שריר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
השריר (Muscle) הוא רקמה המורכבת ממספר רב של תאים, המצטיינים בכשרם להתכווץ ולהתקצר. הם מבצעים את כל פעולות התנועה בגוף ומייצרים חלק גדול של חום הגוף.
שרירי הגוף נחלקים לשלושה סוגים: שרירי השלד, שרירים חלקים, שריר הלב.
תוכן עניינים |
[עריכה] שריר שלד
שרירי השלד (Skeletal) הם שרירים שמאפשרים את תנועת חלקי הגוף או הגוף כולו. ישנם כ 400 שרירים בגוף ומשקלם הוא בקירוב מחצית משקל הגוף כולו.
תפקודם נתון לשליטה מודעת או רצונית, ורובם מחוברים בגידים לעצמות השלד.
[עריכה] מבנה
כל שריר שלד נתון במעטפת שריר. מעטפת שריר היא קרום חזק של רקמת חיבור המתמזג עם הגידים שבקצות השרירים. הגידים של שרירי השלד נמצאים בצידו החיצוני של השריר או שזורים בתוכו.
השריר נחלק לאגודות על ידי חיץ השריר (רקמת חיבור דקה). כל אגודה כזו בנויה מסיבי שריר, העטופים ברקמת חיבור עדינה, ומורכבים מתאי השריר. קוטר סיבי השריר באדם הבוגר נע בין 100-10 מיקרון, וארכם נע בין מילימטר אחד ועד כמה סנטימטרים.
תא השריר הוא תא גדול מאוד ומרובה גרעינים. דופן תא השריר קרוי סרקולמה (Sarcolema), והפרוטופלזמה שלו קרויה סרקופלזמה. כל תא שריר מכיל מיופיברילות (Myofibrils) המסוגלות להימתח באופן פאסיבי ולהתכווץ באופן אקטיבי. המיופיברילות ערוכות בסיב השריר בסדר מחזורי של קטעים בהירים (A-Band) וכהים (I-Band) לסירוגין, המשווים לשריר מראה משורטט. התקצרות המיופיברילות יחד, מביאה להתכווצות השריר.
[עריכה] סיבי שריר שלד שונים
מבחינה תפקודית, ניתן לזהות שני סוגי סיבי שריר: סיבים איטיים (אדומים) וסיבים מהירים (לבנים).
- סיבים איטיים (אדומים) - מכונים גם סיבים מסוג I, עשירים במרכיבים המאפשרים פעילות אווירנית מבוססת זרחון חמצוני. סיבים איטיים יכולים לפעול לאורך זמן ממושך אך מפיקים מתח התכווצות נמוך. סיבים איטיים מרכיבים שרירי שלד יציבתיים, כלומר שרירים המחזיקים את הגוף כנגד הכבידה.
- סיבים מהירים (לבנים) - מכונים גם סיבים מסוג IIb, עשירים במרכיבים המאפשרים פעילות מבוססת גליקוליזה. סיבים מהירים מפיקים מתח התכווצות גבוה במהירות אך מתעייפים במהירות ומפיקים חומצת חלב. סיבים אלו מרכיבים שרירים מניעים דוגמת שריר הסובך. הם גם גדולים יותר מסיבים איטיים.
מסווגים בנפרד גם סיבי שריר מסוג IIa הנחשבים לסיבים מעורבים וסיבים מסוג IIc. סיבים אלו שכיחים יותר בגילאים מבוגרים.
שרירי השלד השונים אינם מורכבים מסוג סיב מסוים באופן בלעדי, אלא משילוב בין סוגי הסיבים ביחס ההולם את תפקידם כמייצבים (בעיקר סיבים איטיים) או כמניעים (בעיקר סיבים מהירים) או בכל שילוב אחר.
[עריכה] פעולות שרירי השלד
שרירי שלד יכולים לפעול בשלוש דרכים:
- כיווץ קונצנטרי - במהלכו שריר השלד מתכווץ ומתקצר, אופייני לפעולות הדורשות הפעלת כוח.
- כיווץ סטאטי או כיווץ איזומטרי - במהלכו השריר שומר על אורכו כנגד עומס. אופייני לפעילות שרירים מייצבים של המפרקים והגוף.
- כיווץ אקסצנטרי - במהלכו השריר מתארך תוך כדי ספיגת העומס המופעל עליו. אופייני לפעולת שרירים שונים במהלך תפקוד המנצל את הכבידה או את ההתמדה בצורה מבוקרת, כמו השריר הארבע ראשי במעבר לישיבה או מכופפי הברך במהלך הליכה.
כיווצי השרירים השונים מתקיימים בתוך תפקודיהם השונים של השרירים:
- מניע ראשי - שריר עיקרי בתנועת מפרק מסוימת, כמו שריר הזרוע התלת ראשי בפשיטת המרפק.
- שריר עזר - שריר המסייע למניע הראשי כאשר נדרש כוח רב יותר. למשל שרירי צוואר מסוימים המסייעים לסרעפת בפעולת הנשימה בזמן מאמץ או בזמן מחלת ריאות חסימתית.
