היפותלמוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באנטומיה של יונקים, ההִיפּוֹתָלָמוּס הוא אזור במוח מתחת לתלמוס (מכאן שמו הנגזר מהשפה היוונית) ומעל בלוטת יותרת המוח שאליה הוא מקושר באמצעות מערכת כלי דם ועצבים. ההיפותלמוס נמצא בקדמת מוח הביניים (diencephalon). תפקידו לווסת תהליכים מטבוליים מסוימים, ואת פעולת מערכת העצבים האוטונומית.
ההיפותלמוס שולט במערכת האנדוקרינית וכך שולט בייצור הורמונים. שליטה זו חשובה במיוחד במצבי חירום, שבהם הגוף חייב לבצע מערך מסובך של תהליכים פיזיולוגיים (הידוע בתור "תגובת הילחם או ברח"). בשל תפקיד זה מתואר ההיפותלמוס לעתים כמרכז הדחק של המוח.
ההיפותלמוס מחבר את מערכת העצבים למערכת האנדוקרינית על ידי ייצור והפרשה של הורמונים משחררים המועברים באמצעות מערכת הדם הוורידית אל האונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח (אדנוהיפופיזה) כדי לאפשר שחרור הורמונים ונוירוטרנסמיטרים בעת הצורך.
בין ההורמונים המשחררים TRH (הורמון שחרור תירוטרופין), GRH (הורמון שחרור הורמון גדילה), GnRH (הורמון שחרור גונדוטרופין) ו-CRH (הורמון שחרור קורטיקוטרופין). ההיפותלמוס מפריש גם הורמונים מעכבים וביניהם ההורמונים סומטוסטטין ודופמין.
ההיפותלמוס מורכב ממרכזים של צבירי עצבים (nuclei) המפרישים הורמונים ונוירוטרנסמיטרים חיוניים. ביניהם מרכז פאראוונטריקולרי (paraventricular nucleus) המפריש את ההורמונים וזופרסין ואוקסיטוצין המועברים באמצעות שלפוחיות לאורך האקסונים אל האונה האחורית (נוירוהיפופיזה) של בלוטת יותרת המוח והורמונים נוספים.
ההיפותלמוס מכיל מרכזים השולטים על המשך החיים. הוא מושפע ישירות מהסביבה או דרך המוח. הוא קולט אור, נמצאים בו נוירונים המכילים : קולטני אור( פוטופיגמנטים) וקולטנים שחשים את לחצי המים בגוף (אוסמורצפטורים). באופן מיוחד, ההיפותלמוס הוא האזור במוח ששולט בטמפרטורת הגוף, תפקוד מיני, רעב, צמא ומחזורים צירקדיים (יממתיים) דוגמת עירות ושינה.
תהליכים אלו הם חלק ממרכיבי ההומאוסטזיס - האיזון הנורמלי של מערכות פיזיולוגיות בגוף. כאשר אורגניזם נמצא במצב דחק (לחץ בשפה עממית) מופרע האיזון ומתחילים תהליכים לאיזון. לדוגמה, כאשר חם לנו מדי, אנו מזיעים, וכאשר קר לנו מדי, אנו רועדים. שני התהליכים נועדו להשיב את הטמפרטורה למצב נורמלי, והם נשלטים על ידי ההיפותלמוס. להיפתלמוס גם תפקיד חשוב בתחושה של רגשות בתגובה למצבי דחק. גירוי חשמלי קל של אזורים בהיפותלמוס גורם לתחושות עונג. גירוי של אזורים אחרים גורם לתחושות לא נעימות.
