
נזלת, התעטשויות ושיעול.

מקור כל תסמיני המחלה אינם בנגיף, כי אם במערכת החיסון עצמה. חום הגוף עולה מפני שבלוטת ההיפותלמוס שבמוח גורמת לעלייתו בכדי להאט את התפתחות הנגיף. כאבי גרון מופיעים עקב פעילות תאי הרג (NK) של מערכת החיסון, שיעול ונזלת מתפתחים בכדי לסלק את הפסולת (נגיפים וחלקי תאים מתים) שנבלעה בדרך כלל על ידי מאקרופאג'ים, תאים בלעניים של מערכת החיסון. כאבי שרירים, עצמות ומפרקים, קשורים גם הם כולם למערכת החיסון.

המחלה נמשכת בדרך כלל כשבוע אצל בני אדם בעלי מערכת חיסון תקינה. בקרב בני אדם חלשים מבחינת מערכת החיסון עשויה לחול רגיעה הדרגתית שיכולה להימשך אף כמה שבועות.

[עריכה] תרופה לשפעת

אין תרופה למחלת השפעת, גם לא תמיפלו - תרופה ותיקה באופן יחסי שהתפרסמה עם התפרצות שפעת העופות, ולו רק משום שיש צורך לקחת את התרופה בתוך 48 שעות לאחר ההידבקות, בעוד שתסמיני המחלה מתחילים בדרך כלל להופיע רק לאחר זמן זה, מה שמותיר את התרופה חסרת יעילות לחלוטין לטיפול במחלה לאחר התפרצותה. עם זאת, מדינות רבות בעולם ובהן מדינת ישראל השקיעו מיליוני דולרים רבים ורכשו את התרופה, בעיקר כטיפול מונע עבור צוותים שעשויים להתעסק עם עופות החולים בשפעת העופות או עם בני אדם החולים בשפעת זו.