- שריר מייצב - שריר שפעולתו האיזומטרית מאפשרת לשמור על היציבה או מאפשרת לשריר אחר לבצע תנועה. למשל השרירים נוגדי הכבידה של הגו או שרירי שורש כף היד המשמרים את תנוחת שורש כף היד בזמן פעולת האצבעות.
- סינרגיסט - שריר המבקר ומתאם תנועה או מנטרל תנועה מיותרת בזמן הפעלת מפרק. למשל שריר הזרוע התלת ראשי המנטרל את פעולת כיפוף המרפק כאשר שריר הזרוע הדו ראשי מסובב את האמה כלפי מעלה או השריר השוקתי הקדמי ופושט האצבעות הארוך המנטרלים הדדית את האינברציה והאיברציה שהם יוצרים ומפיקים יחד תנועת כפיפה גבית בקרסול.
שרירי השלד פועלים לעיתים יחד עם שרירים אחרים לביצוע תנועה מסוימת ואז הם מכונים אגוניסטים, כמו שריר הזרוע הדו ראשי ושריר הזרוע האגוניסטים ששניהם מכופפים את המרפק. שרירים המבצעים תנועה הפוכה לשרירים אחרים מכונים אנטגוניסטים, כמו שריר הזרוע התלת ראשי (פושט של המרפק) האנטגוניסט של שריר הזרוע הדו ראשי (מכופף של המרפק).
שרירים יכולים לפעול במספר תפקידים על פי הנדרש וכן הם יכולים להיחשב כאגוניסטים או כאנטגוניסטים. לדוגמה, שריר הזרוע התלת ראשי הוא מניע ראשי בפשיטת המרפק, שריר עזר בפשיטת הכתף, שריר מייצב בזמן עמידת ידיים וסינרגיסט בסיבוב האמה כלפי מעלה. שריר הזרוע הדו ראשי הוא אנטגוניסט לשריר הזרוע התלת ראשי שכן הראשון מכופף את המרפק והשני פושט אותו, אך גם אגוניסט לשריר הזרוע בעת כיפוף המרפק שכן שניהם פועלים יחד לכיפופו.
[עריכה] הסתגלות שריר שלד למאמץ
אימון הקשור במאמץ רב על שריר רצוני מסוים, כגון אימון משקולות, מאפשר גדילה של השריר על ידי כך שהוא גורם למיקרו-טראומה בשריר, כלומר נגרמים בו קרעים זעירים. בתגובה פותח הגוף בתהליך של תיקון הקרעים, תהליך אנבולי של סינתזת מולקולות חלבון, המביא לגדילה של תאי השריר שניזוקו באימון. תהליך זה של ריפוי ובנייה של השריר עשוי לדרוש כ-48 שעות. הקרעים הזעירים תורמים הרבה להרגשת הכאב הנחוות לאחר המאמץ.
לחלופין, כאשר הגוף זקוק לחלבונים לשימושים חיוניים אחרים ואין חלבונים זמינים באותו הרגע במחזור הדם, מביא הוא לתהליך של קטבוליזם בו הוא מפרק חלבונים ישירות מתאי השריר, תוך כדי הקטנת מסתם. מסיבה זו חשוב לשמור על צריכת כמות סבירה של חלבונים בכדי למנוע קורוזיה של השריר.
[עריכה] שריר חלק
שריר חלק (Smooth) הוא שריר המצטיין במבנה האחיד בציטופלזמה. תאיו קטנים ובעלי גרעין אחד בלבד. תאי השריר החלק מתכווצים לאט יותר. קטרם 8-3 מיקרון, וארכם 200-15 מיקרון. בתקופת ההריון עשוי אורך תאי שריר הרחם להגיע עד 500 מיקרון.
השרירים החלקים אינם נתונים לשליטה רצונית כמו שרירי השלד, אלא מופעלים על ידי מערכת העצבים האוטונומית הבלתי מודעת.
השרירים החלקים מהווים את המרכיב העיקרי בדפנות איברים פנימיים שונים, כגון הקיבה, כיס המרה, כלי הדם , הלימפה וכו'. השרירים החלקים מפתחים במידת מה אנרגיה, אך היא מועטה מאוד יחסית לשרירי השלד.
בין סיב שריר חלק אחד לשני, מוצאים מבנים הנקראים Gap Junctions. מבנים אלו מאפשרים צימוד חשמלי בין התאים בתאי שריר הלב.
[עריכה] מחלות השרירים
- מחלות דלקתיות:
- טריכינוזה - דלקת שגורם אותה טפיל החזיר.
- מיוסיטיס - דלקת רקמת השרירים.
- פולימיוסיטיס - דלקת רב שרירית שגורמיה אינם ידועים.
- מחלות ליקוי (ליקוי מבני וכו'):
- המחלה ע"ש מקארדל - נגרמת בעקבות ליקוי שמונע את ניצול החומצה הלאקטית.
- המחלה ע"ש דושן -
מחלה נוספת היא סרטן רקמת השרירים
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אלי כרמלי, השריר, נווה-רם, 2000.
